אל תתנו לו מתנה

אין דבר שישמח את אריאל ברונז, האומן שביזה את הדגל בועידת 'הארץ', יותר מאשר חקירת משטרה נגדו. אל תשחקו לידיו. דעה.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ז באדר תשע"ו

אזיקים
אזיקים
Thinkstock

1. נתחיל מהסוף ונפנה מכאן, מעל במה מכובדת זאת, קריאת קודש ליועץ המשפטי לממשלה מר אביחי מנדלבליט. אנא בטובך מר מנדלבליט - אל תיתן למשטרה לפתוח בחקירה נגד אריאל ברונז, מבזה הדגל בועידת הארץ.

אין דבר שישמח את ברונז יותר מחקירה כזו, אין דבר שישמח יותר את חבורת המטורללים שאליה הוא משתייך יותר מאשר "התנכלות ממסדית" שכביכול תופנה לעבר אחד מבני החבורה.

אני אפילו לא אתפלא לגלות שהרעיון למעשה הזה, והבחירה לבצע אותו דווקא עם דגל ישראל ולא עם סמל ציוני-יהודי אחר, באו מהמחשבה שפגיעה בדגל היא עבירה פלילית מפורשת בספר החוקים, ולכן יש סיכוי גבוה יותר שהיא תגרור פתיחה בחקירה ואולי אפילו העמדה לדין.

2. כשאתם רצתם לכתוב סטטוס בפייסבוק על המופע הגועלי, עבדכם הנאמן הלך וחיפש מיהו הבחור שבמוחו הקודח עלה הרעיון המשונה הזה. חיפוש קצר בגוגל גילה שאך לפני שלושה חודשים וחצי זכה האמן הצעיר לכתבה מפרגנת באורך של יותר מ-4,500 מילה בעיתון 'הארץ'. 

בכתבה הארוכה והמפרגנת מתוארים המופעים המעט משונים שאותם הוא מעלה בתאטרוני פרינג' תל-אביביים, ואותם הוא מכנה בתואר הספק מחמיא ספק משועשע, "טרור אומנותי". 

מהכתבה אנחנו לומדים שהאומן הצעיר בעיקר מתעב. הוא מתעב את ישראל, מתעב את הישראלים, מתעב את התיאטרון הישראלי ומתעב עוד כמה דברים שצר לי אבל אינני זוכר בעל פה. השורש "ת.ע.ב" שגור על לשונו והוא מרבה להשתמש בו, כרוצה לומר, "אני לא מכאן, אני לא שייך אליכם".

הבחור הצעיר, כך מתברר מדברי אמנית אחרת שלמדה עמו תיאטרון "אוהב לחקור גבולות", שזה במילים מכובסות, אחד שעושה מה שבא לו. האמת? גם את מה שהוא עשה אתמול בועידת "הארץ" אפשר לכנות "חקירת גבולות", למרות שבטח יש כינויים אחרים למעשה, כינויים הולמים יותר. אגב, תוצאות החקירה הנוכחית הבהירו שגם לחבורת פטרוני תרבות הכאילו אוונגארד מבית "הארץ" יש גבולות מסוימים, גבולות שאותם החוקר הצעיר, כך מסתבר, חצה. 

3. לא אלאה אתכם בכל פרטי הכתבה הארכנית. אולם, פרט אחד מעניין בכל זאת מצאתי בתוכה. הכתבה, שפורסמה בשלהי אוקטובר, סיפרה כי האמן הצעיר ישתתף ב"פרויקט המסקרן ואקטואלי שיעלה בבית העיר בתל אביב בדצמבר".

הפרויקט מתואר בכתבה כך: "המקום יוגדר כ'מתחם סגור' של אמנים שמאלנים רדיקליים, שמתוקף 'התקנות החדשות' של משרד התרבות נכלאו שם כדי שניתן יהיה לשלוט בהם, וישתתפו בו יוצרי תיאטרון, אמנות פלסטית, מחול ומיצג. הקהל יוזמן לסייר בחללי הבניין ולצפות באמנים הכלואים בפעולה".

אתם הבנתם את זה? האמנים ה"שמאלנים רדיקלים", שאיש לא מעלה על דעתו לנגוע בהם אפילו בקצה הזרת, החליטו שמירי רגב רוצה לכלוא אותם. ועכשיו, כשהיא לא נותנת להם את התענוג ולא כולאת אותם, אז הם עושים "בכאילו".

4. תנו להם להמשיך לעשות "בכאילו". תנו להם להמשיך לשחק ב"נדמה לי", אל תשחקו לידיהם ואל תתנו להם להפוך לקדושים המעונים של התרבות. הם לא יוצרים יצירות חשובות ולא עושים מעשים שראויים להכרה. אל תספקו להם את ההכרה באמצעות רדיפה כביכול של "העשייה האמנותית" המשונה והבזויה שהם בחרו בה.

שרת התרבות מירי רגב, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, וכל מי שיש לו השפעה על העניין הזה: אנא, אל תפתחו בחקירה, אל תנקטו בצעדים ואל תפתחו בציד מכשפות. תתעלמו, ממש כך.

התעלמות היא המענה הסביר היחיד לתופעות האלו, וזה גם הדבר היחיד שמוציא מדעתם את אותם "אמנים" דה-לה-שמאטע.