"לאובמה יש השקפה שקוראת תיגר על כל ממשלה"

השגריר לשעבר והח"כ בהווה מייקל אורן מספר לערוץ 7 לרגל צאת ספרו 'בן ברית' על מאחורי הקלעים של מערכת היחסים בין ישראל וארה"ב

ניצן קידר , ט"ו באדר ב תשע"ו

ח"כ מייקל אורן
ח"כ מייקל אורן
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

כשיצא ספרו של ח"כ מייקל אורן (כולנו), 'בן ברית' בארה"ב לפני חודשים אחדים הוא ספג ביקורת קשה מצד חלקים בממשל האמריקני.

הספר היה מלא בסיפורים על מאחורי הקלעים של יחסי ישראל-ארה"ב בתקופת כהונתו כשגריר הישראלי בוושינגטון והציג תמונה לא נעימה של יחס בלתי הוגן מצד ממשל אובמה כלפי ישראל וראש הממשלה נתניהו.

"אובמה החליט ליצור את המשברים", הוא מספר בראיון לערוץ 7. "היו חילוקי דעות עם אמריקה, כאלו שמתנהלים זה שנים רבות. המחלוקת סביב ירושלים זה מאז תש"ח, המחלוקת סביב ההתנחלויות זה מאז 67'. העניין הוא שהוא החליט כמדיניות לנהל את המאבקים הללו בפרהסיה. הוא החליט לשים מרחק דיפלומטי בין ארה"ב ובין ישראל".

כל הדברים שכתב אז ח"כ אורן באנגלית, תורגמו באחרונה בספר שיצא בהוצאת 'ידיעות ספרים' בעברית – ובינתיים גם חלק מהקלפים שהוסתרו – התגלו.

"כשאני כתבתי את זה מרטין אינדיק תקף אותי. כעסו עלי. אני יכול להגיד שאובמה עשה את זה כי חשב שאם ינקוט במדיניות הזו, הערבים יגיעו לשולחן. אבל התוצאה היתה בדיוק הפוכה – זה הרחיק את הערבים. משום שבמזרח התיכון, אם מישהו מקבל ויתור בלי לשלם מחיר – אז למה שישלם אותו אחר כך? את כל הויתורים הערבים קיבלו מראש מאובמה – והם ירקו לו בפנים", אומר אורן.

לדבריו, "רק עכשיו, אחרי הראיונות של בכירים אמריקניים לשעבר כמו דניס רוס – ובעקבות הראיונות שאובמה עצמו העניק, הסתבר שמה שכתבתי נכון – שכשהספר התפרסם הוא היה מאוד שנוי במחלוקת והיום הוא הרבה פחות".

אורן, שנולד בארצות הברית ומוקיר את זהותו האמריקאית, משרת בגאווה את ישראל, שבה הוא רואה את ביתו.

"הספר ציוני", הוא מספר לנו. "הרגשתי צורך להזכיר לקוראים גם כאן וגם בארה"ב מהי הציונות שמניעה נער אמריקני לעזוב את ארה"ב, את המשפחה, את החיים הקלים יחסית ולעבור לארץ – להתנדב לצנחנים, להקים משפחה ולנהל חיים של שליחות ושירות".

"אחר כך, הסיפור נכנס לתקופת כהונתי כשגריר, שהרגשתי צורך לספר את האמת – משום שהיה ריבוי סיפורים שלא שיקפו את המציאות כפי שאני ראיתי וחוויתי אותה".

והאמת היתה לא פשוטה. מערכת היחסים בין נתניהו ואובמה היתה קשה.

"זו מערכת יחסים שמלכתחילה נדונה למשברים בגלל הנגשות חזיתית של השקפות עולם. דווקא בספר אני מצביע על נקודות דימיון בין נתניהו ואובמה. אבל לאובמה יש השקפה שקוראת תיגר על כל ממשלה בישראל – לא רק ממשלת ימין אלא גם ממשלת שמאל".

"השקפת העולם שלו כל כך זרה לנו. לדוגמא, רתיעה חמורה משימוש בכוח צבאי – ושיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים כמו מועצת זכויות האדם שמגנה אותנו כל הזמן, הושטת היד למוסלמים ולאיראן, הדרישה להקפיא את הבנייה גם בירושלים – גם מרצ לא היתה יכולה להקפיא את כל הבנייה בגילה – אבל זה מה שאובמה דרש".

ואתה נאלצת לעמוד איפשהו באמצע.

"זה תפקיד של שגריר לשדר כל הזמן שהכל בסדר. נכון שיש חילוקי דעות – אבל מדובר במשהו בין ידידים ובתוך המשפחה. ולי היה מאוד קשה – גם נפשית וגם פיזית ואני כותב על זה בספר".

ולא היו נסיונות של שני הצדדים בהזדמנויות שונות לשנות את המצב?

"זה לא היה סימטרי – במובן של שני צדדים. אני לא דובר של נתניהו ואפילו לא שייך למפלגה שלי. אני יכול להגיד שהוא עשה הרבה על מנת להגיע למקום אחר עם אובמה. הוא הקפיא את הבנייה למשך עשרה חודשים, מה שאף ראש ממשלה לא עשה קודם. הוא הכיר במתווה בר-אילן, הוא עשה הרבה דברים מאחורי קלעים – אבל לא רק שהוא לא זכה לקרדיט בשביל זה, כל ויתור הביא לדרישה לויתורים נוספים. הפלסטינים מנגד, לא נדרשו לכלום".

"עשינו טעויות. היו חילוקי דעות בינינו ובין עצמנו – בתוך החוגים של מקבלי ההחלטות והיועצים איך להתמודד עם התופעה של אובמה ולפעמים טעינו. אבל לא טעינו בצורה מכוונת. בצד השני היה עניין מכוון ליצור מרחק דיפלומטי ולעתים אפילו ליצור משברים".

תוכל לתת דוגמא למשבר מכוון כזה?

"בספר אני נותן את הדוגמא של משבר ביידן. כשביקר פה ויצאו יחידות ברמת שלמה. אנחנו סגרנו את העניין פה בארץ, אבל כשחזרתי לארה"ב הסתבר לי שאנחנו בעיצומו של משבר מכוון שיצרו. זומנתי לקבל נזיפה במחלקת המדינה וכשהגעתי אמרתי להם – 'כולנו יודעים שזה משבר מפוברק – ואני לא מתנצל או נסוג משום דבר'".

ומה לגבי דרגי הפקידות? או שגם בהם שלטה רוח המפקד.

"היחסים האישיים בין הפקידים היו תמיד יחסים טובים. האישי הוא לא האישיו. אני הסתדרתי עם כולם שם. אבל זו התנגשות בין השקפות עולם וודאי שזו רוח המפקד. בארה"ב זו שיטת ממשל הרבה יותר ריכוזית".

בתקופה האחרונה משהה ראש הממשלה בנימין נתניהו את הסיכומים על מזכר ההבנות על הסיוע האמריקני הבטחוני – ככל הנראה מתוך תקווה שהממשל הבא יהיה יותר נדיב וקשוב לביטחון ישראל.

אלא שאורן אומר שלא בטוח ששינוי הממשל יעזור. "אני חושב שאם הדמוקרטים ינצחו בבחירות – נצטרך להתמודד עם המצע הדמוקרטי שמתנגד להתנחלויות והולך לפיתרון שתי המדינות, בעוד שבצד הרפובליקני יהיה הרבה פחות דגש על כך. צריך להסתכל על המצעים של המפלגות. למשל, עוד לא הוחלט סופית מה יהיה המצע של המפלגה הדמוקרטית – אבל אם אני מתבסס על הנאומים של הילארי קלינטון וברני סנדרס – אין שם קריאה להעביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים. מה שיש במפלגה הרפובליקנית".

ביקשנו לשאול אורן גם על היוזמה שמעלה צרפת באחרונה לחידוש המשא ומתן המדיני. "אם הצרפתים אומרים לנו שהם מכנסים פסגה בינלאומית על מנת להביא להכרה במדינה פלסטינית עצמאית ואם ישראל לא תגיע אז תהיה הכרה, זה אבסורד. בשום פנים ואופן אסור לנו לשתף פעולה אם זה. אבל, אם מדובר על משהו אחר – ניסיון אמיתי לחדש את השיחות, אז אולי כן. אבל מה הסיכויים? נמוכים מאוד. אני מבין שרוב האירופים בעצמם גם מתנגדים ליוזמה הצרפתית".

אורן מתייחס גם להחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם מאמש (חמישי) להכניס חברות ישראליות לרשימה שחורה בשל סחר עם איזור יהודה ושומרון. גם כאן הוא מוצא קשר לסוגיה האמריקנית ישראלית.

"הנשיא בוש בשנת 2005 ניתק את הקשר בין ארה"ב והמועצה לזכויות אדם והחזיר את השגריר – משום שהבין שהמועצה היא גוף אנטי ישראלי מובהק. אחד המהלכים הראשונים של הנשיא אובמה בשנת 2009 היה להחזיר את השגריר האמריקני לשם. הם אמרו שהם עושים את זה על מנת להגן יותר על ישראל ואנחנו ידענו שהדבר הזה רק יעניק לגיטמציה למועצה".

ומה על ישראל לעשות כעת נגד ההחלטה הנוכחית?

"אם זו באמת רשימה שחורה זו בעיה. צריך להילחם בזה ולקרוא לילד בשמו. להבהיר שזו פשוט אנטישמיות – וכל מי שמשתתף בחרם הזה הוא בעצם עושה פעילות אנטישמית. אני נוסע הרבה לאירופה, והאירופים התרגלו עם השנים לומר לנו מה הם חושבים עלינו אבל הם לא שמעו מה אנחנו חושבים עליהם. אני בא ואני אומר להם. 'תשמעו – סימון מוצרים ביהודה ושומרון זה אנטישמיות. יש בעולם 200 סכסוכי גבול – ואתם בחרתם סכסוך אחד ורק מוצרים של צד אחד שלו'. הם די נבהלים כשהם שומעים את זה".

"צריך לעשות שיימינג", הוא מסכם, "יכול להיות שצריך להכין רשימה של כל מי שמשתף פעולה עם החרם – אנחנו נכין רשימה שחורה משלנו".