ח"כ איציק שמולי: "צו השעה"

חבר הכנסת איציק שמולי מגיב למאמר שפרסמו עורכי הדין ורד כהן ורענן בר אור באתר ערוץ 7 על הצעת חוק שיזם.

ערוץ 7 , כ"ט באדר תשע"ו

איציק שמולי
איציק שמולי
צילום: פלאש 90

457 מילים הקדישו עורכי הדין ורד כהן ורענן בר אור כדי להביע את התנגדותם להצעת החוק שיזמתי להתקנת מצלמות במסגרות החינוך הפרטיות שימגרו את התופעה של התעללות בקטינים חסרי ישע.

457 מילים שבהם הפליגו עד לאמנות הבינלאומיות וציטטו את חוקי היסוד. רק דבר אחד שכחו כנראה לעשות- לקרוא את הצעת החוק, שכן הטיעון המרכזי שהעלו היה כי פיקוח בזמן אמת אחר המתרחש בגן אמנם יסייעו בצמצום התופעה אך הוא אינו אפשרי מאחר ופוגע אנושות בזכות לפרטיות ומנוגד לחוק.

אם היו קוראים את הצעת החוק - היו רואים במפורש כי בהצעת החוק נכתב במפורש כי המצלמות אינן משדרות בזמן אמת לשום גורם חיצוני כלשהו אלא מתעדות את הנעשה בגן, ורק אם קם חשד להתעללות תוכל המשטרה (באישור בית המשפט!) לקבל לידה את סרט הצילום. 

ולמה זה חשוב? קודם כל צריך להבין שהמצב הוא מצב חירום. מדי שנה מדווחים למעלה מ-80 מקרים של פגיעה והתעללות בחסרי ישע בתוך המסגרות לגיל הרך, כשמרביתם במסגרות הפרטיות. ואלה רק המקרים הידועים. רבים אחרים, יש להניח, טרם נתגלו כלל והילדים סובלים.

השנה החולפת הייתה שנת שיא עם עלייה של 30% במספר מקרי האלימות, הטלטול וההתעללות בפעוטות חסרי ישע כשחלקם אף הסתיימו עם סוף טראגי במיוחד- מוות. במצב הזה צריך להפנים כי פעוטות רבים נמצאים בטווח הסכנה ועלינו המחוקקים להרחיב עליהם את ההגנה.

הבעיה היא ש-90% מהתיקים שבהם מחליטות הרשויות לסגור את התיק הסיבה נובעת מחוסר יכולתה לגבש תשתית ראייתית מספקת שתוביל לכתב אישום ולהרשעה. מה לעשות, ילדים בני 2-3 פשוט אינם מסוגלים להעיד וממילא את הכוחות ואת המשאבים מעדיפה או נאלצת להשקיע המשטרה במקומות אחרים.

עד כדי כך המצב הוא אבסורדי כשיש בנמצא "מטפלות" ו-"סייעות" שכנגדן נפתח תיק חקירה שני ואפילו שלישי, אך הוא תמיד נסגר באותו האופן- סגירת התיק מחוסר ראיות. ואלו חוזרות לזירת הפשע- לטפל בילדים שלנו (ובאותה נשימה חובה להדגיש שוב ושוב ש- 99.9% מהגננות, הסייעות והמטפלות הן אוהבות, מקצועיות ומסורות).

וזו כאמור בדיוק הסיבה לחובת התקנת המצלמות באותם גני ילדים פרטיים ופעוטונים. למצלמה כוח ממשטר ומרתיע, והידיעה שהנעשה מתועד – תביא לצמצום ולמיגור התופעה. ושוב יודגש, לא מדובר כאן על שידור "האח הגדול" מגן הילדים לטלפונים החכמים ואין שום כוונה לתת כוח עודף להורים לנהל מרחוק את סדר היום של הילדים.

הדבר יוביל לכאוס מוחלט ולנטישה המונית של אנשי המקצוע את הגנים. הכוונה היא להעניק בידי מערכת אכיפת החוק כלי נוסף שיסייע לה להרחיק מטיפול בילדים את מי שלא היה אמור להיות שם מלכתחילה.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אותו בחרו לצטט הכותבים נפתח בהכרזת עקרון היסוד: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין..." כן, הכרה בקדושת החיים היא-היא אחד המקורות שמתוכה נובעת אותה חקיקה יסוד ולכן השימוש באותו החוק בכדי לנגח את ההצעה- היא אבסורד של ממש. ועדיין יש לומר ביושר, גם במתכונת הזו תהיה פגיעה מסוימת בזכות הפרטיות של הצוות.

אולם בניגוד להצעות קודמות שעלו בכנסות ישראל בעבר, הצעה זו מזערה עד למינימום את הפגיעה (בהחלטתה שלא לשדר בזמן אמת ולהוציא את הסרט רק בצו בית משפט) ומצאה נקודת איזון טובה יותר בין הערכים המתנגשים: הזכות לפרטיות מול הדאגה לשלום הילד (שגוברת כמובן). לא צריך להמתין למקרה הבא. יש לאמץ את הצעת החוק מיד. זהו צו השעה.