תעודת כשרות מפוארת למנדלבליט

בג"ץ נימק לאורך עשרות עמודים את דחיית העתירות נגד מינוי מנדלבליט ליועמ"ש. פרופ' אביעד הכהן לערוץ 7: כולנו צריכים לשמוח.

שמעון כהן , כ"ב באדר תשע"ו

יש לקוות שיידע לצמצם את היקף התפקיד שאליו נבחר. מנדלבליט עם נתניהו
יש לקוות שיידע לצמצם את היקף התפקיד שאליו נבחר. מנדלבליט עם נתניהו
צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90

על פני למעלה מחמישים עמודים נימק בית המשפט העליון את החלטת בג"ץ לדחות את העתירות שהגישו ארגונים שונים נגד מינויו של אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה.

על דחיית הערעור שהתקבלה פה אחד שוחחנו עם פרופ' אביעד הכהן, דקאן המרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט', שחיבר חוות דעת עבור הועדה שהמליצה על מינויו של מנדלבליט.

"העניין הזה נמסר להמלצת ועדה מקצועית, וכפי שכתב השופט ג'ובראן, הועדה שקלה את כל הטיעונים ושמעה את האנשים והגיעה למסקנה שגם בפרשת הרפז לא נפל פגם בהתנהלותו של מנדלבליט, ולהיפך, השופטים אפילו משבחים אותו על כך שרק למחרת העביר את מסמך הרפז ולא מיהר לעשות זאת ללא שיקול דעת", אומר הכהן לערוץ 7.

"בנוסף, לגבי התפקוד שלו כמזכיר ממשלה, פסק הדין קובע בצורה החלטית שמזכיר ממשלה מהסוג שלו הוא מינוי מקצועי ולא פוליטי. הוא הגיע למינוי אחרי עשרות שנות עשייה משפטית, ולכן תפקודו כמזכיר ממשלה היה מקצועי ואין מקום לדבר על ניגוד עניינים או צינון", אומר פרופ' הכהן המציין כי באשר לסוגיית הצינון קיבל בית המשפט את העמדה לפיה כאשר אין חובת צינון בחוק, ובתפקיד היועמ"ש אין חובה כזו, אין צורך בכך.

הוא מבהיר כי אין צורך בצינון משום שלא מדובר באדם שהעניק שירותים אישיים לאי מי מחברי הממשלה, אגב בניגוד לעו"ד וינשטיין שקודם לכהונתו כיועץ משפטי שימש כפרקליטו של ראש הממשלה ופרקליטם של שרים אחרים. לדברי הכהן מקרה וינשטיין מלמד שכאשר יש חשש כזה ניתן לקבוע סייגים המאפשרים כהונה כיועמ"ש, גם אם יש עבר של ייצוג שר או ראש ממשלה.

"בהחלטתו קבע השופט סולברג, המסתמך גם על החוק העברי וגם על המשפט הישראלי, שלא ניתן לפסול אדם על פי שמועות, וסבירות אינה תרופת פלא לכל דבר, וכשדנים בכשירות מינויו של אדם בית המשפט אינו במקום מי שממנה או שממליץ אלא רק בוחן אם יש עילת התערבות ובמקרה הזה היינו רחוקים מאוד מכך ולכן פה אחד החליטו השופטים בנימוקים נוקבים לתמוך במינוי".

פרופ' הכהן גם ומתייחס לטענה שעלתה סביב היות מנדלבליט מועמד יחיד בסופה של שרשרת הבחירה. "טענת היותו יחיד נדחתה בדברים קצרים. הרקע הוא שצריך הסכמה של 4 מתוך חמשת חברי הועדה, כלומר צריך קונצנזוס מאוד רחב. גם בפעם הקודמת לא נמצא קונצנזוס רחב ובית המשפט אומר על כך ששרת המשפטים הורתה להביא שלושה מועמדים שזה רף מקסימום, אם מוצאים עם קונצנזוס, ואם לא, ניתן להסתפק במועמד אחד".

אם כן, מה הוביל ארגונים כמו אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון להגיש עתירה שבקלות שכזו מופרכת על ידי שופטי בג"ץ וביטולה מתקבל פה אחד? פרופ' הכהן מסרב לתלות בארגונים ובעותרים אלה שיקולים זרים ומדגיש שהוא רואה בעבודתם עבודה חשובה בתחומים אחרים. "בהרבה עניינים עתירות שלהם נדחות פעם אחר פעם וזו לא פעם ראשונה. דרוש שיקול דעת, לא רק להם, כשרצים לבית המשפט לעצור רגע ולחשוב אם זה המקרה הראוי. צריך להעמיד דברים בביקורת שיפוטית אבל לא זה המקרה".

"כולנו צריכים לשמוח. היועהמ"ש הוא של כולנו והיועמ"ש מקבל תעודת כשרות מפוארת על פני עשרות עמודים עם הערכה לפועלו. מעז יוצא מתוק, אבל לגבי העותרים ראוי לחשוב פעמיים, בוודאי במקרה שכזה".