1. ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה אתמול (רביעי) סיבוב מכוער, אין דרך אחרת להגדיר זאת, על גבו של היועץ המשפטי לממשלה הטרי, ד"ר אביחי מנדלבליט.
ראש הממשלה, שיכול אם ירצה לשוחח עם מנדלבליט כאוות נפשו בכל שעה משעות היממה, בחר לשגר למנדלבליט מכתב רשמי, ולפרסם אותו באופן מיידי בכל כלי התקשורת.
וכך כתב נתניהו למנדלבליט, ''פעולות טרור רבות בחודשים האחרונים מתבצעות בידי טרוריסטים בפרופיל של 'מפגע בודד'. המפגעים הללו באים לעיתים ממשפחות שמעודדות ומסייעות לפעולתם".
''אבקש את חוות דעתך המשפטית לאפשרות הליך הרחקת בני משפחות המסייעים לטרור לרצועת עזה. אני סובר שהשימוש בכלי זה יביא לצמצום משמעותי בפעולות הטרור נגד מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה", הוסיף ראש הממשלה.
2. תרשו לי להפתיע אתכם, או אולי בעצם לא להפתיע, נתניהו יודע מה יענה לו מנדלבליט. הוא יודע שהתשובה תהיה שלילית. הליך של גירוש משפחות מחבלים לעזה איננו חוקי במצב החוקי הקיים היום, הוא לא יעבור בבג"ץ בשום צורה ואופן, ואין דרך משפטית לבצע באמת דבר כזה.
להלכה ניתן אולי לפרסם לגבי משפחות מחבלים המתגוררות ביהודה ושומרון צו של המפקד הצבאי שיאפשר לבצע דבר שכזה, אולם ברור לכל מי שעיניו בראשו שצו כזה יפסל באופן מיידי. הסיבה היחידה שמבחינה משפטית ניתן לבצע הריסת בתי מחבלים היא שמדובר בחוק שישראל ירשה עוד מהמנדט הבריטי (תקנה 119 לתקנות ההגנה לשעת חירום), היה בתוקפו לאורך כל שנות קיומה של המדינה, ובפועל נעשה בו שימוש מאוד מינורי לאורך השנים האחרונות.
הוספת צעד נוסף, שהוא בגדר ענישה סביבתית "טהורה" (בהריסת בתי מחבלים הבית שנהרס הוא הבית בו התגורר המחבל, הפגיעה במשפחה היא לכאורה פגיעת אגב), פשוט לא יעבור. נתניהו יודע זאת ללא כל צל של ספק.
3. אז למה נתניהו שיגר את המכתב למנדלבליט? כי הוא בחר לעשות ספין מכוער על גבו של היעמ"ש הטרי. הוא כביכול יפעל לגירוש משפחות מחבלים והיועמ"ש "יכבול את ידיו". כך נתניהו יצא הצדיק ומנדלבליט מצידו יצא הרשע.
לזכותו של נתניהו יאמר שהוא לא המציא את השיטה. בווריאציות שונות נבחרי הציבור בישראל למדו ליהנות מהאקטיביזם היעוצי של היועצים המשפטיים מאז ימי שמגר וברק. השר או ראש הממשלה נהנים מתפקיד "השוטר הטוב", ומפילים על היועץ התורן את תפקיד "השוטר הרע". עכשיו יש את מי להאשים, יש במי לתלות את כל הרע, והדרג הנבחר יוצא מכל הסיפור בידיים נקיות לכאורה.
לא פעם זה הגיע לרמה של "משחק תפקידים". הנבחר יוצא "גיבור" מול אנשיו, נאבק כביכול ביועץ המשפטי ולבסוף נכנע (באופן מלא או חלקי) רק מחוסר ברירה, והיועץ המשפטי יוצא "גיבור" מולו על המאבק ביוזמה הלא חוקית ולא דמוקרטית, ומקבל נקודות באותה ברנז'ה משפטית שבתוכה הוא מתנהל.
4. אם נתניהו היה באמת רוצה לגרש משפחות מחבלים, הוא לא היה משגר מכתבים פומביים ודואג לפרסומם המיידי בכלי התקשורת. אם היה מדובר ברצון אמתי נתניהו היה מכנס ישיבה חסויה בהשתתפות היועמ"ש, ושם מנסה לברר איך ניתן לייצר מצב משפטי שבו ניתן יהיה לגרש לפחות חלק מהמשפחות, למשל במקרה שבו ניתן להוכיח סיוע של בני המשפחה למחבלים עצמם.
קיום ההתייעצות באמצעות מכתב, פרסומו המיידי של המכתב בתקשורת, וכל ההתנהלות סביב הנושא, מלמדים בודאות שזהו רק ספין, ספין מכוער שקורבנו הנוכחי הוא היועמ"ש הטרי.
מה יש בנתניהו שגורם לו להפנות עורף כל כך מהר למי ששירת אותו בנאמנות ובמסירות זמן רב? זו חידה קשה מדי, שאני לא בטוח שהתשובה עליה נמצאת בתחום הפוליטי.