עוד מצפים לגשם

גם השנה לא ירד מספיק גשם. אם נראה לנו שפתרונות ההתפלה ניתקו אותנו מהטרדות האלה, החקלאים במצוקה של ממש.

ארנון סגל-'עולם קטן' , א' באדר ב תשע"ו

האדמה מחכה. ארכיון
האדמה מחכה. ארכיון
צילום: נתי שוחט. פלאש 90

יש לנו עוד מעט פחות מחודש להשלים את החסר – אנא ה', תן טל ומטר לברכה.

עיון בארכיון 'עולם קטן' מגלה שגם לפני שנתיים שיגרנו לדפוס ידיעות בסגנון הזה בעקבות אותות המצוקה ששודרו מהצפון
"חקלאי הוא אדם מאמין. אני לא בטוח שרק בא-לוהים, אבל בהחלט אפשר להגדיר אותנו 'מאמינים'. אני אפילו ממציא תפילות בעצמי. בתענית הציבור שנגזרה בשל הבצורת לא צמתי, אבל הגעתי להתפלל יחד עם החקלאים הדתיים"
היבש. אז זה היה אחרי חודשיים נטולי גשם ויובש שלא נראה כמותו 170 שנה, בעוד שבדרום ובמרכז המצב היה אז סביר יותר.

בחורף בשנה שעברה כמות המשקעים בצפון הייתה סביב הממוצע הרב-שנתי, אבל השנה שוב הצפון יבש כמו הנגב. האמת היא שהביטוי הזה לא כל כך מדויק השנה, מפני שהנגב המערבי דווקא ספג בחורף הנוכחי כמויות גשם נהדרות שכבר עברו במקומות מסוימים את הממוצע לעונה כולה, ועל הדרך גם ממוטטות את מנהרות חמאס. גם במרכז הארץ הכמויות סביב הממוצע ורק בצפון מצב המשקעים מדכדך.

ביום רביעי השבוע, ערב ראש חודש אדר ב', ממש ברגעיו האחרונים של החורף, קיימו בגולן תענית ציבור ותפילה רבת-משתתפים לירידת גשמים. מכיוון שרוב האוכלוסייה מתגוררת במרכז הארץ, נוצר מצב מוזר שבמסגרתו מתקני ההתפלה נמצאים במרכז הארץ ומספקים מי שתייה לאוכלוסייה שם, מי הקולחין – הביוב המטוהר – מספקים מים לחקלאות במרכז ובדרום, ודווקא בצפון אין פתרונות.

בגולן אין כמעט מי קולחין מכיוון שהאוכלוסייה דלילה יחסית ואילו התפלה נועדה בעיקר לתצרוכת מי השתייה, ובכל זאת גם כאן יש פתרונות. לפני שנתיים החלו לשאוב מים לצורך חקלאות בגולן בעזרת קידוחים מעומק של 1,500 מטרים, המכונים 'קידוחי שמיר' ומספקים מים חמים. חלקם מצויים ליד קיבוץ שמיר, חלקם ליד אלוני הבשן ובחמת גדר.

בנוסף שואבים עבור החקלאות בגולן מים מהכנרת. כן, כמה עצוב: במקום שהגולן ימלא את הכנרת, השנה הכנרת מזרימה את המים בחזרה לגולן.

שומרים על אופטימיות

שימל'ה פורת, אחיו של חנן ז"ל ותושב רמת מגשימים, ממונה מטעם חברת 'מי גולן' על אגירת המים לחקלאות וחלוקם בדרום הגולן. "זו שנה קשה מאוד", הוא מודה. "במאגרי דרום הגולן מצויים כעת שישה מיליון קוב מים, במקום 22 מיליון שהם מסוגלים להכיל. במאגרי צפון הגולן מצויים ארבעה מיליון קוב מתוך נפח מרבי של עשרה מיליון קוב. בנוסף לזה, חלק ממה שיש במאגרים לא זרם אליהם באופן טבעי אלא נשאב מהכנרת, כך שחסרים לנו הרבה מים ואם לא תגיע תוספת משמעותית של גשם – נצטרך להצטמצם.

"כבר הרבה שנים לא קרה שהכנרת עלתה במהלך החורף בקושי חצי מטר. זה מעט מאוד. לפני שנתיים החורף היה אמנם יבש אפילו יותר מזה הנוכחי, אבל אז מצב המאגרים בתחילת החורף היה טוב יותר מאשר השנה. את העונה הזו התחלנו עם מאגרים כמעט ריקים".

ובכל זאת פורת לא מתייאש: "כבר עברנו לא מעט שנים שבהן ירדו גשמים בסוף החורף ופיצו על החוסר ומילאו את המאגרים. אנחנו זוכרים גשם רציני בפורים ואפילו בערב פסח. החורף עוד לא נגמר, אבל בשביל זה צריך להתפלל. אני כבר 29 שנים בתפקיד, ויודע שבצורות ממושכות הן דבר שקורה לפעמים. בכל זאת, הרגישות שלנו כיום גדולה יותר מפני שבגולן קיימים היום יותר מטעים מאשר בעבר וצריכת המים גדולה יותר.

"בעבר היו לנו בעיקר גידולי שדה, ובשנים שירד פחות גשם פשוט גידלנו פחות. כשצריך להשקות מטעים זה מלחיץ יותר. אם לא נשקה את המטעים, הם ימותו. המצב של החקלאות בארץ גם כך לא מזהיר, ולכל כישלון יש מחיר. קידוחי שמיר מספקים לנו מים בעלי מליחות שעבור חלק מהגידולים היא גבולית. היינו שמחים למהול אותם במי שיטפונות, אבל אין לנו ולכן השנה נסתפק במה שיש.
אבי בן ארויה: "נצטרך לחתוך בבשר החי. את גידולי השדה נשבית לגמרי ובמטעים נצטרך לספק 500 קוב מים לדונם במקום 700 בשנה רגילה. הפירות יצטמקו והכמות תפחת"

"כשאני מסתובב בארץ אני מגלה שלא מבינים את גודל הבעיה שלנו. במרכז ובדרום הארץ מתקיימת השנה חגיגה אמתית של מים, ונראה כאילו היוצרות התהפכו. אצלנו, בגולן, מתפללים כבר כמה חודשים לגשם, אבל כשאני מזדמן לבתי כנסת במרכז אני מגלה ששם עולם כמנהגו נוהג.

"פעם מפלס הכנרת היה מדד מצב הרוח הלאומי. היום, כשמתקני התפלה מספקים את רוב מי השתייה, מי מתעניין במפלס? כבר כמעט לא שואבים מהכנרת עבור הצריכה הישראלית. הירדנים אמנם שואבים לא מעט מים, 55 מיליון קוב במסגרת ההסכמים עמם ואולי הכמות אפילו תגדל, מפני שגם שם יש צרות צרורות. זה בסדר, עינינו לא צרה בזה, אבל צריך לדעת שצפון הארץ יישאר תמיד תלוי בגשם".

גם גלויי הראש מאמינים

אבי בן ארויה, המרכז את משק כפר חרוב ומחזיק גם במשק פרטי משלו בנאות גולן, איננו שומר מצוות, אבל באירוע התפילה להורדת גשמים שיזמו חקלאי הגולן הדתיים הוא השתתף. "בסך הכול אנחנו במצב ביש", הוא מאשר. "בכל פעם אנו מצפים שאולי בשבוע הבא יבוא הגשם המיוחל וימלא את המאגרים, אך אט אט אוזל הזמן. ככל שמתקרבים לאפריל הסיכוי נעשה קלוש. אם לא יקרה נס – אנחנו בצרות. לכפר חרוב 1,750 דונם של מטעים ואלפיים דונם של גידולי שדה. בגידולי השדה נצטמצם השנה כמעט לאפס ונוסיף לגדל רק את השום שהתחלנו עוד לפני החורף. כל הגידולים שתכננו לגדל – בעיקר תירס ושעועית – לא נגדל כי אין מים.

"בנינו על כך שהמאגרים יתמלאו לפחות בחציים, אם לא יתמלאו לגמרי. עד לפני כמה שנים לכל יישוב בגולן סופקו 1,800,000 קוב. לפני כמה שנים הורידו את כמות המים המסופקת ל-1,250,000 קוב וגם מאלו כנראה יקצצו כעת. זה שאומר שנצטרך לחתוך בבשר החי. את גידולי השדה, כאמור, נשבית לגמרי ובמטעים נצטרך לספק 500 קוב לדונם במקום 700 בשנה רגילה. הפירות יצטמקו והכמות תפחת.
שימל'ה פורת: "כשאני מסתובב בארץ אני מגלה שלא מבינים את גודל הבעיה שלנו. אצלנו, בגולן, מתפללים כבר כמה חודשים לגשם, אבל כשאני מזדמן לבתי כנסת במרכז אני מגלה ששם עולם כמנהגו נוהג. פעם מפלס הכנרת היה מדד מצב הרוח הלאומי. היום, כשמתקני התפלה מספקים את רוב מי השתייה, מי מתעניין במפלס?"

"בחמש השנים האחרונות יש רצף של בצורות. יחד עם זאת, אני בתחום החקלאות מאז שחרורי מצה"ל בשנת 1979, וגם קודם לכן עסקתי בחקלאות באופן לא סדיר, ויודע שרצף כזה קורה מפעם לפעם. כך היה לנו בשנות התשעים של המאה הקודמת. אלו היו שנים קשות ונאלצנו גם לפטר אנשים. יש משברים, אבל לאחרונה המשבר קצת ארוך מדי.

"אם היינו מקבלים מים מהמאגרים כבכל שנה, מחיר קוב מים היה בסביבות 1.40 שקלים, והחקלאות הייתה מרוויחה כסף. כשהמים הללו נשאבים מהכנרת או מתוך קידוחים, מחירם יכול להאמיר עד קרוב לשני שקלים לקוב, ואז מחיר התוצרת עולה ואין מנוס מלפטר עובדים. כל כך הרבה גורמים כאן ברמת הגולן עובדים בתחומים שסביב החקלאות, כדוגמת נהגי המשאיות שמעבירות את הסחורה ובתי האריזה. כשאין מים – לכל אלו אין עבודה.

"חקלאי הוא אדם מאמין", מוסיף בן ארויה גלוי הראש. "אני לא בטוח שרק בא-לוהים, אבל בהחלט אפשר להגדיר אותנו 'מאמינים'. אני אפילו ממציא תפילות בעצמי. בתענית הציבור שנגזרה בשל הבצורת לא צמתי, אבל הגעתי להתפלל יחד עם שאר החקלאים הדתיים ואני מקווה שזה יעזור. אני מודה שגם אם היו אומרים לי שאם אצום שלושה ימים או ארקוד ריקוד הורה זה יביא גשם, הייתי עושה זאת מיד".

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם" 

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן