במה עסוק הרמטכ"ל?

מה הקשר בין סערת גילוח הזקנים בצה"ל ושאלת מעמדו של ענף תודעה יהודית לבין הקושי במיגור גל הטרור? דעה.

שלמה פיוטרקובסקי , ג' באדר ב תשע"ו

הרמטכ"ל איזנקוט
הרמטכ"ל איזנקוט
צילום: פלאש 90

1. אני מזהה שינוי משמעותי בקרב ציבור הימני בשבועיים האחרונים. מכל הכיוונים הולכת ומתחזקת הדרישה מראש הממשלה ומהדרג המדיני כולו "לעשות משהו".

אם נתרגם את כל הקריאות העולות מכל הכיוונים לשפה פשוטה וברורה, במשפט אחד קצר, הוא ישמע בערך כך: "תדרשו מהצבא והשב"כ למצוא בכל מחיר פתרון למצב".

2. במחשבה ראשונה אני בעד. מאוד בעד. מחיר הדמים של גל הטרור (איזה כינוי מטופש, אבל איכשהו בתקופה האחרונה הוא קנה שביתה במקלדותינו) הנוכחי הוא כבד, ואיכשהו כל פעם זה נוגע במקום עוד יותר עמוק.

הידיעה שללא שינוי במצב כמעט בודאות ירצחו כאן עוד יהודים מדירה שינה מעיניו של כל אחד וגם מעיני שלי, בין היתר מהחשש שאלו יהיו אנשים שאני מכיר וקרובים אלי.

בסופו של דבר הפיגועים עד היום התרחשו במקומות שבהם אני, חברי ובני משפחתי מסתובבים לא מעט. סניף רמי לוי שבו אני עושה את הקניות לשבת, רחובות ירושלים שאותם אני פוקד כמעט מדי שבוע, כבישי יו"ש שבהם אני ובני משפחתי נוסעים הרבה מאוד מתוקף העובדה שאנחנו כולנו גרים ביו"ש.

3. אבל במחשבה שנייה אני גם קצת חושש מהגישה הזו. הגישה של "פתרון בכל מחיר" היא מצע נוח מדי לצמיחת פתרונות רעים.

אחד הדברים שכל אחד לומד עם התבגרותו הוא שיש בעיות שאין להן פתרון ויש בעיות שהפתרונות שלהם דורשים הרבה מאמץ וזמן רב עד שהם פועלים. להרבה מאוד דברים אין פתרון מז'אנר ה"זבנג וגמרנו".

מנגד, פתרונות רעים שיעלו ויצוצו רק בשביל להגיד "מצאנו פתרון", עלולים לדרדר את המצב במקום לשפר אותו. 

4. לכן אני לא בטוח שאני רוצה שראש הממשלה יגיד לרמטכ"ל ולראש השב"כ, "יש לכם שבוע לבוא אלי עם פתרון כולל למצב, ואם לא תעשו כך תעופו מתפקידיכם". אני ממש לא משוכנע שהגישה הזו של דפיקה על השולחן והנחתת הוראות בסגנון ה"אריק שרוני" מתאימה למצב היום.

עם זאת, אני הייתי מאוד שמח לדעת שהרמטכ"ל וכל ראשי המטה הכללי עסוקים היום רק בדבר אחד, במיגורו של גל הטרור. לצערי הרב התחושה היא שזה לא המצב.

5. אם שאלת מעמדו של ענף תודעה יהודית היתה שאלה של תקציב, עוד הייתי יכול איכשהו להבין מה דחוף לרמטכ"ל להתעסק בה דווקא כעת. אם שאלת כניסתה לתוקף של פקודת גילוח הזקנים היתה שאלה מבצעית דוחקת, הייתי אולי עוד יכול להבין מדוע הרמטכ"ל לא קרא לראש אכ"א ואמר לו "דחה את הקשקוש הזה בחצי שנה, נדבר אחר כך" וסוגר את הסיפור. אבל זה לא כך. 

בסופו של דבר השאלה היא פשוטה: במה עסוק ראש המטה הכללי? מה השאלות שעומדות בראש סדר יומו ומה טורד את מנוחתו? אם המצב הביטחוני הקשה הוא לא הסעיף היחיד בסדר יומו של הרמטכ"ל שלנו ושל כל חברי פורום המטה הכללי שעומדים לצידו, אנחנו בבעיה.

6. קשה להשתחרר מהרושם שבימים הללו, חוץ מאשר העיסוק בטרור המתגבר, הרמטכ"ל עסוק מהצד בעוד איזה "פרויקט קטן". מדובר בפרויקט החלשתה של הרבנות הצבאית.

הסיטואציה הנוכחית בה כהונתו של הרבצ"ר הנוכחי, הרב רפי פרץ, שהיה רבצ"ר לא חזק במיוחד אבל הוחלש עוד יותר במגוון שיטות מעניינות, עומדת בפני סיום, ורבצ"ר חדש טרם נבחר, היא סיטואציה רגישה מאוד בכל הנוגע למעמדה של הרבנות הצבאית.

העובדה שהרמטכ"ל נותן גיבוי למהלכים להחלשתה של הרבנות דווקא בנקודת הזמן הנוכחית מעלה את החשד שהוא בהחלט מעוניין בהצלחת המהלך. אם זה מה שמעסיק את הרמטכ"ל היום אז אנחנו לא סתם בבעיה, אנחנו באמת בבעיה גדולה מאוד.