הישובים הבדואים הוכרו, אז למה אין חשמל?

הועדה לביקורת המדינה דנה במצב הישובים הבדואים. נציג הממשלה האשים את התושבים בעיכובים, "ללא רצון של האוכלוסייה - קשה מאוד".

חזקי ברוך , י"ח באדר ב תשע"ו

חברת חשמל
חברת חשמל
יוסי וייס, דוברות חברת החשמל

הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (שני) במצב המתמשך בנגב של אי-הסדרת הישובים הבדואים, לקראת דו"ח מקיף שעומד לפרסם בעניין מבקר המדינה יוסף שפירא.

יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ציינה בפתח הדיון, "מאז קום המדינה נרשם אי-שוויון עמוק בין הבדואים לשאר תושבי הנגב. הממשלה מודעת לבעיות, אך מחליטה לא לפעול. יש צורך בהבטחת זכויותיהם ותשתיות ראויות לכל תושבי האזור. בשנת 99' החליטה הממשלה להכיר ב-11 ישובים בדואים בלתי-מוכרים אך עשרה מתוכם עדיין מנותקים מחשמל". 

יוזם הדיון, ח"כ מאיר כהן אמר כי "היום הנגב הוא שטח הפקר, 250 אלף איש חיים בעזובה ללא אח ורע. מתפתחת מדינה-בתוך-מדינה ללא דין וללא דיין. למרות דו"ח גולדברג שהוגש לפני כשמונה שנים דבר לא נעשה. הוקמה רשות להתיישבות הבדואים, אך אין לה כל כלי חוקי או שלטוני. אם רוצים להשליט סדר ולעשות צדק בנגב, חייבים להבין שהבדואים לא הולכים להתאדות, והם אזרחים נאמנים. את מי שצריך לפנות – יש להתנהג כריבון ולפנות – אך לגבי כל השאר יש לנהוג אפליה מתקנת".

לדברי השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שעמד בראש וועדה בעניין, "מדברים הרבה – ועושים מעט, והבעיה העיקרית היא היעדר חוק בעניין. גם הבדואים צריכים להסתכל בראי – אם גם להם יש תרומה למצב הנוכחי, וייתכן בגלל בעיית המנהיגות".

ח"כ טאלב אבו עראר (הרשימה המשותפת) הדגיש, "הבדואים הם יותר מ-30% מאוכלוסיית הנגב, וכל ממשלות ישראל נוהגת כלפיהם באותה המדיניות, נטולת-הכרה וזכויות בסיסיות, הסובלת מאפליה בהקצאת משאבי חינוך ובריאות. הציבור הישראלי רואה בבדואים פולשים אך הם תושבי הנגב המקוריים".

ח"כ אוסמה סעדי הזהיר, "אי אפשר להמשיך ללחוץ את האנשים, בסוף הם יתפוצצו ויצאו למאבק".

לדברי ח"כ דב חנין, גם הישובים המוכרים לא זוכים לחיבורי חשמל, מים והיתרי בניה.

יריב מן, מנכ"ל בפועל ברשות להסדרת הבדואים השיב כי הוקמו 8 מרכזי תעסוקה של משרד הכלכלה, משווקים מגרשים ביישובי המועצה המקומית אבו-בסמה, ו 100 מיליון ש"ח הוקצו לסלילת כבישים. לדבריו, אי הספקת החשמל בחלק מהישובים נובע מעיכובים בהסדרת הישובים, היתרי בניה, בירור הבעלות על הקרקע ועוד, ולרוב הישובים יש חיבור למים. "מתקיים דיאלוג בין משרדי הממשלה לבדואים, אבל ללא רצון של האוכלוסייה - קשה מאוד, ואנו מנסים למצוא איזון". יונתן קובריגרו, נציג המשרד לביטחון הפנים, הוסיף כי בשנה האחרונה יצאו כ-606 צווי הריסת בתים בלתי-חוקיים,

מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם, האשים כי מדינת ישראל לא באמת רוצה להסדיר את ההתיישבות הבדואית. "מי שמודאג מהיחס שלנו לאחר - לא יכול לסבול שבמדינה דמוקרטית יהיו אזרחים ללא מים וחשמל. מדיניות השב-ואל-תעשה פוגעת בנגב, כשליש מתושבי הנגב הם בדואים וכשרע להם - לא יהיה טוב לכלל תושבי הנגב".