למה שחרדים ירוויחו פחות?

ח"כ פרופ' טרכטנברג הוא אחד מראשי השדולה החדשה לשוויון הזדמנויות בעבודה לציבור החרדי. למה אין חרדים בראש השדולה? ומה מטרותיה?

שמעון כהן , י"א באדר ב תשע"ו

ליישר קו בלי דעות קדומות. טרכטנברג
ליישר קו בלי דעות קדומות. טרכטנברג
צילום: תומר נאוברג. פלאש 90

להיפתח. טרכטנברג

לפני ימים אחדים הוקמה בכנסת השדולה לשילוב בני המגזר החרדי בתעשייה ובכלכלה. בראש השדולה לא נמצאים חברי כנסת חרדים אלא דווקא חבר הכנסת הפרופ' מנואל טרכטנברג מהמחנה הציוני וחבר הכנסת רועי פולקמן מ'כולנו'.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר חבר הכנסת פרופ' טרכטנברג על השדולה, על מטרותיה והגורמים שהובילו להקמתה, אך בפתח הדברים הוא מתייחס לעובדה האמורה, שבראש השדולה לא עומדים דווקא חברי כנסת חרדים. "זה אולי מפתיע אבל כשנותנים את הדעת לכך ברור מה הסיבה", הוא אומר ומסביר:

"השדולה הזו מציבה אתגר לחברה הישראלית כולה, למעסיקים ולעולם העסקי. היא לא באה בדרישות כלפי המגזר החרדי. אנחנו אומרים שיש אלפי צעירים שעובדים ורוצים לעבוד ולהביא פרנסה, אבל אנחנו, הצד השני של המתרס, לא מסבירי פנים, לא משלמים שכר שווה, לא מתאימים את התנאים לאורח החיים של החרדים ולכן הפניה שלנו היא לחברה הישראלית כולה ולמעסיקים ולכן טבעי שזה יבוא לאו דווקא מחברי כנסת חרדים".

לאור דבריו אלה התבקש פרופ' טרכטנרג להרחיב בדבר כל אחד ואחד מהמכשולים שציין, מכשולים העומדים בדרכו של הצעיר החרדי המבקש להשתלב בעולם התעשייה והתעסוקה.

באשר לטענתו לפיה המעסיקים אינם מסבירי פנים למועמד החרדי מסביר טרכטנברג כי "זה מתחיל מזה שמעסיקים חוששים מהלא מוכר. הם לא מכירים את הציבור החרדי. יש סטריאוטיפים ודעות מוקדמות. מעדיפים את הבחור או הבחורה שנראים כמוהם ולא את מי שנראה אחר ומהווה בעיניהם מעין איום עמום.

"זה מתחיל מבורות ודעות קדומות, לכן תפקידה של השדולה לשנות תודעה ולומר שאנחנו חברה אחת וכולנו שווים לא רק על הנייר. אותם צעירים וצעירות חרדים רכשו השכלה ומקצוע והם עובדים מסורים".

ומה באשר לשכר שלדבריו אינו משולם באופן שווה לעובדים מהמגזר החרדי לעובדים ממגזרים אחרים? פרופ' טרכטנברג מסביר ואומר כי הדברים יתכן ומגיעים מכוונות טובות שאיפשהו השתבשו בדרך.

"זה בא לידי ביטוי בכמה צורות שחלקן מכוונות טובות במקור. הקימו מסלולים לחרדים בהרבה חברות כדי להקל או ליצור הפרדה וכו' שאמורים היו להיטיב. אבל עם הזמן המסלולים הנפרדים הללו הפכו כלי נוח להפליה לרעה בשכר. מעבר לזה יש גם מסלולי קידום.

"המעסיקים חושבים שהעובדים החרדים מסתפקים במועט ולא רוצים קידום ושמחים בחלקם לקבל שכר נמוך לאורך זמן. זה לא כך. כל אחד רוצה להתקדם אם הוא טוב במקצוע וחלק מהפערים נוצרים מאי קידום שכזה".

ומה באשר לקושי של אי התאמת תנאי העבודה לאופי החיים החרדי, שיקול שעל פניו נשמע הגיוני מבחינתו של המעסיק הממוצע שאינו רוצה לעסוק בהפרדה בין גברים לנשים ובין בשר לחלב בפינת הקפה?

טרכטנברג קובע כי מדובר בסך הכול ב"חוסר ידיעה", כהגדרתו. "דרושה התאמה מסוימת, אבל לרוב היא התאמה מינימאלית. מעבר לכך יש גם עובדים דתיים שאינם חרדים וגם הם רוצים כשר וכו'. ההפרדה בין נשים וגברים זו סוגיה שיש לתת עליה את הדעת, אבל אנחנו רואים שביותר ויותר חברות שמתנסות בסוגיה הזו הנושא הזה הופך פחות משמעותי.

הוא יותר משמעותי בהתחלה לשני הכיוונים אבל לחיים יש כוח משלהם והחששות יורדים לשני הצדדים ונושא ההפרדה הוא לא כזה חמור אם מיודעים לטפל בו".

באשר לדרך פעולתה של השדולה הוא אומר כי "קהל היעד שלנו הוא המעסיקים והממשלה. השירות הציבורי שהיה צריך להיות נושא הדגל והחלוץ בנושא הזה, לא עשה מספיק לקליטת עובדים חרדים.

"נפעל בכנסת נאתר את תנאי הסף במכרזים וכו' ונשמיע קול לשינוי הדבר הזה. מול המעסיקים הפרטיים נדרשות הרבה פעולות של הסברה והפצת מידע. צריך לאתר גם אם אין מקום לפעולה אחרת לבדוק אם אין מקרים של אפליה שמולם צריך לפעול בדרך של חקיקה".

בהמשך הדברים נשאל פרופ' טרכטנברג אם מגבלת חיוב השירות בצה"ל בולמת את ההשתלבות במערך התעשייה הישראלי. לדבריו "כיום המגבלה הזו בפועל לא קיימת. פעם זו הייתה מגבלה מאוד משמעותית וכיום היא נמחקה. היום אני לא רואה בזה קושי.

"יש חשיבות בשירות צבאי או אזרחי, אבל לדעתי האישית ההשתלבות בתעסוקה היא חשובה יותר כי היא תביא מזור לעוני המחפיר שחלק ניכר מהחברה החרדית חיה בו, וגם המחיצות יפלו ובהמשך הילדים של אותם עובדים חרדים ירצו להשתלב גם בשירות הצבאי והאזרחי".

לקראת תום הדברים נשאל פרופ' טרכטנברג אם העובדה שבראש השדולה לא עומדים חברי כנסת חרדים אינה מחזקת את התיאוריה המוטחת במגזר החרדי ולפיה ראשי המפלגות החרדיות מעדיפים לשמר את הציבור שלהם מחוץ למעגל העבודה, בעוני ובבורות על מנת לשמר אותם ככוח אלקטוראלי שאינו רואה מעבר למה שנאמר לו על ידי ההנהגה הקהילתית הקיימת. טרכטנברג קובע כי בפעילותו בכנסת ומחוצה לה לא נפגש בגילוים של התופעה הזו.

"אני ביחסי עבודה מאוד טובים עם הח"כים החרדים, וברמה האישית הזו אני לא רואה את מה שתיארת. יתכן ויש כאלה, אבל אני לא רואה את זה מהיכרות אישית. אני חושב שחל שינוי גם אצלם. השר ליצמן מכהן כשר מלא לראשונה ופועל לטובת הבריאות, משה גפני פועל בצורה ממלכתית בראשות ועדת הכספים, וזה מסר שהוא 'די למחיצה' ו'די לחומות'.

"החברה החרדית הפכה למרכיב מאוד מרכזי בחברה הישראלית כולה וצריך יותר ויותר דרכים לשילוב מבלי לעוות את האופי שלה וזה בא גם עם הביטחון העצמי שמגיע עם המספרים. פעם הרגישו מאוימים מהשילוב, כיום הם הרבה פחות ואני מברך על כך".