"לוודא שח"כים פועלים לטובת הציבור''

הוועדה לביקורת המדינה דנה בנושא הצהרות הון וניגוד עניינים של חברי הכנסת.

רעות הדר , ו' באדר ב תשע"ו

מאבק על שני סעיפים. ארכיון המליאה
מאבק על שני סעיפים. ארכיון המליאה
צילום: הדס פרוש. פלאש 90

הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (שלישי) בנושא הצהרות הון וניגוד עניינים של חברי הכנסת

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), "לחברי כנסת, ובפרט ליושבי ראש ועדות, יש כוח רב בחקיקת חוקים וחובה לוודא שהם פועלים לטובת הציבור, ולא לקידום אינטרסים אישיים או מסחריים. ייתכן ועין מפקחת נוספת של מבקר המדינה, שיוודא את הצהרות ההון של חברי הכנסת, תמנע שחיתות, ובוודאי מראית-עין כזאת".

צחי סעד, ראש מטה מבקר המדינה הבהיר כי רק שרים וסגני-שרים מחויבים בהצהרת-הון בתחילת וסיום כהונתם. הצהרות אלו נבדקות בחשאיות ע"י צוות ממודר ונשמרים בבטחה.

גם חברי כנסת מחויבים בהצהרה שכזו – אך המבקר אינו בוחן אותן, ואם הוא יידרש לבדוק גם אותן, יידרשו לכך חקיקה ומשאבים מתאימים. לדבריו, גם עובדי-מדינה בכירים וראשי רשויות מקומיות מחויבים בהצהרות כאלו.

עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי לכנסת, אמר כי הצהרות ההון של ח"כים לא נועדו לגילוי ניגוד עניינים, אלא רק לאפשר חקירה בדיעבד של גורמי האכיפה לגבי התעשרות שלא כדין של חברי הכנסת בעת כהונתם.

הן נשמרות בכספת בוועדת האתיקה ונחשפות רק לפי צו שיפוטי לבקשת גורמי האכיפה. סוגיית ניגוד העניינים של חברי הכנסת היא "שדה מוקשים", בגלל שהוא מובנה בתפקידם: הם נציגי ציבור מובהקים כמו פריפריה, הקיבוצים, אנשים עם מוגבלויות ועוד - והגיעו לכנסת כדי לקדם את ענייניה של אותה הקבוצה בדיוק.

עבודת הכנסת אינה דומה לממשלה - וסמכויות ח"כ שונות מסמכויות שר. ההכרעות בכנסת אינן מתקבלות על ידי אדם בודד, והיכולת של ח"כ בודד לקדם הליכים לבדו, היא קטנה למדי. לעניין ההצעה כי מבקר המדינה יבחן את הצהרות ההון של חברי הכנסת, אמר היועץ המשפטי כי מבקר המדינה מקיים ביקורת על מינהל הכנסת אך לא מבקר את  חברי הכנסת אלא פועל מטעמם, ולכן לא יהיה זה נכון להפקיד בידיו סמכות זו.

ינון הוסיף כי בדעתו להביא לדיון בוועדת האתיקה את שאלת אופן הטיפול בניגוד עניינים של חברי כנסת ועד כמה יש מקום לגישה פעילה יותר, מזו הנוהגת היום.

לדברי ח''כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני), "על נבחרי העם ובפרט ברשות המחוקקת להיות נקיים, ויש לעזור להם שלא ליפול במכשולים שלא היו ידועים להם מלכתחילה או שהיו ידועים להם – אך הם חשבו שיוכלו לגבור עליהם ולא להתפתות להם".

עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה אמר כי "השחיתות היא כמים - ויורדת למקומות הנמוכים, ולכן יש לקדם את הצעת החוק של בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) להצהרות הון של שופטים. באבחת החלטה אחת, לא-מנומקת, מכריע שופט שמאות-מיליוני ש"ח יועברו לגורם מסויים, ללא שיצטרך לחשוף את קשריו לגורם המרוויח".

עו"ד לינור דויטש מ"לובי 99" קראה לבדוק הצהרות-הון של ח"כים - כחלק מהגברת השקיפות והגדלת אמון הציבור – ע"י גורם מקצועי אובייקטיבי ובלתי-תלוי כמבקר המדינה או יועמ"ש הכנסת. "עליהם לעבור על ההצהרות בתחילת וסוף הכהונה -  לפיקוח ובקרה על הון לא-סביר. זה יגביר את ההרתעה וגם יקל על הח"כים להבין מראש ממה צריך להיזהר", אמרה.