הסנגור מעריך: זדורוב יזכה למשפט חוזר

סנגורו של רומן זדורוב וקצין החקירות שניהל את החקירה בפרשה הגיעו לדיון באוניברסיטת חיפה על התיק ועל משמעויותיו.

שלמה פיוטרקובסקי , י"א באדר ב תשע"ו

הכנס. אמש
הכנס. אמש
צילום: אוניברסיטת חיפה

המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה בראשות פרופ' אורן גזל אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ערך אמש (ראשון) כנס מיוחד בנושא "משפט זדורוב והספק הסביר".

ד"ר עו"ד אלקנה לייסט, הסניגור הציבורי של מחוז תל אביב ולשעבר פרקליטו של רומן זדורוב, העריך בכנס, "אני כן חושב שיש סיכוי טוב למשפט חוזר. יש לי בסיס לחשוב שיתגלו ראיות חדשות ואז יפתח משפט חוזר".

במהלך האירוע הציג פרופ' גזל-אייל את הראיות העיקריות שהוצגו בבתי המשפט – במחוזי ובעליון -  אליהן התייחסו עו"ד אלקנה ועו"ד ניצב משנה בדימוס אברהם שי, מי שהיה קצין החקירות שהיה אחראי על חקירת רצח תאיר ראדה ז"ל.

נקודה מרכזית שעלתה הייתה נושא טביעות הנעל שנמצאו בזירה – על האסלה, על מכסה השירותים ועל המעבר בין התאים – ושעליהן קיימת הסכמה בין הצדדים כי הן אינן של זדורוב.

על כך טען עו"ד שי כי זירת הרצח לא הייתה סטרילית. "זו אחת הפעמים  שיצאתי מגדרי כי כאשר הגעתי לזירה אולם המבואה היה מלא בעיתונאים, צוותי טלוויזיה ומה לא. כשעליתי עם קצין הזיהוי המרחבי כדי שיצביע לי על הזירה מצאתי במשטח שלפני השירותים צלם עיתונות. אין לי ספק שהרבה אנשים שלא היו צריכים להיות בזירה -  היו בזירה".

בשלב זה נשמעו קריאות מהקהל, "זו בעיה שלכם", ועל כך ענה עו"ד שי "נכון. מסכים".

עו"ד שי אף ביקר את ההתנהלות התקשורתית של משטרת ישראל בשלבים שונים לאורך החקירה. "מבחינה עובדתית התדרוך לעיתונאים התקיים 40 דקות לאחר השחזור. זאת הייתה שגיאה. אני את עמדתי הבהרתי, אבל במשטרה יש היררכיה יש מפקדים וכדומה.

"גם המפכ"ל דאז לא התלהב מקיום התדרוך, אבל בסופו של יום זאת הייתה החלטה של מפקד המחוז בגלל שיקולים ציבוריים ותקשורתיים".

ביקורת נוספת של עו"ד שי נגעה לכך שקצינים בכירים התראיינו לתקשורת מיד לאחר הרצח, עוד לפני שהגיעו קציני החקירות לזירה. "רצנו להוציא צו איסור פרסום על כל פרטי החקירה. סגן נשיא בית המשפט אמר לנו כי הוא ראה אתמול בטלוויזיה קצין מתראיין על הפרשה ובסופו של דיון לא קיבלנו את צו איסור הפרסום", סיפר עו"ד שי.

סוגיה נוספת שעלתה הייתה אמצעי החקירה שנקטו החוקרים, ששיקרו לזדורוב וטענו כי הבדיקות הוכיחו שה-DNA שלו נמצא על גופה ובגדיה של הנרצחת. "המשטרה צריכה לנקוט בדרכי חקירה שונות ולא לשקר לחשודים – בוודאי לא כמו במקרה הזה שבו הציבו 'עובדה מדעית' בפני החשוד. אני חושב שכשהאזרח הפשוט שומע שהחוקרים משקרים בצורה כזו, זה נראה מוזר, ולחכמת ההמונים במקרה הזה יש כנראה תובנה כלשהי", אמר עו"ד לייסט.

עו"ד שי הסכים כי צעד כזה נראה בעייתי מבחינת הציבור, אולם זה קורה מכיוון שהציבור לא חשוף לדרכי הפעולה של חוקרי המשטרה. "לאורך השנים השופטים אולי לא תמיד אהבו את דרך החקירה הזו, אבל ראו בכך הכרח. היו בחקירה הזו ראיות רבות, ולא כולן עלו מספיק לפני השטח וקיבלו משקל על ידי השופטים – אולי כי בפרקליטות בחרו להתמקד בראיות אחרות. אולי הן הלכו לאיבוד בין החומר", הוא אמר, והוסיף כי כל אמצעי החקירה שנקטו החוקרים היו גלויים בפני בית המשפט, ואף על פי כן זדורוב הורשע בכל הערכאות.

בסוגיית המניע לרצח אמר עו"ד שי כי אין מניע רשמי וכתוב לרצח, שבית המשפט קיבל אותו. "הטענה שלי שאנחנו לא יודעים מה המניע. מה הוא עשה זה דבר אחד, מה הוא רצה לעשות זה דבר אחר ומהן הנסיבות שבהן זה קרה זה דבר אחר. לנושא הזה אין ממצא משפטי אבל זה משהו שמרחף בנושא הראיות שיש במשפט", אמר עו"ד שי.

"מבלי לקבוע שום עמדה לגבי המקרה הספציפי, אני חושב שזה טוב שהציבור מגלה עניין ויש דיון ציבורי ער על הנושא. טעויות גדולות במערכת המשפט התגלו ותוקנו הודות לעניין ציבורי", אמר פרופ' גזל-אייל.