גבעתי
גבעתיצילום: משה שי, פלאש 90

מרתונים ומרוצים הפכו זה מכבר לאירועים שאינם מסתכמים בתרבות הגוף ובספורט אלא אירועים שמשלבים בתוכם גם אלמנטים חברתיים כאלה ואחרים. הנצחות והזדהויות של גופים וגורמים כאלה ואחרים הם חלק בלתי נפרד מנופי המרוצים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם דני ימיני, מנכ"ל 'קו לנוער' עמותה המסייעת לנוער דתי בסיכון, הנערך למירוץ משותף של בני הנוער והצוות מהעמותה שלו עם חיילי 'גבעתי' במירוץ ירושלים שיתקיים בשבוע הבא.

אנשי העמותה, מספר ימיני, משתתפים כבר שלוש שנים במירוץ והשנה הוחלט על שינוי באופי הריצה, "חברנו אל חטיבת גבעתי ואנחנו נרוץ יחד ברחובות ירושלים, עם חולצות בצבע סגול", הוא אומר ומספר על המניע שהוביל לחבירה אל החטיבה הסגולה:

"הדוגמא האישית היא טריגר חשוב. אלו חיילים שנותנים מעצמם ומתמודדים עם אתגרים ומשימות ומתגברים, חשבנו שחיבור בין הנערים שירוצו עם החיילים יכול להיות חיבור טוב. פניתי לסמח"ט גבעתי שהעביר את הרעיון בצינורות המקובלים והם חזרו אלינו ואמרו שיגיעו בהמוניהם, מאות חיילים לירושלים, ויחד איתם נעשה את המרוץ".

מוסיף ימיני ומספר כי עוד קודם למירוץ המשותף יקיימו החיילים והמפקדים מהחטיבה מפגשים עם בני הנוער שאיתם עובדת העמותה באופן פרטני ובאופן קבוצתי ויקיימו שיחות על פעילותם. "אנחנו יודעים את נפש הנערים והנערות שאיתם אנחנו עובדים. יש איתנו צוות גדול שעובד איתם והריצה והקשר עם גבעתי הם רק חולייה בשרשרת. זה לא מתחיל ונגמר בריצה. אנחנו בתחילת קשר. אנחנו מקווים לקשר שייווצר עם החטיבה".

מנגד, מספר ימיני, בכירי החטיבה מתארים את המפגש עם בני הנוער כחלק בלתי נפרד מהפעילות של חייליה ומפקדיה שכן הם "לא רק שומרים על הגבולות אלא פועלים גם חברתית. כך הדברים מתוארים בפי ההנהגה הבכירה של החטיבה", הוא מציין.

לקראת סוף הדברים נשאל ימיני אם היציאה אל הרחובות עם חולצות המתייגות את בני הנוער כמשויכים לעמותה הפועלת עם נוער בסיכון אינה בעייתית עבור מי שעד כה פעילותו נעשית בחדרים סגורים. "הנושא רגיש", הוא מודה ומספר כי לשם החבירה והמירוץ "היינו צריכים לעבור תהליך של הכנה לכך ואישורים, גם מההורים.

"בעיקר רצים איתנו במרתון אותם נערים ונערות שאיתם אנחנו עובדים באופן קבוצתי. אנחנו עובדים גם פרטנית וגם בבתי הספר בנושאי כישורי חברתיים ואינטליגנציה רגשית. אותם נערים שעובדים בקבוצות הם שירוצו איתנו במרתון, וקיבלנו את האישורים לכך מההורים. לא נתעלם מהרגישות הנצרכת. מי שצריך להיות מטופל בדלתיים סגורות טוב לו בכך ואנחנו שומרים על הדיסקרטיות ולא נעשה חלילה דברים שאסור לעשות.

"הטיפול הקבוצתי לעומת זאת הוא לייט יותר, פחות על מצוקות ובעיות אלא יותר בבעיות קלות יותר של דימוי עצמי וחיזוק הביטחון העצמי. איתם אנחנו פחות חוששים כי הם במקום אחר מבחינת הסיכון.מי שצריך להישאר בדיסקרטיות יישאר בה ואנחנו עושים את הדברים ברגישות המתחייבת".