התייר שחיפש את רכוש קורח במערת צדקיהו

איך מתקשרים יחד תייר צעיר ותימהוני מארה"ב, מערת צדקיהו ורכושו של קורח? הסיפור המלא לפניכם...

שמעון כהן , ו' באדר ב תשע"ו

מה הוא חיפש שם? מערת צדקיהו
מה הוא חיפש שם? מערת צדקיהו
צילום: יעל הרמן



טוען....

תייר אמריקאי כבן 19 נכנס ביום חמישי שעבר עם תיק גב למערת צדקיהו מבלי לעורר חשדם של השומרים. לקראת שעת הסגירה התמקם התייר ככל הנראה באחד הכוכים שבמערה והסתתר מפני סריקת השומרים.

הצעיר שהה במערה כל הלילה, תוך שהוא מבצע חפירות במקומות שונים, בחיפוש אחר האוצר האגדי של קורח ועדתו ואוצרות אחרים שעל פי המסורת האגדתית נטמנו במערה.

על האירוע שהסתיים רק בשעות הבוקר עם כניסתו של שומר המקום שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם בני סאסי, מנכ"ל החברה לפיתוח מזרח ירושלים.

סאסי מספר כי המערה המפורסמת ממגנטת אליה מזה עשרות שנים חוקרים רבים מרחבי העולם ובמקביל גם תמהוניים שמקווים לחפור ולמצוא בה את כלי המקדש ואוצרות נוספים, בין השאר גם את רכושו של קורח (שהאדמה בלעה אותו ואת רכושו, אמנם במדבר סיני, אבל להם זה כנראה לא משנה...).

ממשיך סאסי ומספר כי בשעות הבוקר של יום שישי פתחו עובדי החברה לפיתוח מזרח ירושלים את המערה, ולעיניהם התגלה הצעיר מכוסה כולו בבוץ ואבק ובתיקו ממצאים ארכיאולוגים שונים, בהם אבנים ופריטים מסויימים.

בחברה לפיתוח מזרח ירושלים מעירים כי הצעיר הוצא מהמקום כמעט במקרה שכן המערה בדרך כלל אינה פתוחה בימי שישי, אך השבוע נפתחה במקרה לצורך עבודות שונות.

לאחר שהתגלה הצעיר הוא הועבר לחקירת המשטרה ושם סיפר על כך שתכלית ביקורו במקום הייתה מציאת אוצרותיו של קורח. בתום חקירתו הוא נשלח חזרה לביתו בארה"ב.

בחברה לפיתוח מעירים ומציינים כי "אין זו הפעם הראשונה שמתבצעות במערה חפירות בחיפושים אחר אוצר נעלם. מסורת מוסלמית מהמאה ה-15 מזהה את המערה כ"מערת קורח". אולי בעקבות מסורת זו טען בשנת 1968 מוסלמי תושב העיר העתיקה כי סבו החביא במערה שלושה ארגזים מלאים במטבעות זהב לפני 1948. הוא ביקש לאפשר לו לחפש את הארגזים על פי סימנים שהותיר הסב, והבטיח לתת בתמורה 75% מהמטבעות למדינת ישראל. האישור ניתן, אך האיש לא מצא דבר".

בני סאסי מספר כי בעבר מצאו חופרים במערה גם את התבליט של היצור המכונף שהפך לסמל המערה. להערכת החוקרים התבליט יוצרה בידי חוצבי המערה ולהערכתם מדובר בממצא המשויך לתקופה האשורית. "לצערי נותק התבליט מקיר המערה", הוא מספר ומציין כי הוא מוחזק כעת במוזיאון בלונדון עמו הוא מקיים קשר על מנת שאלה יאפשרו הכנת רפליקה של התבליט על מנת שזו תוצג בישראל.

לדברי סאסי המגעים שלו ושל רשות העתיקות עם הנהלת המוזיאון נראים כיעילים ומניבים התקדמות בדרך להסכמה ליצירת רפליקה שכזו.

על ההיסטוריה של המערה מספרים בחברה לפיתוח מזרח העיר: "מערת צדקיהו היא מערת המסתורין והאגדות של ירושלים, היא מערת חציבה קדומה, ענקית ותת-קרקעית מתחת לחומת העיר העתיקה. המערה משתרעת על כ-9 דונם מהם נחצבו האבנים לבניין ירושלים ובית המקדש בתקופת הבית השני (שנת 40 לספירה).המערה מספקת הצצה אל ימים עתיקים ובנאים סודיים בירושלים התת קרקעית והנסתרת מהעין.

למרות שנחשפה מחדש כבר בשלהי המאה ה-19 ובוצעו בה חפירות ארכיאולוגיות, עדיין רב הנסתר על הגלוי בה. הממצאים מתארכים את השימוש במערה מהמאה ה-7-8 לפנה"ס, ועד למאה ה-15 ברציפות, אז נאטמה למשך כ-300 שנה. המערה התגלתה מחדש ב-1854, בתקופה העות'מאנית, ומופעלת ע"י החברה לפיתוח מזרח ירושלים מאז 1985.

בשנת 1924 הוקמה בה הלשכה הראשונה של הבונים החופשיים "לשכת מערות המלך שלמה". חברי המסדר ראו במלך שלמה, פטרון המסדר, את גדול הבנאים במקרא, זיהו את המערה כמקום ממנו נחצבו האבנים לבניית בית המקדש הראשון, העניקו למערה את השם "מחצבות המלך שלמה", ואימצו את המחצבה העתיקה כמקום מפגש והתכנסות. עד היום נקראת המערה באנגלית Solomon quarry.קרבתה היחסית של המערה אל הר המוריה והנגישות הנוחה מהמערה אל ההר נמצאת בבסיס מסורת זו. הלשכה פועלת במערת צדקיהו מיום היווסדה ועד היום. יש הטוענים כי המלך חוסיין מירדן עבד בה בזמן בין 1967-1948. מאז הקמת הלשכה התקיימו באולם הגדול שבמערה טקסים שונים הקשורים למסדר הבונים החופשיים, ולכן הוא נקרא על שם המסדר. באולם אף סומנו עמודי "בועז" ו"יכין" כמקובל בלשכות הבונים החופשיים.

למערה ניתן להגיע בהליכה משער יפו על טיילת החומות הצפונית או רגלית דרך גן לאומי סובב חומות המקיף את חומות ירושלים מבחוץ".

התייר המוזר...