מחנה מרדכי ומחנה אסתר

אסתר מבינה שמשהו לא טוב קורה,אבל לא יודעת עד כמה. אין אפשרות לגשת אל המלך. מרדכי משגר מסר "ומי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות"

הרב יובל פרוינד , י"ג באדר ב תשע"ו

מגילה מגילת אסתר
מגילה מגילת אסתר
צילום: פלאש 90

אסתר כבר מבינה שמשהו לא טוב קורה, אבל עדיין לא יודעת עד כמה. התך מטיח בה את האמת בפנים – גזרה נוראית מרחפת מעל ראשם של היהודים. 

אסתר שומעת אבל עדיין לא מעכלת. היא מחזירה תשובה משפטית הגיונית: אין אפשרות לגשת אל המלך. אני עלולה להסתכן סכנת חיים. הפעולה מבוטלת. התגובה לא מאחרת לבוא. מרדכי, אוהבה הגדול, נראה כשונא. הוא משגר מסר מוחץ. אל תבגדי בנו, אם תימלטי – לא תרוויחי דבר. את ובית אביך תאבדו ואנחנו כבר נסתדר. ומסיים במשפט הקוד "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". אל תשכחי שבעצם בשביל הרגע הזה את שם.

מה אסתר אמורה לעשות עם הדברים הללו? היא יכולה להשיב מלחמה למרדכי. מה אתה רוצה ממני? תחזיר את הכדור אליך! לי אמרת להסתתר ואני סובלת פה בשבי הפרסי כבר שנים ארוכות, ואתה נחשפת ועוררת את כל המהומה הזאת עלינו! למה אתה מדבר אליי בתוקפנות? למה אתה אומר דברים כאלו קשים? היא יכולה לעשות זאת אבל היא אינה אומרת דבר.
אם אתה בימים כתיקונם חרד"ל חריף - שלח בפורים הקרוב משלוח מנות למשפחה הכי "לייטית" הקרובה למקום מגוריך. ואם אתה דתי ליברלי פוסט-מודרני, שלח משלוח מנות ליהודי הכי "חשוך" בסביבתך. אפשר גם לצרף כמה דברי תודה. לחיים-לחיים.

היא עוצמת עיניים, נושמת את דברי מרדכי עד לנשמה – ומהרגע הזה היא יודעת הכול. היא מנהיגה את העם היהודי לגאולה פיזית, ועוד יותר מכך לגאולה נפשית-רוחנית. היא יוזמת "יום כיפור קטן" שמכנס מחדש את כל היהודים סביב הכוהנת הגדולה הנכנסת להיכל המלך - ובמקביל מלהטטת בכשפי הפוליטיקה ומצליחה לפרום את הקשר בין המן לאחשורוש. היא מובילה את המהפך בתעוזה מרשימה ומנהלת את קרבות היהודים מן הארמון.

כל זה לא היה קורה לו לרגע אחד אסתר הייתה חושבת שמרדכי נגדה. אם היא הייתה חושבת שהוא בז לה או מבקר אותה, ייתכן שהיא הייתה מפנה עורף ונחלשת עוד יותר. אם היא הייתה נפגעת מדבריו הקשים ייתכן שהייתה מתפרקת לגורמים. אחרי כל מה שהיא נתנה? אחרי המחיר הכבד שהיא משלמת במזומן מדי בוקר, ככה מדברים עליה?! אבל אסתר יודעת שמרדכי אומן אותה ורק בזכות הקשר העמוק ביניהם היא בטוחה שהתוכחה הקשה היא מתנה יקרה. כשהיא פותחת אותה – היא מגלה עד כמה. עד כמה במשפט נוקב אחד הצליח מרדכי לקלף מעליה שנים של נשפי יין, מזימות ופוליטיקה זולה. איך בדקירה מדויקת הצליח מרדכי להשיב אותה לעצמה ולתת לה את הכוח הפנימי להנהיג את המציאות.

הדברים נכונים גם מן הכיוון השני. אילולי אסתר, ייתכן שמרדכי היה ממיט גזירה קשה על עמו - ואם נלך עוד צעד - ייתכן שלא הייתה לו האפשרות שלא לכרוע ולא להשתחוות. הוא יכול לצעוק את האמת בקול גדול מפני שהוא יודע שיש מי שבחדרי החדרים של הארמון תמצא את הדרך לחבר בין האמת הגדולה לבין המציאות המסובכת. מרדכי יכול "לפוצץ" את המציאות העגומה מכיוון שהוא יודע שיש מי שתאסוף את השברים ותבנה מהם משהו חדש. הם עובדים בשותפות. הוא אחראי להזכיר לעולם ולעם ישראל את האמת שאינה משתנה ואינה מתפשרת, והיא אחראית להתאים בין האמת המוחלטת למציאות המוגבלת, היחסית והמורכבת.

בשנים האחרונות אני מרגיש בתוך הציבור הדתי מעין מחנות של מרדכי ואסתר. מן הצד האחד עומד מחנה מרדכי המכונה "חרדי" או "חרד"לי", מסתכל על התרבות הכללית וצועק בכיכר העיר. לא מוכן להשתחוות לעקרונות הליברליזם ולתרבות המסכים. צועק בקול את דברי התורה ככתבם וכלשונם ולא מוכן להתפשר על קוצו של יו"ד. ומן העבר השני עומד מחנה אסתר, הזרם הדתי ה"פתוח", שמשתלב בעולם ועסוק בחיבורים בין התורה לבין התרבות ובפתרונות בתוך המציאות המסובכת.

הדו-שיח בין המחנות לעתים קשה מאוד. אלו אומרים "את ובית אביך תאבדו" ואלה משיבים (כמו יהודים לא מעטים בשושן) בגללכם הגיעה כל הגזרה. והמגילה מגלה לנו סוד פשוט – את סוד החיבור בין מרדכי לאסתר. את סוד החיבור שאינו מסכים על שום דבר אבל בטוח שהצד האחר הוא הדבר הכי טוב שקרה לי. את ההכרה שהדברים הקשים צריכים להישמע ולזעזע אותי והם לגמרי תוכחת אוהב. את ההבנה שבלי קריעת הבגדים של מרדכי - אסתר לא יכולה ללבוש מלכות, ואלמלא העובדה שאסתר אינה מגדת את מולדתה - מרדכי אינו יכול לשאוג בכיכר העיר שהוא יהודי.

המלצה אחרונה (בהשראת חז"ל): אם אתה בימים כתיקונם חרד"ל חריף - שלח בפורים הקרוב משלוח מנות למשפחה הכי "לייטית" הקרובה למקום מגוריך. ואם אתה דתי ליברלי פוסט-מודרני, שלח משלוח מנות ליהודי הכי "חשוך" בסביבתך. אפשר גם לצרף כמה דברי תודה. לחיים-לחיים.

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם" 

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן