מגן תל חי לאלמנתו של ינאי ויסמן הי"ד

תנועת בית"ר העולמית מעניקה את מגן תל חי לאלמנתו של ינאי ויסמן הי"ד שהסתער בידיים חשופות על מחבלים, ופרס מפעל חיים למשה ארנס.

שמעון כהן , י"א באדר ב תשע"ו

לחיות גבורה ביומיום. נריה מאיר
לחיות גבורה ביומיום. נריה מאיר
צילום: בית"ר העולמית

מסר לדורות. מאיר

במסגרת אירועי יום תל חי העניקה תנועת בית"ר העולמית את מגן תל חי ליעל ויסמן, אלמנתו של ינאי ויסמן הי"ד שנרצח לפני חודש כשנחלץ להיאבק בידיים חשופות בשני מחבלים בסניף רמי לוי שבשער בנימין.

פרס חיים הוענק לפרופ' משה ארנס. טקס ההענקה מתקיים במעמד שר הביטחון, משה יעלון, בתל חי.

על האירוע ומשמעויותיו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם נריה מאיר, מנכ"ל תנועת בית"ר העולמית, הרואה ביום זה "יום מיוחד ומרגש", כלשונו, יום המשליך מסרים מהאירוע ההרואי ההוא בתל חי ועד לימינו אלה. "יש חשיבות לאומית גדולה לקרב תל חי ולמסר שהוא מעביר לדורות. אנחנו בתנועת בית"ר החוליה המחברת בין הטקס הממלכתי שמתקיים פעם בשנה לבין היישום בפעילות לאורך כל השנה, פעילות שלוקחת את הגבורה ומורשתו של טרומפלדור לכל ימות השנה".

ברוח זו, הוא ממשיך ומסביר, התקבלה ההחלטה להעניק את מגן תל חי דווקא לאלמנתו של ינאי ויסמן. את ההסבר מציג מאיר עם כמה מילות רקע: "תנועת בית"ר נקראה על ידי ז'בוטינסקי על שמו של יוסף טרומפלדור הסוציאליסט והמהלך גרם להרמת גבות כי היו עוד הרבה אנשים שלחמו, אבל ז'בוטינסקי הבין שהמסר של קרב תל חי הוא מסר לדרות ומדובר בתודעת חיים. מבחינתנו טרומפלדור כל כולו אומר של חיים גבורה ומסירות נפש. מפורסם המפגש בין ז'בוטינסקי לטרומפלדור, מפגש שבו הם דיברו על מהו חלוץ. טרומפלדור אמר ש'אם חסר גלגל אני גלגל' וכו'. ז'בוטינסקי אמר ש'אין אנשים כאלה', וטרומפלדור אמר ש'יהיו', וכשהוא נפל אמר ז'בוטינסקי 'צדק ממני'. תודעת השליחות הזו לחלוציות והקרבה עד חירוף הנפש לא הסתיימה בתקופתו של טרומפלדור נמשכת לאורך כל שנות קיומה של המדינה עד היום. לכן חשוב לנו לקשור זאת עד לימינו".

"בטקס היום אנחנו מעניקים את מגן תל חי לסמ"ר ינאי ויסמן שנפל בתוך מהלך החיים הרגיל. אתמול עברתי שם בקניות ברמי לוי בשער בנימין, לכאורה התנהלות חיים רגילה, ושם התגלתה הגבורה בחיים, גבורה של אדם שקופץ בידיים חשופות כדי להציל אנשים אחרים. זה מתחבר גם לפעולתה של הלוחמת הדר כהן הי"ד שגם היא הצילה את חברתה וקיפדה את חייה. אלו גיבורים שמצטרפים לבשורה ולמורשת שהותיר לנו טרומפלדור, כטרומפלדור בדורו כך ינאי ויסמן בפעולתו".

ממשיך נריה מאיר ומדגיש בדבריו את חשיבות נוכחותו של שר הביטחון במעמד הטקס. "היה חשוב לנו שהענקת המגן הזה לא תהיה רק במעמד תנועת הנוער, גדולה וחשובה ככל שתהיה, אלא בצורה הכי ממלכתית שאפשר, ולכן מכבד אותנו בנוכחותו שר הביטחון".

כאמור, באירוע מוענק גם פרס בית"ר לשר הביטחון והחוץ לשעבר פרופ' משה ארנס ועל פעילותו אומר מאיר: "נאמר בכך אמירה ברורה שתפיסת הביטחון של ישראל נובעת בעיניים שלנו הבית"רים מתוך תודעת הזכות, מתוך ההקרבה, מתוך הגישה שבה הפרט הוא קודם כל לטובת הפרט".

"ארנס מבטא את אחד מתלמידיו המובהקים ביותר של ז'בוטינסקי. היום יש אופנה שכל אחד מכל רחבי הציבוריות הפוליטית בישראל קושר לעצמו כתרים ואומר שהוא ממשיך ז'בוטינסקי. אנחנו אומרים תראו את פועלו של משה ארנס אקטיביסט ציוני, שילוב של ספרא וסייפא שתרומתו לביטחון ישראל כבירה, שנאבק בנושא התודעה היהודית גם בהתנגדותו לנסיגות וויתורים מימי קימפ דיויד דרך אוסלו ועד ימינו בהתנגדותו למדינה פלשתינית, מביע את עמדתו גם במעוז השמאל, העיתון 'הארץ'. שילוב של דיפלומטיה לאומיות יהדות וביטחון והכול בהדר ז'בוטינסקאי".

לקראת סוף הדברים נשאל נריה מאיר אודות עמדתו של ז'בוטינסקי שהייתה מנוגדת לזו של בן גוריון דווקא סביב תל חי, ז'בוטינסקי סבר אז שאם לא ניתן לאבטח את המקום הרי שיש לסגת ממנו. מאיר מאשר את הנתון ההיסטורי הזה אך מיד מוסיף: "לאחר מכן אמר ז'בוטינסקי שצדק טרומפלדור שעלה למקום ונלחם עליו. צריך להסתכל על הדברים בראיה היסטורית רחבה ולהבין שבראשית המדינה היו ניסיונות להדחיק את התפיסה הציונית רוויזיוניסטית. אנחנו בבית"ר רואים את ז'בוטינסקי וטרומפלדור כיחידה אחת. בראיה אחת הרוויזיוניסטים הרגישו במצוקה, וזה נכון גם לבגין ושמיר. היום אננו בעידן אחר. יש הסכמה רחבה בעם לרעיונות המחנה לאומי, והשליחות שלנו כבית"רים היא להעמיק שורשים ואת האחיזה בארץ ואת רעיון ההתיישבות והריבונות ולא לתת לטרור ולפחדים לנצח".

"יש מאמר שהוסתר של ז'בוטינסקי על התכונה הטורדנית של היהודים להצטדק ולהרגיש אשמים. זו תכונה שצריך להיפטר ממנה. אסור לנו לפחד ולהוריד את הראש, ציון כולה שלנו כפי שהוא אמר", אומר מאיר וכשהוא שב ונשאל אם תפיסתו של ז'בוטינסקי הייתה שכאשר העם אינו איתך וקשה להחזיק במקום מסוים יש לוותר עליו, הוא משיב ואומר כי "גם ז'בוטינסקי ידע להיות עם עיניים פקוחות ולשנות את תפיסתו עם המציאות, כך גם ביחס לבריטים וגם ביחס לאיומים אנטישמיים אחרים. הוא ראה את המציאות וידע להתאים את עצמו אל מול חזון ישוב ארץ ישראל ובניית העברי החדש, שבניגוד לתפיסת בן גוריון הוא מושתת על דוד המלך, שמשון הגיבור וגיבורי התנ"ך. כשהיה ויכוח הטקטי זה לא פגע במהות ועל כך אנחנו לומדים מכך שקרה לתנועת הנוער שלו על שמו של טרומפלדור".