ועדת הכספים מצביעה על הגבלת שכר הבכיריםערוץ 7

הסוף לשכר המופרז: ועדת הכספים אישרה הערב (רביעי) פה אחד את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים במשק. 

על פי ההצעה מעתה מקסימום השכר המאפשר הכרה בהוצאות לחישוב המס יעמוד על עד פי 44 משכרו של העובד המשתכר הכי פחות באותה חברה. תקרת השכר תהיה של 2.5 מיליון שקלים לכל היותר. מעבר לכך החברה תחוייב לשלם מס מוגדל כבר מהשקל הראשון המשולם לאותו בכיר.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר,  "היום אנחנו הולכים למהלך היסטורי שבו מתחילים בתהליך של הגבלת שכר הבכירים ולצמצום פערים בחברה. אני מקווה שהחוק יתקבל בהבנה בחברות ומברך את שר האוצר שנתן רוח גבית לוועדה בעניין".

"היום התחלנו במהלך זהיר שבו אנחנו מגבילים את שכר הבכירים ויש כאן אמירה ציבורית היסטורית; שברנו את המחסום לצמצום הפערים בשכר. בהמשך נבחן את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק, לרבות בחברות ריאליות, אבל כרגע אנחנו מתחילים במקום שנכון להתחיל בו – חברות המנהלות את כספיי הציבור", דברי גפני.

הוא הבהיר כי "מכיוון שחישוב המס הוא שנתי, אזי החישוב במקרים של בכירים שכבר מועסקים בחברות והחוק יחול עליהם רק חצי שנה מיום פרסומו, ייעשה באופן יחסי בהתאם למספר החודשים שהם יעבדו תחת קיומו של החוק החדש".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הוסיפה, "זה צעד ראשון בריסון החזירות של מנהלים על חשבון עובדות ועובדים זוטרים ועל חשבון הציבור. חבל שהיה צריך חוק כדי להשיג הוגנות בסיסית כל כך, אבל לצערי הגענו למצב של אטימות של מנהלים שמשתכרים חצי מיליון שקל בחודש כשעובדות ועובדים שלהם משתכרים 4000 שקלים".

"המאבק על הגבלת שכר הבכירים איננו רק מאבק על חלוקה שוויונית יותר של הכסף: הוא מסמן את תחילת מאבקה של החברה הישראלית בניסיון להחזיר לעצמה את עמדות הכוח, שאינן בהכרח תלויות בכסף. ההישג הזה הוא הישג של הציבור ושל נציגותיו ונציגיו שנאבקים כבר שנים על צדק חברתי ועל שוויון", דברי ח"כ מיכאלי.

במסגרת העבודה על החוק, הצליחה ועדת הכספים לקדם בו כמה שינויים שיהפכו את הגבלת השכר להגבלה של ממש וגם יצמצמו באופן ממשי את פערי השכר.

כך למשל, ביוזמת חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), המגבלה תחול ביחס לעובד בעל השכר הנמוך ביותר, גם אם הוא עובד קבלן המועסק ע"י החברות וגם אם הוא עובד קבלן המועסק ע"י ספק שירותים לאותה חברה. בכך ביקשה יחימוביץ' לכלול בחוק עובדי ניקיון, מאבטחים, מוקדנים ועוד.

עיקרון נוסף שהוועדה הובילה בחוק הינו העיקרון של 'התקרה המתקפלת', לפיו המגבלה של שכר של עד 2.5 מיליון שקלים תהיה מגבלה ממשית, כך שבכיר שישתכר יותר מכך, החברה תשלם בגינו מס מלא החל מהשקל הראשון שהוא מרוויח.

נציג איגוד הבנקים, טל נדב, שכבר בדיון הבוקר, הביע התנגדות לחוק ובמיוחד להחלתו רק על המגזר הפיננסי אמר, "אני לא מכיר בעולם חוק כזה, שמתערב באופן ישיר ובוטה בשכר. קובעים פה את השכר ולסקטור אחד בלבד, כי במקומות אחרים בתקשורת, בגז, בהיי-טק ובנדל"ן הפערים ימשיכו להתקיים".

רוני תדמור ממשרד המשפטים השיבה לנדב, "ההצעה במקורה עוסקת רק בגופים פיננסיים שעוסקים בכספי ציבור: קרנות נאמנות, בנקים וכד'. היתה חשיבות מבחינתנו להסדיר את השכר בגופים האלו. ניתן אמנם להרחיב, אך אנחנו חושבים שזהו תחילתו של מהלך שצריך עוד לבחון אותו וכעת עוד בזהירות".

"מנכ"ל אחד מרוויח כמו שכונה שלמה"