האויב הגדול של צה"ל

בעקבות סערת השערות, שמעון כהן יוצא להגנה, מכריז על שרשרת מפגעים וזעזועים צבאיים של האויב החדש ומציב את היעד האכזר הבא – השפם.

שמעון כהן , כ"ג באדר תשע"ו

האויב החדש של צבא ההגנה לישראל
האויב החדש של צבא ההגנה לישראל
צילום: teksomolika | iStock

כמו כל דבר בצה"ל גם הטור הזה יתחלק לשלושה חלקים, וכמו כל רס"ר בצה"ל גם אני לא יודע כעת מה הם החלקים, אבל בהמשך הטור כבר נאלתר.

ובכן, בימים אלה גילה עם ישראל מיהו האויב הגדול שאתו יתקשה צה"ל להתעמת ולנצח. לא מדובר בלוחמי דאע"ש על טויוטיהם המאובקות, לא בחסן רוחאני עם כוריו המתפקעים ואפילו לא היושב במוקטעה ושלוחיו עתירי הסכינים. עם כל אלה יודע צה"לינו להתמודד, בהצלחה כזו או אחרת(...), אך עם אויב אחד הסיפור שונה לגמרי ומסובך הרבה יותר.


על חפרפרות ומרגלים רבים גברו צה"ל ומערכת הביטחון בתושייתם, ממרקוס קלינברג ואודי אדיב ועד מרדכי וענונו, אבל האויב הזה אכזר וגרוע מכל. תדע כל אם עברייה שהפקידה גורל בנה בידי מפקדים היודעים לזהות סכנה כשהיא מתקרבת ולהגיב כראוי
מסתבר שהאויב שמסוגל להרוס את צבאנו מבפנים ולכרסם ביכולותיו המבצעיות הוא כמובן אבדן המשמעת, שהרי אין לך צבא ללא שלשות, ללא תסתס"ח על פקודותיו הקצובות וללא מסדרי יציאה מאיימים. ומיהו זה המסוגל לקעקע את אותה משמעת בתוככי צבאינו? גם לכך קיבלנו השבוע תשובה ראויה לשמה – הזָּקָן!!!

זה הוא האשם בכל. הזָּקָן המתסיס ומחרחר המרידות, זה הוא שאתו לא יקום ולא ייכון צבא ראוי לשמו. על חפרפרות ומרגלים רבים גברו צה"ל ומערכת הביטחון בתושייתם, ממרקוס קלינברג ואודי אדיב ועד מרדכי וענונו, אבל האויב הזה אכזר וגרוע מכל. תדע כל אם עברייה שהפקידה גורל בנה בידי מפקדים היודעים לזהות סכנה כשהיא מתקרבת ולהגיב כראוי.

וכה אמר דובר צה"ל לעם היושב בציון, מילה במילה: "אי אפשר לקיים צבא ממושמע כשכולם מגדלים זקן, ולכן קבענו כללים ברורים". צודק. אכן, כך ראוי וכך יאה שייעשה לו לזקן הממריד. לכלא ישליכוהו! אבל מכיוון שקשה להשליך את הזקן לכלא לבדו, שהרי מנהג משונה יש לו לזקן הזה, מין עקשנות כזו ללכת לכל מקום יחד עם בעליו עמו, יושלך גם בעליו לאותו תא בכלא. ישבו נא השניים יחד על שמיכת סקביאס מצחינה ויהרהרו בתשובה.

ואם לרגע תהיתם בינכם לבין עצמכם איך הוא בדיוק עושה את זה, הזקן המרושע הזה שכל זממו הוא לנגוס בכוחו של צה"ל ולהרוס אותו מבפנים, הרי לכם כמה וכמה תשובות שיניחו את דעתכם:

כולנו הרי מכירים היטב את שבע הדקות המוקצות בצה"ל לסידור המיטה, מקלחת, גילוח וצחצוח גם יחד – פרק זמן סביר לכל הדעות (כך לפחות אמרו לנו והשתכנענו). לכל חייל ברור כיצד לנצל את הזמן הזה – 50 שניות לסידור המיטה, שתי דקות וחצי למקלחת, דקה ו-40 שניות לגילוח, דקה וחצי לצחצוח הנעליים, ושאר השניות לטובת הריצה המבוהלת הלוך וחזור מהמסדר ואליו. עכשיו דמיינו לכם שלפתע פתאום יצוצו להם שניים או שלושה חיילים מעוטרי זקן שלא יהיה להם מה לעשות באותה דקה ו-40 שניות המוקדשות לגילוח? אתם מסוגלים לשער בנפשכם אילו מחשבות נוראות עלולות לצוץ במוחם באותן
ואיזו משמעת יכול להנחיל לפקודיו מפקד מזוקן? הרי ברגע שהוא יסתובב לאחור יגחכו חייליו ויכנו אותו 'ההוא מדאע"ש', 'בעלה של נינט' או 'נפתלי בנט בסרטון בחירות'. מישהו יתייחס ברצינות למפקד שכזה? איך אפשר לנהל צבא ככה?
100 שניות חסרות מעש? אולי יצוצו במוחם רעיונות להמרדת המחלקה כולה? אולי אפילו על מעבר אל מעבר לקווי האויב, מי יודע. אי אפשר לדעת לאן לוקחות אותך מחשבות בשניות ריקות שכאלה... תפקידו של הצבא למנוע מציאות שכזו בעודה באיבה.

או תארו לכם שמזקנו השופע של אחד החיילים תיתלש חלילה שערה ותיתלה על דש בגדו. מישהו יכול לעכל באדישות רבב כזה שידבק למדיו המגוהצים למשעי של חייל צה"ל העשוי ללא חת? מישהו יכול לשער את ההשלכות החמורות של סערת שערה שכזו? הרי די בכך שנתת דרור לשערה אחת על צווארון החולצה, ובאותה שנייה ממש נתת דרור לאלפי שערות שירגישו חופשי לנשור להן באין מפריע על חולצות. מה זה פה, הפקרות?

אם צבא חפץ משמעת לנו, לא נוכל לאפשר גם מצב שבו אבק המיתמר אל על בבסיס צאלים ייתפס בזקנו הפרוע של חייל במקום להמשיך את מסעו אל קופסאות השימורים הפתוחות ולתוככי העיניים הצרובות של שאר חיילי המחלקה.

ואיזו משמעת יכול להנחיל לפקודיו מפקד מזוקן? הרי ברגע שהוא יסתובב לאחור יגחכו חייליו ויכנו אותו 'ההוא מדאע"ש', 'בעלה של נינט' או 'נפתלי בנט בסרטון בחירות'. מישהו יתייחס ברצינות למפקד שכזה? איך אפשר לנהל צבא ככה?

ומה לגבי שעת קרב? בדיוק בשעה שבה על הפקודות להיאמר ולהישמע באופן ברור עלולות הפקודות להישמע כשהן משתרבבות להן במעומעם מבעד לשערות השפם היורד על פי מידותיו? וחמור מכך, מה יעשה חייל שאמור לשמוע את הפקודות ופאותיו עלולות לחסום לו את נתיב השמיעה, או אפילו להוסיף איוושה משלהן לפקודה, וכך פקודת 'קדימה הסתער' תישמע כמו 'כליפה, תסתגר'... הרי גם אם קוראים לו בכלל אבוקסיס הוא עלול להתבלבל... הרי אם בגלל פרסתו הימנית של סוס קרבות דוהר קרסה המערכה כולה אתם לא באמת רוצים לחשוב על הקטסטרופה שתתרחש בגלל שערת זקנו של
מה יהיה עם השפם? למה עליו אף אחד לא מדבר? מה, הוא לא בן אדם?
המפקד.

יכולתי להפליג כאן בדוגמאות אין קץ על ההשלכות הנוראות של הזקן על צה"ל, אבל נדמה לי שהעיקרון ברור. טוב עשו מפקדי הצבא שהחליטו לעשות סדר בבלאגן ולמנוע אנרכיה נוראה בתוככי צבאינו. אם כי ביני לבין עצמי, בשקט בשקט אני תוהה למה לא נקטו מפקדי הצבא בצעד המתבקש הזה בימים עברו, ימי חוסר המשמעת, ימים שבהם כיכבו בצבאינו אלופים כמו עמרם מצנע, דן הראל ואפילו יצחק שדה, ההוא מהפלמ"ח, ואחרים שכמותם שנתנו דרור לזקניהם כאילו אין מחר.

ואגב, מה יהיה עם השפם? למה עליו אף אחד לא מדבר? מה, הוא לא בן אדם? אחרי שנים שהוא מתלכלך מכל לגימת חלב או כף מרק, אחרי עידנים שהוא מצהיב אחרי צריכה מוגזמת של ניקוטין, מגיע גם לו שיחוללו סביבו סערה משלו. אמנם תוצאותיה של סערה שכזו עלולה להיות גילוח המוני של שפמי הרס"רים בצה"ל ופגיעה במורשתם של אלופים רבים בעברנו (ישראל זיו, יהושע שגיא, דוד עברי, בני פלד ועוד רבים וחשובים), אבל משמעת זו משמעת, ומישהו צריך להקריב למענה.

בקיצור, מכאן יוצאת הקריאה אל הסערה הבאה – סערת השפמים: שלושים שניות, זוז.

ומאחר שהבטחתי שכמו כל דבר בצה"ל גם טורינו זה יתחלק לשלושה חלקים אך לצערי שלושה חלקים אין לי, אאלץ להסתפק בשלישייה הקבועה – כותרת, טור ותגובות.

---

מתוך מגזין ערוץ 7