'מאמין בניסים'
יעקב שוואקי
יש אנשים שעושים את זה רק בפורים, ויש אנשים שבמשך כל השנה לובשים כמה פרצופים. אחד מהם, גם אם הפרצופים שלו אינם שונים זה מזה באופן תהומי, הוא יעקב שוואקי.
אם נספר כאן שלשוואקי יש אלבום חדש, המידע הזה לא יספיק. צריך לומר בדיוק איזה שוואקי הוציא את האלבום: שוואקי החסידי, שוואקי מהפופ האמריקאי או שוואקי הישראלי-קצבי-מזרחי. במשך חמש עשרה שנות קריירה, הזמר החסידי הפופולרי אימץ לעצמו שלושה סגנונות, כשבכל אחד מהאלבומים סגנון אחר הוא הדומיננטי.
אז איזה מהשוואקים מחכה באלבום החדש? כולם. הפעם אין קו מוזיקלי אחד מובהק, אלא 11 שירים שמשתייכים לז'אנרים שונים. אפשר למצוא שם את "מאמין בניסים" במשבצת הלהיט המקפיץ, "אינשאללה" הים-תיכוני, "מה אהבתי" בתפקיד שיר נשמה חסידי, שירי הפופ הממכרים "חבל על הזמן" ו"שמחות" ועוד. אי אפשר להחמיץ את השיר המרשים "We Are A Miracle" (אנחנו נס): עיבוד גרנדיוזי שמזכיר סרטי קולנוע בהוליווד, רק עם מסר רציני על ניסים, אמונה והקיום היהודי. שפילברג, אם תחליט לעשות את "נסיך מצרים 2", פסקול כבר יש לך.
העובדה שהאלבום החדש מכיל צדדים שונים של שוואקי מאפשרת, אולי, לדרג אותם. הפנייה של שוואקי לקהל הישראלי, והחיבור לשורשים המזרחיים שלו (שמתבטא, אגב, בשיר שמוקדש לזכרו של הרב עובדיה יוסף), ראויים להערכה – אבל שאר הצדדים שלו חזקים יותר. הסגנון האמריקאי הפופולרי טבעי יותר לשוואקי, וגם אם באופן כללי יש סגנונות מוזיקליים מוצלחים ממנו, כשזמר שר בסגנון המתאים לו הוא נשמע הרבה יותר טוב. לדעתי האישית, השירים מהז'אנר הזה, בפרט אלה שכוללים מילים באנגלית, הם גולת הכותרת של האלבום.
הפרצוף השלישי, החסידי הקלאסי (יחסית), זה שהביא לעולם את "רחם", "אם אשכחך" ו"והיא שעמדה", מוצלח לא פחות – ובכל זאת הוא לא כל כך נוכח באלבום. עם כל הרצון הטוב לפנות לקהלים בלתי-צפויים ולנסות כיוונים חדשים, אולי באלבום הבא כדאי להקדיש יותר מקום לשירים מהסוג הישן. הרפרטואר של התפילות והזמירות זקוק לעוד "רחם" או שניים.