מי עומד מאחורי שוברים שתיקה?

מכון המחקר NGOmonitor דורש תשובות משורת מדינות אירופיות המממנות את מיזם 'שוברים שתיקה' לאיסוף העדויות והמידע על פעילות צה"ל.

שמעון כהן , י' באדר ב תשע"ו

שוברים שתיקה בפעילות
שוברים שתיקה בפעילות
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

שיתנו תשובות. ראובני

במכון המחקר NGO monitor מפנים אצבע מאשימה לעבר מדינות אירופה בפרשת תחקירי הביטחון שביצעו ומבצעים פעילי 'שוברים שתיקה' כפי שהתברר בשידור חדשות ערוץ 2 בסוף השבוע שעבר.

יצוין כי המכון שיגר שאילתות דחופות לכל נציגי הממשלות התורמות לארגון. בהתכתבות עם שגרירות האיחוד האירופי בישראל, ציין השגריר לארס פאבורג-אנדרסן כי האיחוד האירופי אינו מודע לאיסוף מידע בטחוני רגיש על ידי הארגון, ומעולם לא ביקש לקבל, או קיבל, מידע שכזה. בנוסף, השגריר ציין מספר פעמים כי "הארגון (שוברים שתיקה) מכחיש את ההאשמות".

בראיון ליומן ערוץ 7 מסביר איתי ראובני, חוקר בכיר במכון, את המניע לעמדה אותה מציג המכון ולשאילתו שנשלחו לנציגי המדינות המדוברות. "ארגון 'שוברים שתיקה' נתמך, לפי הדיווחים שלהם, ביותר משישים אחוז בממשלות זרות, האיחוד האירופי, שווייץ, ספרד, צרפת, שבדיה, הולנד ודנמרק. חלק מהכסף מגיע ישירות מהשגרירויות ומשרדי החוץ וחלק מקרנות סיוע נוצריות, השאר מקרנות פרטיות שברובן בחו"ל כמו הקרן החדשה לישראל".

ממשיך ראובני ומסביר: "הבעיה היא דווקא בקרנות הסיוע הממשלתיות. גילינו שהן תומכות באופן גלוי בקמפיין הלוחמה המשפטית נגד חיילי צה"ל וה-BDS. אותן קרנות וארגוני סיוע מימנו באופן מדויק מאוד את פרויקט איסוף העדויות במאות אלפי שקלים. ראינו בשידור בערוץ 2 שבמהלך איסוף עדות לארגון הם שואלים שאלות שאינן קשורות לזכויות אדם אלא לפעילות של צה"ל. מישהו שילם כדי ששוברים שתיקה יאספו עדויות. מי הגורמים האלה? אני רואה שפרויקט הקלטת העדויות נעשה במימון של גורמים שהם לאו דווקא חובבי ציון גדולים, ולכן השאלה שצריכה לעלות היא מי מבטיח לי שהמידע הזה לא מצא את הדרך שלו לגורמים עוינים יותר. זה יכול להיות לא רק מיוזמתם אלא גם מחוסר אחריות של הארגון ורשלנות".

"אנחנו רוצים להבין מי עומד מאחורי פרויקט איסוף העדויות שלא עוסק רק בזכויות אדם. אנחנו קוראים למדינות ולקרנות שמממנים את שוברים שתיקה לקחת אחריות. שיסבירו לציבור הישראלי איך הכסף שלהם איפשר לפעילים פוליטיים לאסוף מידע טקטי מצה"ל, ואחר כך שיסבירו לנו מה נעשה כדי למנוע זאת. זו צריכה להיות הדרישה של המדינה ושל החברה הישראלית", אומר ראובני.

בהמשך הדברים נשאל אם יתכן ואיסוף הנתונים הטקטיים שנוגעים לאופן הפעלת כלי נשק נועד לוודא שפעולות שכאלה אינן מתבצעות באופן שעלול לפגוע בזכויות אדם, מה שעלול לקרות כאשר מופעל נשק רובוטי כזה או אחר. לדברי ראובני תזה כזו יכולה להיות נכונה ואכן "רואים שהרבה פעמים מדברים על שיטות לחימה וכלי נשק, אבל השאלה הבסיסית יותר היא - את רוב החומרים שערוץ 2 רצו לשדר הצנזורה אסרה לפרסם. כלומר שוברים שתיקה מחזיקים חומרים האסורים לפרסום, ולא משנה המטרה הטובה שמאחורי זה. הציבור הישראלי מבין שארגון שוברים שתיקה חרג מזמן מהדאגה לזכויות אדם והוא מקדם אג'נדה פוליטית תוך ניצול הדילמות של חיילי צה"ל למטרה הזו. יש עשרות אלפי שעות הקלטות ואף אחד לא יודע מה יש בהם, היכן הן מוחזקות, מי מחזיק אותם באיזו אבטחה, למי הייתה גישה אליהם ומי ניצל את זה. הארגון הזה חייב תשובות אמיתיות לציבור בישראל ולא להסתפק בבכי ונהי של 'רודפים אותנו'".

האם רדיפתה של ישראל היא שעומדת מאחורי המימון האירופי הזה? האם מישהו שם רוצה לרגל אחרי צה"ל? ראובני משיב ואומר כי להערכתו לא זו הסיבה של מעורבות המדינות במיזמים הללו. להערכתו "המדינות מסתכלות על כותרת זכויות האדם של הארגון ובאמת מאמינות שמדובר בארגון שמקדם את השיח לזכויות אדם. זה מבטא את חוסר האחריות וחוסר היכולת של המדינות להבין מה נעשה בכסף שלהם. יש הבדל עצום בין איסוף עדויות על הפרת זכויות אדם לבין מה ששודר"

ממשיך דאובני ותוהה אם המדינות התורמות תרמו את כספן על מנת שחיילת תוכוון על ידי הארגון לאיסוף חומר ועדויות על פעילות צה"ל, כפי ששודר בתחקיר.

בהמשך הדברים התייחס ראובני לסוגיית קרנות הסיוע הכנסייתיות שממומנות על ידי הממשלות האירופיות ומוצאות את עצמן מעורבות מאוד בקמפיין נגד ישראל כולל קידום לוחמה משפטית נגד חיילי צה"ל והקריאות לחרם על ישראל, "עד כדי תופעה אנטישמית. חלק מהקרנות מעבירות כספים לארגונים בתוך ישראל. זו נקודה בעייתית, לדוגמא הקרן האירית שמקדמת מהלכים לניתוק הקשר בין ישראל ומעבירה כסף לאיסוף העדויות של 'שוברים שתיקה'. מי שמאפשר לשוברים שתיקה לפעול הוא גוף פרופר אנטי ישראלי".

ואם יהיה מי שיטען שפעולות החרם אינן נגד מדינת ישראל אלא בעד טיהור שמה, מחדד ראובני ואומר: "האירים הללו לא מדברים על טיהור שמה של ישראל. חלק מהקרנות הללו לא מכירים בזכות הבסיסית של ישראל לחיות בגבולות כלשהם. אמנם זכותו של כל אדם לבחור בטקטיקה לקידום האג'נדה הפוליטית שלו אבל יש גבול דק בין תמימות לרשלנות. אני מסכים לכך שצריך לנקות את צה"ל מתופעות מכוערות כאלה ואחרות, אבל השאלה אם זה מצליח ומי עושה בזה שימוש לרעה. עד היום רוב החומרים של שוברים שתיקה נוצלו לרעה. כשצה"ל ביקש את הפרטים וביקש לחקור לא נתנו את החומרים והתכסו תחת חסינות שאין להם. לכן הנושא נמצא כיום בבית המשפט. הכוונות של שוברים שתיקה הופכים לכלי בידי גורמים אנטי ישראליים".

ראובני נזהר מלהגדיר את המניע שמאחורי התמיכה בפעולות שוברים שתיקה כאנטישמיות ואומר: "המניע מאחורי התופעות האלה של תמיכה בקמפיינים שכאלה זה מעבר לאנטישמיות. זה לא רק אנטישמיות. יש כמה ממדים – יש את הממד האידיאולוגי והתיאולוגי של אנטישמיות, אבל יש גם האופן שבו אירופה תופסת את עצמה בסכסוך, ואת האופן שבו היא תופסת את עצמה בממד זכויות האדם, נושא ההשפעה של אירופה על מקומות באמצעות כסף ולא באמצעות כוח".

במהלך השידור בערוץ 2 נראה היה פעיל 'שוברים שתיקה' מבטיח לחייל שעדותו תישמר חסויה שכן הארגון זוכה לחיסיון עיתונאי. ראובני קובע כי אין מאחורי האמירה הזו הרבה. "זה לא מדויק מכמה סיבות. צה"ל בתהליך משפטי נגד שוברים שתיקה בגלל שהטענות לחיסיון עיתונאי לא מחזיקות מים. מעבר לכך, בדקנו את החבר'ה בארגון וראינו שלאף אחד מהם אין תעודת עיתונאי. בנוסף, גם אם היה חיסיון, צה"ל ביקש את המידע ללא השמות כדי שניתן יהיה לבדוק והארגון סירב. זה היה מטעה מאוד להגיד למרואיינים שיש להם חיסיון. לחיסיון הזה יש הרבה הגדרות ו'שוברים שתיקה' לא עמדו בהם".