מחנה מעפילים עתלית
מחנה מעפילים עתליתקובי פינקלר

למען אלו אשר נולדו בארץ, למען אלו שמדינת ישראל היא להם דבר ברור ומובן מאליו, כמו השמש הזורחת כל בוקר במזרח, כמו ריחה המשכר של פריחת ההדרים – למען אלו, אנו מביאים מסיפוריהם של חברינו, אשר כדי לזכות ולהגיע אל האור עברו באפלה הגדולה – ואשריהם שזכו בכך.

(מתוך עלון קבוצת כנרת המביא מסיפוריהם של מעפילים)

 עם חופשי בארצנו

קשה לי לתאר את ההרגשה. לראות סוף סוף את חופי הארץ ואת העיר חיפה, ולדעת שבפעם הראשונה לא נזכה לרוץ על אדמת ארץ ישראל כאנשים חופשיים – אלא בפעם הראשונה נדרוך על אדמת ארץ ישראל כאסירים...

(מתוך עדותה של מעפילה)

לאחר עליית היטלר לשלטון בגרמניה אדמת אירופה בערה, ושלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל הגביל וצמצם את רישיונות העלייה. הגבלה זו הצמיחה מתוכה תופעה הרואית ייחודית – ההעפלה, או העלייה הבלתי לגאלית לארץ ישראל.

השלטון הבריטי נאבק במבקשים לעלות ארצה ללא אשרות כניסה, ובמסגרת זו הקים בארץ ישראל ומחוצה לה מחנות מעצר למעפילים.

מחנה המעצר למעפילים בעתלית היה מחנה המעצר המרכזי בארץ ישראל ופעל בין השנים 1939‑1948. בין גדרות המחנה הוחזקו במשך השנים הללו עשרות אלפי מעפילים, שלאחר כל התלאות שעברו בדרכם לארץ ישראל מצאו עצמם שוב מאחורי סורג ובריח, והפעם על אדמת ארץ ישראל.

לוחמי המחתרות שנעצרו על ידי הבריטים במלחמתם לעצמאות הוחזקו גם הם במקום.

עם הקמת המדינה היה המחנה אחד מאתרי הקליטה הראשונים לגלי העלייה ההמונית. במבצע קדש (1956) ובמלחמת ששת הימים (1967) הוחזקו בו אלפי שבויים מצבאות מדינות ערב עד שבוצעו חילופי שבויים.

הצלת האתר

בשלהי שנות השבעים פורק המחנה כמעט לחלוטין ונעזב. גורלו של מחנה המעצר למעפילים בעתלית היה כגורל אתרים נוספים מראשית ההתיישבות: הרס כתוצאה מחוסר מודעות לערכם ההיסטורי.

בראשית שנות השמונים ולאחר מאבקים רבים לשימור האתר, מכרה הסוכנות היהודית לפירוק חלק גדול מצריפי מחנה המעפילים. עם הקמת המועצה לשימור אתרים בשנת 1984 היא נרתמה למאבק המתמשך נגד הרס המחנה ההיסטורי.

שיקום המחנה על חלק מצריפיו, מגדלי השמירה, גדרות התיל, האונייה המדמה אוניית מעפילים והמייצגים הייחודיים הנוספים שבו מאפשרים לקהל המבקרים לגעת בעבר, ואף לחוש מעט מתעצומות הנפש והכמיהה שהניעו את המעפילים ופעילי ההעפלה לצאת לדרך נגד כל הסיכויים.

במהלך הביקור במקום רואה הציבור כיצד אחריות הדדית, שותפות גורל ויעדים משותפים מצליחים ליצור תופעה ייחודית שאין לה אח ורע בתולדות האנושות: תנועת הבריחה באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ופרשת ההעפלה.

להיות מעפיל

כיום מחנה המעפילים הוא אתר חינוכי פעיל, השוזר את הסיפור ההיסטורי והאנושי בעזרת עוד עדות חדשה או תמונה בשחור לבן שאפשר להתבונן בה שוב ושוב, מסמך צהוב מרתק, שיר או משפט של מעפיל שנאמר כלאחר יד ואותנו הוא מאיר בתובנה חדשה.

האונייה 'גלינה' אשר שימשה כאוניית קירור לדיג בים הבלטי נרכשה על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. היא תורמת רבות להעצמת חווית הביקור ומעוררת תגובות נרגשות, הן בקרב מי שהיו מעפילים והן בקרב מי שלא היו. באמצעות הסיור המבקרים חשים הזדהות עם המעפילים ומרגישים במעט את החוויה של להיות מעפיל.

מיצג מיוחד  מביא את סיפורם המופלא של "ילדי טהרן" שהגיעו למחנה המעפילים בעתלית בחודשים פברואר ואוגוסט בשנת 1943, לאחר שנים של נדודים שהחלו עם הפלישה הגרמנית לפולין בספטמבר 1939.

מחנה המעפילים בעתלית מספר את הסיפור המופלא של ההעפלה - סיפור עם הרבה אור שנולד מתוך אפלה גדולה. זהו אתר היסטורי, אך ההיסטוריה חיה בו כל יום ויום מחדש.

לכבודם ולזכרם של המעפילים ופעילי ההעפלה.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי