ריבונות - "כבר מדברים על זה גם בממשלה"

מאהל '33 השעות' מול בית ראש הממשלה התקפל ויוזמיו מסכמים בסיפוק מעורבות רבה של אזרחים ושורת נאומים מחייבים של אישי ציבור.

ערוץ 7 , כ"א באדר תשע"ו

ח"כ יוגב במאהל
ח"כ יוגב במאהל
צילום: נשים בירוק

בתנועת 'נשים בירוק' ובמועצת גוש עציון מסכמים היום (שלישי) בסיפוק את 33 שעות המשמרת שהוקמה והוצבה מול בית ראש הממשלה תחת הקריאה 'ריבונות תביא ניצחון'.

אל מאהל המשמרת הגיעו מאות רבות של אזרחים ואישי ציבור שהביעו הזדהות ותמיכה בקריאה אל ראש הממשלה להוביל לניצחון ולהכרעה מול הטרור, הכרעה שתבוא יחד ובעקבות מהלך ערכי, ציוני, מדיני, היסטורי וצודק של החלת ריבונות על יהודה ושומרון.

לצד אזרחים רבים שהביעו את עמדתם הנחרצת בזכות החלת הריבונות נשאו דברים אישים רבים בהם שר החקלאות אורי אריאל, ראש מועצת יש"ע אבי רואה, חבר הכנסת מוטי יוגב, סגן שר הביטחון חבר הכנסת הרב אלי בן דהן, פרופ' אריה אלדד, המשנה לראש עיריית ירושלים דב קלמנוביץ', הרב מנחם פליקס ורבים אחרים.

סגן שר הביטחון, חבר הכנסת הרב אלי בן דהן, נשא דברים על חשיבות הריבונות כצעד ביטחוני מתחייב לצד צעד ציוני היסטורי. "אנחנו כאן כדי לקיים את חזון הנביאים ואת הציווי וההבטחה של הקב"ה שנחזור לארצנו", אמר והוסיף כי למהלך הריבונות ערך ביטחוני מיידי: "הם חושבים שעל ידי הפיגועים יפחידו אותנו, יגרמו לנו לחשוש ולא להסתובב ביהודה ושומרון, אבל אנחנו כאן כדי לומר שחזרנו לארצנו כדי להיות כאן לעולם ואף אחד לא יפחיד אותנו בפיגועים, ומכיוון שהרצון של המחבלים הוא לערער את הביטחון שלנו, אנחנו ניתן תשובה אמתית לגל הטרור הזה כשנפעל כדי להחיל את הריבונות שלנו על כל יהודה ושומרון. זה הציווי שלנו וזו הדרך היחידה שתמנע את התקווה הערבית. אנחנו כאן כדי לומר שלא תקום מדינה פלשתינאית. לעם של רוצחים לא מגיעה מדינה. אנחנו כאן ונישאר כאן כי זו ארצנו שהקב"ה הבטיח לנו".

חבר הכנסת מוטי יוגב הודה לראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, על שאינן מרפות ומציגות את היעד והחזון שאליו יש לשאוף בעמל המדיני והפוליטי היומיומי, חזון הריבונות. יוגב הבהיר כי הוא משוכנע ש"מדינת ישראל תחיל את ריבונותה. זה יקרה. זה לא כל כך מורכב כפי שזה נראה".

עוד הוסיף חבר הכנסת יוגב ואמר כי המענה לטרור הוא חיזוק האחיזה שלנו בארץ ישראל וזימון היעד – ריבונות בין הים התיכון לירדן. "הדברים פשוטים. מעולם לא הייתה ולעולם לא תהיה כאן מדינת רוצחים. תהיה כאן מדינת ישראל בשליטת עם ישראל, ולערבים שחיים כאן יינתנו שלוש אפשרויות כמו בימי יהושע – להשלים, להילחם ויש לנו צבא חזק לעשות זאת, או ללכת וגם בזה נשמח. שום אופציה אחרת לא תהיה".

יו"ר מועצת יש"ע, אבי רואה, סבור כי התקופה הנוכחית היא עת היסטורית בה יוכל ראש הממשלה נתניהו להוביל מהלך מדיני מתחייב והיסטורי של החלת הריבונות. "אין ספק שזו העת לקבל החלטות משמעותיות לעם ישראל. אנחנו רואים איך סוריה מתפרקת לחלקים, רואים את עיראק מצרים לוב ועזה וכן הלאה  ואין ספק שהעולם יבין יותר מתמיד שבארץ ישראל יכולה להיות רק מדינת היהודים. אנחנו קוראים לראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, חזק התחזק וקבל החלטה גורלית של החלת הריבונות על שטחי יו"ש וכך תיזכר לעולם כמי שהחיל את הריבונות והרחיב את גבולות מדינת ישראל לגבולות הלגיטימיים שאליהם הגענו בדם".

לדברי רואה רק החלת הריבונות על מרחבי יהודה ושומרון תעקור מלב הפלשתינים את התקווה מעודדת הטרור להקמת מדינה בלב הארץ.

דברים ברוח זו אמר גם יגאל דילמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע, כאשר קבע כי החלת הריבונות והחוק הישראלי על יהודה ושומרון יבהיר לכול, גם לערבים שגרים כאן וגם למי שנמצא בחו"ל, ובעיקר לאזרחי ישראל, שיהודה ושומרון לעד יהיו בידיים ישראליות, כשכולם יפנימו את זה ייגמר האידיאל שלהם לפגע בנו כדי להבריח אותנו. נישאר לעד ביהודה ושומרון ואם ילחמו בנו נילחם בהם וננצח".

המשנה לראש עיריית ירושלים, דב קלמנוביץ', קרא להמשיך ולמחות בכל דרך נגד מדיניות ההכלה הנכונה לקבל מציאות בה בכל שבוע מצטרפת משפחה אחת או שתיים אל מעגל השכול. "אסור לנו להסכים למדיניות ההכלה שבה אנחנו מקבלים שבכל שבוע יהיה הרוג או שניים. אף אחד לא מוכן לכך שבמשפחתו יהיה הרוג או פצוע כזה, ומי שלא מוכן לקבל את מדיניות ההכלה חייב למחות על כך".

פרופ' אריה אלדד הזכיר בנאומו את הימים בהם הויכוח היה אם התגובה למעשי הטרור צריכה להיות נקמה כגרסת הרוויזיוניסטים או התיישבות כגרסת מפא"י. כיום, ציין, במקום שהמסקנה תהיה 'גם וגם' המענה הוא 'לא זה ולא זה'. "התביעה הערבית היא לסלק את היהודים מא"י והתשובה היא ביצור מעמד היהודים בא"י. זה פשוט וזה קיר הברזל שיסתום את תקוות הערבים להשתלט על הארץ. הם רוצחים אותנו לא בגלל ייאוש אלא בגלל שהם מקווים לרשת אותנו כאן ועכשיו. הם חסידי פלשתין השלמה ולא מבדילים בין חיפה ותל אביב לבית אל או יישובי דרום הר חברון. מבחינתם הכול פלשתין ומבחינתנו הכול ארץ ישראל. נתניהו מכיר את הדברים ויודע שאסור להיכנע לטרור ורק קביעת עובדות היא התשובה, אבל הוא טוב בתיאוריה ונכשל בטסט. התביעה היא ריבונות על כל א"י כאן ועכשיו לא כי רוצחים אותנו אלא כי זו המולדת שלנו".

שילה אדלר, מנכ"ל מועצת יש"ע, סיפר על תחושותיו לנוכח המהפך המתרחש בדעת הקהל הישראלית שעד לא מכבר לא ראה את חזון הריבונות כאפשרי וכיום הרעיון קונה לו שביתה במוקדי העשייה הישראלית. "המהפך שהובלתן", פנה לקצובר ומטר, "היום נכנס בדלת המרכזית, ואנחנו כמועצת יש"ע יחד עם שדולת ארץ ישראל נצליח בזכות תנועת המחוגה שלכם שמכה גלים, ונביא לשם את הציבור ואת ההנהגה. זה כבר נאמר על ידי שרים בכירים, זה עולה בקבינט ולא רק אצל הקיצוניים. זה יקרה".

הרב מנחם פליקס נשא דברים נרגשים בדבר שייכותו הנפשית של עם ישראל לארצו. "אולי זה לא מקובל היום אבל אנחנו שייכים לציבור שעדיין מתרגש מלראות דגל של מדינת ישראל. אנחנו שייכים לציבור שמתרגש מלשמוע את התקווה. אנחנו שייכים לציבור שמתרגש מנחיתת מטוס בארץ. פעם כשהיו מגיעים היו נופלים על אדמת הקודש ומנשקים אותה. היום אנחנו דור קצת יותר ציני אבל גדלנו על זה. מי שמתרגש מהמנון שנשמע אחרי כל כך הרבה שנות גלות שבהן לא הייתה לנו אפשרות לשיר המנון שלנו, מהמפגש עם הארץ הזו, לא יכול להבין מצב שבו עם ישראל חזר אל ערש הולדתו, לחברון, לשכם, לשילה, לבית אל, יריחו אחרי תקופה ארוכה כל כך - ואינו מחיל את הריבונות שלו עליה".

"אנחנו נמצאים בלב הארץ והר הבית – המקום שהוא המקור של הכול ושם הוואקף – זה נורמאלי?", שאל הרב פליקס וקבע כי "אם נהיה מה שאנחנו צריכים להיות ונזכור למה חזרנו לכאן, לקומם את ממלכת ישראל, יהיו פחות קורבנות ולא יצטרכו הורים לבכות על הילדים שלהם".

בדבריו קרא הרב פליקס לצבא לעסוק בתפקידו הביטחוני מול הטרור "במקום להתעסק בשטויות של כן לגדל זקן או לא, כשבכל כמה ימים עוד משפחה מצטרפת למעגל השכול ועוד פצועים נאבקים על חייהם".

בנימה נרגשת דיברה גם שרה שחף, ילידת טירת צבי ששכלה במלחמות ישראל את בעלה ואת בנה. שחף הדגישה את צו החיים של הנופלים והנרצחים שחייהם נגדעו באיבם וצוואתם היא המשך המעש למען העם והארץ.

"כאשר  סבתי ובני משפחתה עלו בעשן אושוויץ השמימה הם לא ידעו את מה שהבן שלי ידע. הוא ידע לאן הוא הולך ולמה. הוא היה יכול שלא לשרת כקצין קרבי כי הוא יתום מאב שנהרג במלחמה, ובכל זאת הבחירה היא להמשיך ולחיות, כשחלק מהחיים זו מסירות הנפש ממש. אני מחזקת את בני ובנות המשפחות השכולות – אתם צועדים בדרך חדשה, קשה ולא סלולה עם הרבה קשיים ונפילות והקב"ה שלקח הוא שייתן, ומי שיתמוך במשפחות הם אותם אנשים שנמצאים כאן ובמקומות אחרים של עשייה למען העם והארץ".

ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, נשא דברים בהם התמקד בעוול האנושי הנגרם לתושבי יהודה ושומרון רק בשל היעדר ריבונות. הוא תיאר את ההשלכות האזרחיות של מציאות זו לצד המחיר הכבד והכואב שמשלמת האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון בהתמודדותה עם מתקפות הטרור.

דגן הציג בדבריו דוגמאות מתחומי איכות הסביבה, הארנונה ועוד מהם עולה הפגיעה בתושבים בשל היעדר הריבונות.

"כשהחברה הישראלית מגמגמת בהחלת חוק ובריבונות יש מוטיבציה לטרור לבוא ולרצוח. הם מחפשים את המקומות החלשים. אנחנו חזקים ומרגישים את התמיכה מהציבור הישראלי, ויודעים שגם רה"מ תומך בנו וליבו במקום הנכון. כעת אנחנו מצפים להחלת הריבונות על יישובי יו"ש, לא כטובה ולא כחסד. אנחנו שליחים של עם ישראל", הכריז דגן והוסיף: "האתגר המרכזי של מדינת ישראל היום הוא הבאת הריבונות שתפתור את העוולות האזרחיות, את עוולות הבניה וגם תשנה את המצב הביטחוני. הפלשתינים יבינו שאנחנו חזקים, ואם אנחנו חזקים המוטיבציה לטרור תרד".

ברוח זו התבטא גם ראש מועצת דרום הר חברון, יוחאי דמרי, שקבע כי "הדרך היחידה להילחם בטרור היא לגרום לאינטרס של הטרור להיפסק, ואם תקווה למדינה משלהם מניעה את הטרור, בואו נגדע את התקווה הזו ונייצר חלופה שתמנע טרור. התביעה והבקשה לריבונות ישראלית ביהודה ושומרון היא גם מוצדקת וגם חיונית למדינת ישראל. בלי זה נמצא את עצמנו מוכים וחבולים. במזרח התיכון מי שחוטף מכות החיות טורפות אותו מהר יותר, וכעת אנחנו מדממים ואם לא רוצים שהחיות שמסביב יפתחו חזיתות נוספות עלינו להתעשת ולקבוע שזה מה שצריך להיות".

דמרי ציין כי אל מול הטענות לפיהן ריבונות תיתקל בהתנגדות העולם יש לזכור כי אין הבדל מוסרי בין כיבושי תש"ח לכיבושי תשכ"ח, כיבושי מלחמת ששת הימים, ואין הבדל בין רמת אשכול שבירושלים לעתניאל שבדרום הר חברון, וכשם שידעה ממשלת ישראל להחיל ריבונות בירושלים וברמת הגולן כך בכוחה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון על אף ההתנגדויות.

ראשי תנועת 'נשים בירוק' ויוזמי הצבת מאהל המשמרת, יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות בסיפוק רב את המשמרת שזכתה להיענות רבה של הציבור הרחב ושל אישי ציבור מובילים. השתיים רואות במעורבות הציבורית וההשתתפות במשמרת "אות להפנמת חזון הריבונות כמתווה מדיני הכרחי ומתחייב מול הטרור ומול צו ההיסטוריה, בעיקר לנוכח קריסתו של רעיון התעתועים של שתי המדינות, רעיון שקורס תחת גלי הטרור המכים בנו וגובים מאיתנו קרבנות כמעט מדי יום ביומו".