ברחובות יתקיים הערב (ראשון) כנס מיוחד בהשתתפות שר המדע, אופיר אקוניס, חברי הכנסת הנגבי, בוקר וקורן - ובו תעלה מחדש הקריאה לבטל את החיסיון סביב פרשת חטיפת ילדי תימן המזרח ובלקן.
בראיון ליומן ערוץ 7 מספר ד"ר רפי שובלי, ממארגני האירוע, על הצפוי בו ועל הסיכוי שאכן משהו ישתנה והפעם, לאחר עשרות שנים של מאבק, יניב הכנס גם פירות מעשיים.
באשר לסיכויי הכנס להוביל לשינוי של ממש אומר ד"ר שובלי כי "תמיד יש סיכוי", אך סיכוי זה גובר והולך לנוכח ה"מציאות החדשה של תקשורת פתוחה הרבה יותר, של רשתות חברתיות וכו'" ובנוסף בעקבות דיאלוג המתקיים זה זמן רב עם הגורמים המוסמכים לכך, כהגדרתו.
"בבסיס הכנס יש מהלך חדש. קם פורום חדש של כל שלושת דורות המאבק, שהחליט כמה החלטות, וההחלטה החדשה היא להוסיף את הפן המשפטי למאבק שהובלנו עד כה, מאבק שהיה ציבורי פוליטי והיסטורי", אומר ד"ר שובלי ומסביר: "אם עד היום נפגשנו עם פוליטיקאים ועשינו כנסים למשפחות וכתבנו את ההיסטוריה כפי שאנחנו מכירים אותה, כעת יש לנו מהלכים משפטיים לקבלת סעד בנושאים שונים שקשורים בפרשה".
על הסעדים הללו אותם מבקש פורום המאבק החדש הוא מוסיף ומספר כי הראשון שבהם הוא תביעה להסרת החיסיון שמוטל החל משנת 2001 על הפרשה לשבעים השנים הבאות. ד"ר שובלי מזכיר כי חיסיון בסוגיות ביטחוניות נמתח לאורך לא יותר מחמישים שנה, והנה על פרשה זו מוטל חיסיון מיוחד לתקופה של שבעים שנה, ואם אנו לוקחים בחשבון שמדובר בפרשה שהתרחשה בשנות החמישים הרי שמדובר למעשה בחיסיון של מאה ועשרים שנה. "השאלה היא ממה חוששים. אם הכול היה בסדר למה שבעים שנה?".
שובלי מביע תקווה שהפן המשפטי המתווסף למאבק יניב תוצאות שכן "כאשר פונים למערכת המשפט היא חייבת לתת תשובה ולנמק את התשובה. אנחנו חושבים שבאקלים הציבורי שיש היום, מערכת המשפט תתקשה לתת מענה ללא נימוק", זאת בין השאר גם לנוכח הלחץ הציבורי שאותו מקווה ד"ר שובלי למנף החל מהכנס שיתקיים הערב ואילך.
על מעורבותם של שר וחברי כנסת באירוע מציין ד"ר שובלי כי לא מדובר בחידוש של ממש ובעבר כבר השתתפו פוליטיקאים גם בהפגנות. "עצם השתתפות פוליטיקאים בכנס היא לא חידוש. אנחנו מקווים שזה לא יסתיים כך, ואת זה נבטיח על ידי המשך המגעים. נבהיר להם שלא ניתן להסתפק בקבלת מחיאות כפיים. נזכיר את המחויבות שלהם לנושא".
"לחבר הכנסת הנגבי יש רקע חיובי. כשהיה שר הבריאות הוא החליט על פתיחת עשרת הקברים של ילדי תימן כפי שדרשו נציגי העדה שביקשו לפתוח קברים ולערוך בדיקות DNA ובבדיקה הזו לא נמצא DNA. יש לנו השגות על הבדיקה ועל מה שבוצע בה. ח"כ נורית קורן מלווה את המהלך מראשיתו, היא מגיעה עם רקורד מסוים. היא השתתפה בכנס קודם באליכין לפני מספר שבועות ובכנס היסוד של המהלך הזה באשקלון. אנחנו נעזרים בה והיא זו שתיאמה לנו פגישה יחד איתה עם נשיא המדינה. נאווה בוקר מגיעה בפעם הראשונה. לגבי השר אופיר אקוניס, אני שמח שהוא מגיע כי לממשלה יש כוח לפעול בכיוון ביטול החיסיון".
כשנשאל על המפגש עם נשיא המדינה, והאם יכול היה הנשיא ריבלין להתבטא בחופשיות על אף מעמדו, אומר ד"ר שובלי כי הנשיא "התבטא באופן מאוד מדוד. הוא סירב כרגע להתחייב. ביקשנו ממנו תמיכה פומבית בהסרת החיסיון והכרה ממלכתית בפשע ובעוול כלפי המשפחות. הוא אמר לנו שבשלב הזה הוא מעדיף שנבצע כמה פעולות מקדימות ואם ניתקל בקיר נפנה אליו לאמירה מוסרית. הרי הוא יכול לכל היותר לתמוך תמיכה סמלית במאבק. סיכמנו שנבצע מספר פעולות ונחזור אליו לדיון נוסף לגבי אפשרות לתמיכה שלו בפעולות שאנחנו מבצעים".
במהלך האירוע יושמעו כמה עדויות מפי נציגי משפחות או מפי חלק מהדוברים. ד"ר שובלי התבקש להציג כמה דוגמאות לעדויות שכאלה והוא אומר: "באירוע יהיה מנחם חתוכה-יצהרי שיספר על אחיו שנחטף, בעקבות זה האם עוברת משבר נפשי והוא גדל על ידי המשפחה המורחבת שלו. יש לו גם שמות של חלק מהשמות של החוטפים אחיו. לועדת החקירה הוא הגיע עם עדים לאירוע החטיפה, ולפי מה שהוא סיפר הוא לא הורשה להעיד, דחקו אותו לסוף התור ואז אמרו שאין זמן ושלחו אותו הביתה, ואז הוא קיבל הודעה על פטירת אחיו והתברר שיש בעיות עם הרישום של הקבר שלו".
מקרה נוסף שיוצג בכנס הערב הוא מקרה משנת 1937 והוא "מעיד שהפרשה דעכה ולא הסתיימה בשנת -54' ויש מקרים שמתאימים גם מתקופת המנדט לפני קום המדינה וגם לאחר מכן בשנות השישים ואפילו שנות השבעים". ד"ר שובלי מציין כי הוא עצמו שב ומספר על המקרים הללו שוב ושוב, גם אם הם אינם מוכרים לציבור הרחב. לדבריו יש בידיו עדויות למקרי חטיפה שהראשון בהם התרחש בשנת 29' והאחרון בשנת 73', המקרה עליו יספר בכנס הערב. לטעמו ממדי הפרשה כולה התרחבו דווקא בשנות החמישים בשל העלייה ההמונית, אבל אין כאן חידוש שלא היה קודם לשנות קום המדינה. "משנות הארבעים המוקדמות יש לנו מקרים מתועדים עם מסמכים", הוא קובע.
לקראת סוף הדברים נשאל ד"ר שובלי אם אינו שומע בציבוריות הישראלית קולות האומרים לו שפרשה שכזו לא יכולה הייתה להתקיים במציאות מבלי להרעיד את אמות הסיפין, ומכיוון שכך הרי שאין לה שחר במציאות. שובלי דוחה את הדברים מכל וכל ומציין כי "בתקופה שהפרשה התרחשה התרחשו פרשיות דומות עם מאפיינים דומים ושונים בהרבה מקומות בעולם, כך שזה יתכן. מעבר לכך, כוחו של הממסד בשנות החמישים היה כל כך גדול, כך שבהחלט יתכן שפרשיות חמורות יתרחשו ולא ירעידו את הממסד יותר מדי. בנוסף לזאת, הממסד בניגוד לרצונו נאלץ על ידי קמפיין המחאה להקים שלוש ועדות חקירה, כלומר הוא רעד אבל לא מספיק. הממסד נאלץ ונגרר להקמת ועדות חקירה בשנים 67' 86' ו-95', כלומר הממסד הוטרד ונגרר למקומות שלא רצה להגיע אליהם, לאחר סירוב של הרבה שנים ונאלצו להקים ועדות ממלכתיות. כלומר הפרשה הרעידה את הממסד אבל לא מספיק".
בנוסף לכל אלה שב ד"ר שובלי ושואל: "אם זה לא יתכן אז למה חיסיון לשבעים שנה? על מה הפחד?", ואת השיחה עמו הוא חותם בשאלה האמיתית שמרחפת מעל: "איפה הילדים? זו עדיין שאלה שלא זכתה לתשובה והמשפחות רוצות לדעת מה קרה".
***
במהלך האירוע יופיע האמן שוהם שמחי בשירו 'כנפי הנשרים':