בשבע מהדורה דיגיטלית

להתנחל בפלייליסט

חנן בן ארי לא מיסיונר ושירו "החיים שלנו תותים" לא נועד להחזיר בתשובה, אבל זה לא אומר שאין מקום לדאגה שההצלחה שלו מעוררת ב'הארץ'

עמנואל שילה , י"ג באדר ב תשע"ו | עודכן: 07:56

בעיתון 'הארץ' קלטו שהוא מיסיונר. חנן בן ארי
בעיתון 'הארץ' קלטו שהוא מיסיונר. חנן בן ארי
צילום: יח"צ

1

גיליון שיוצא בפורים הוא תירוץ טוב כדי לשים בצד את ענייני החדשות המרכזיים ולעסוק הפעם בנושא קליל – מוזיקה פופולרית. קליל אמרנו, ועדיין בעל חשיבות ונוגע לחיינו.

2

במופע הישן, הטוב והמפורסם של שולי רנד 'נקודה טובה' נכללו כמה שירים שלא נכנסו לאלבום האחד והיחיד שלו שנקרא באותו שם.

אחד מאותם שירים הוא 'סייעתא דשמיא' - שיר תפילה מיוחד למופע שמילותיו סוקרות את הדברים שצריכים לקרות או לא לקרות כדי שהערב יהיה מוצלח. בין השאר רנד מבקש שם, בהומור עצמי, סייעתא דשמיא לכך "שלא תקלטו שאני מיסיונר".

אז זה מה שקרה לחנן בן ארי - מוזיקאי דתי צעיר ומבטיח שהפציע בשנה האחרונה בשמי הפופ הישראלי. בעיתון 'הארץ' קלטו שהוא מיסיונר. כלומר אולי לא כולם שם, אבל בעל הטור אלון עידן קובע שבשיר החדש שלו "החיים שלנו תותים" יש מסרים ערכיים סמויים ומסוכנים. "בן ארי, מתנחל לשעבר (קרני שומרון) שמסרב לשיר עם נשים", מגדיר עידן, "הוא מעין עמית סגל מוזיקלי; הוא מסמל את הפיכתה של הלאומיות הדתית-מתנחלית לחלק מהמיינסטרים הישראלי. בגלגלצ - תו התקן של הזרם המרכזי החילוני - מפרגנים בהשמעות תכופות תוך גילויי התפעלות. לא רק שם, בכל מקום". מצב קשה.

לפי הניתוח המלומד של אלון עידן, חנן בן ארי והשיר שלו מבצעים חדירה תודעתית מסוכנת שמתגנבת בערמומיות אל לב-לבה של החילוניות הישראלית. "על פניו מדובר בשיר פופ רך, דל משקל, שמתאפיין בקצביות מידבקת. ובכל זאת, מתחת לסלט קלישאות-מצב-הרוח רוחשת מוטיבציה עמוקה יותר, שלרוב נעלמת מאלה שמדקלמים אותו בקלות דעת". חמור מכך: "הבית השלישי (בשיר) מתפקד כטקסט החזרה בתשובה לכל דבר".

3

איש 'הארץ' הערני נמצא כאן כדי לחשוף בפני קוראיו את המסר הסמוי של בן-ארי.

"אין לנו זכות בכלל להתלונן", קובע הפזמון. "לנו" הכוונה לא ליוצר וחבריו אלא דווקא לחילונים שלא מרוצים מהמצב במדינה "שמשרת אותו ואת השבט שהוא מייצג". אם החילונים לא יתפכחו, הם עוד עלולים לקנות את המסר של השיר ולהפסיק להתלונן על החיים תחת שלטונו של נתניהו: "כמו בובות על חוט, אלפי חילונים שמאמינים בדמוקרטיה מוחאים כפיים בקצב, מזמזמים 'החיים שלנו תותים' ושרים בהתכוונות מלאה 'אין לנו זכות בכלל להתלונן'. אחר כך, בבית קפה בשישי בבוקר, הם יתלוננו שביבי עדיין כאן".

בקיצור, השיר הקצבי הזה שכבש קהל רחב ומגוון אינו אלא מזימה מתוחכמת שנועדה לשכנע את החילונים להפסיק להתלונן, לחזור בתשובה, ולהשלים בהכרת תודה עם מציאות החיים תחת שלטונם של ביבי נתניהו ו"האליטה החדשה" של הבית היהודי.

4

כתושב קרני שומרון נחשפתי לביכורי יצירתו של חנן בן-ארי הרבה לפני ששיריו כבשו את הפלייליסט.

הכישרון שלו ניכר כבר בנעוריו במקהלת בית הספר המקומי, בהרקדות שאותן היה מלווה בנגינתו, ובשירי המוראל פרי יצירתו שילדיי חזרו איתם מסניף בני עקיבא המקומי. למרות ההיכרות המוקדמת עם כישרונו, אני משער שלא רק שכניו מהיישוב אלא אפילו הוא עצמו הופתע מהמהירות שבה הצליח לחדור אל לב הקונצנזוס של עולם הפופ הישראלי. רק שנה ורבע חלפה מאז שיצא הסינגל הראשון והמצוין שלו "ממך עד אליי". מאז הוא כבר הספיק להוציא עוד שלושה-ארבעה סינגלים קליטים שהפכו ללהיטים, לגייס מימון ב'הדסטארט' ולהוציא אלבום בכורה, וכעת לכבוש את צמרת מצעד ההשמעות עם 'החיים שלנו תותים'.

5. 

הז'אנר המכונה מוזיקה יהודית מבוסס במידה רבה על יוצרים חוזרים בתשובה שקיבלו את הכשרתם המוזיקלית בעולם החילוני.

מתוך הציבור הדתי-לאומי צמחו עד כה רק מעט יוצרים מוזיקליים חשובים שהטביעו חותם ביצירתם. לא אתיימר לקבוע אם בן-ארי הצעיר הוא המוכשר שבהם, אבל הוא הבולט ביותר ביכולת שלו לקלוע אל הטעם העדכני של המוזיקה הפופולרית בישראל - גם במילים (שמתכתבות בשיר המדובר עם שני להיטי עבר גדולים – 'תודה' של חיים משה ו'תותים' של 'אתניקס') וגם בלחנים ובעיבודים.

באופן אישי אינני נזקק לדעתם של קובעי הטעם מגלגלצ כדי להעריך או לא להעריך יצירה מוזיקלית וכדי ליהנות ממנה יותר או פחות. אבל כשמדברים על מוזיקה ופזמונאות כגורם מעצב של תרבות המונים, של אווירה ואפילו של ערכים - אין ספק שהיכולת של בן-ארי להתנחל בפלייליסט, כלומר לדבר עם הקהל הרחב בשפתו המוזיקלית, היא יתרון חשוב. וזה נכון לא רק כלפי חוץ. גם הנוער שלנו שאוהב מוזיקת פופ עדכנית זקוק לשירים כמו 'אמא אם הייתי' - שיר שמבטא בעוצמה רבה את כאב הגירוש, ויחד עם זאת גם מנוסח בעדינות שמאפשרת חיבור והזדהות במעגלים רחבים.

6

אז כשאלון עידן מ'הארץ' מסמן את המוזיקה של בן-ארי כסכנה לעולמם התודעתי של החילונים האדוקים הוא צודק וגם לא צודק.

הוא טועה בניתוח מילות 'החיים שלנו תותים' כשהוא קובע שכל התלונות שבן-ארי מגמד אותן שייכות לעולם החילוני, ואילו כל הדברים שעליהם יש להודות באים מהעולם הדתי. הרי לפי בן-ארי גם הקושי "לדבוק בקודש" זו אחת התלונות. הרי התודה שלו נאמרת לא רק על השבת ועל הרוח, אלא גם על "הזכות לראות את (כוכב הכדורגל) מסי". אז לא, חנן בן-ארי הוא לא מיסיונר והשיר הזה לא בא להחזיר בתשובה. כמו כל יוצר, בן-ארי מבטא ביצירתו את העולם שלו, עולם שבו קודש וחול שוכנים זה לצד זה כשביניהם היררכיה ברורה.

הקשיים שהוא מתאר הם קשיים שמוכרים לו מחיי היומיום שלו ושל סביבתו, ואת הזכות להתלונן הוא שולל קודם כול מעצמו. אבל כשהראייה החיובית והאופטימית שלו, שצומחת על מצע של אמונה, מעוררת תחושת הזדהות בלבם של ישראלים רבים, אז כן – יש כאן משהו חדש ושונה. משהו שיכול לתת לישראלים אלטרנטיבה לפסימיות הקודרת ולהלקאה העצמית שהשתלטה בשנים האחרונות על התודעה והלך הרוח של האליטה השמאלנית, ושל המיינסטרים התרבותי הישראלי ששואב ממנה את השראתו. אם ב'הארץ' מודאגים מהאפשרות שהמיינסטרים הישראלי יהיה מרוצה מחייו, יראה את הטוב שבהם ויגיד על כך תודה וברוך השם, אז כן – יש להם סיבה לדאגה. כי כשם ששירים מסוימים של שלום חנוך, שלמה ארצי, חווה אלברשטיין ואביב גפן היו הפסקול שליווה את המאמץ להפוך את ישראל למדינה ככל מדינות המערב ולעם ככל העמים, כך יצירה מוזיקלית שנטועה עמוק ביהדות עשויה להיות ליווי מעודד של המאמץ להפוך את ישראל לממלכת כוהנים וגוי קדוש.

7

אגב, לא ברור מדוע תחנת גלגלצ, שממומנת מתקציב הביטחון וצה"ל, צריכה להיות "תו התקן של הזרם המרכזי החילוני".

החילוניות בנוסח 'הארץ' היא כבר מזמן לא הזרם המרכזי כאן, בטח לא בקרב חיילי צה"ל. המאבק על כך ששידורי גלצ יבטאו באופן נאמן את רוח צה"ל ולוחמיו צריך להיות מופנה גם כלפי תחנת-הבת הפופולרית גלגלצ, שיכולה וצריכה לתת מקום גם למוזיקה יהודית שלא התאמצה להתאים את עצמה לאופנת הפופ העדכנית.

8

ההצלחה המקצועית שבן-ארי חווה כעת היא ניסיון לא פשוט לאדם צעיר בעל רקע תורני. צריך לאחל לו שיידע להתחבר אל עולם המוזיקה הישראלית בלי להיטמע בתוכו. לשאוף להצליח כמו אייל גולן אך להישאר רחוק מאוד מאורחות חייו. לנהל את האינטראקציה הבלתי-נמנעת עם התקשורת והקהל החילוני בלי להחניף ולעגל פינות ובלי ליפול בטעויות. או כמו שחנן עצמו מנסח את זה בשיר הנושא של אלבומו 'איזון': "להיות קדוש – ולהישאר נורמלי / להיות חופשי – בלי לעשות כל מה שבא לי". שימשיך, גם כשהוא זמר מצליח שגר בגוש דן, להיות המתנחל מקרני שומרון שמסרב, רחמנא ליצלן, לשיר יחד עם זמרות.

שיהיה בהצלחה.

לתגובות:  eshilo777@gmail.com