כך תיראה הספרייה הלאומית החדשה

לקראת הנחת אבן הפינה לבניין הספרייה הלאומית החדש שתתקיים בשבוע הבא נחשפים היום צילומי ההדמיה של הבניין העתיד להיבנות.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ח באדר ב תשע"ו

המשכן החדש. הדמיית מבט מבחוץ
המשכן החדש. הדמיית מבט מבחוץ
צילום ההדמיה באדיבות משרד הרצוג דה מרון

טקס הנחת אבן הפינה למשכנה החדש של הספרייה הלאומית יתקיים ביום שלישי בשבוע הבא, ולקראת הטקס נחשפים היום (שני) לציבור צילומי ההדמיה של המשכן העתיד להיבנות.

בטקס החגיגי ישתתפו נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת שר החינוך, השר לירושלים ומורשת, יו"ר הסוכנות היהודית, לורד רוטשילד, משפחת גוטסמן, וידידי הספרייה בארץ ובעולם.

הבנייה תימשך כארבע שנים והספרייה מתכננת לפתוח את שעריה לציבור במשכנה החדש בשנת 2020.

בניין הספרייה החדש ייבנה בקריית הלאום בירושלים, על מגרש השוכן במפגש הרחובות קפלן ודרך רופין, מול בניין הכנסת ובשכנות למוזיאון ישראל. הבניין מתוכנן על ידי משרד האדריכלים השוייצרי הרצוג ודה מרון. משרד אמיר מן - עמי שנער אדריכלים ומתכננים משמש כאדריכל מקומי.

שטח הבניין הוא כ-45,000 מ"ר הכוללים 6 קומות בשטח של כ-15,000 מ"ר מעל הקרקע ו-4 קומות בשטח 30,000 מ"ר מתחת לקרקע. לפרויקט ההתחדשות שותפים ממשלת ישראל, משפחת רוטשילד באמצעות קרן 'יד הנדיב' ומשפחת דוד ורות גוטסמן מניו יורק.


המשכן החדש. הדמיית מבט מבפנים צילום ההדמיה באדיבות משרד הרצוג דה מרון

הספרייה הלאומית, אשר נוסדה בשנת 1892, מצויה זה כעשור בתהליך התחדשות שמטרתו להתאימה לאתגרים שמציבה וליכולות שמביאה המאה ה-21. הקמת הבניין תאפשר לספרייה לשדרג את השירותים המתקדמים שהיא מעניקה לחוקרים, לקוראים, למבקרים ולגולשים, ולשפר את הנגישות למיליוני הפריטים של אוצרות הרוח והתרבות שנאספו בה, זה יותר ממאה ועשרים שנה.

במסגרת תהליך ההתחדשות העמיקה הספרייה והרחיבה את האיסוף, ובמקביל, השקיעה משאבים כדי שאוספים רבים יהיו זמינים לעיון באמצעות הרשת. כחלק ממדיניות הרחבת האיסוף חתמה הספרייה על מאות רבות של שיתופי פעולה לאומיים ובינלאומיים המבטיחים גישה לאוצרות תרבות שאינם אצורים פיזית בספרייה. בניינה החדש של הספרייה יתאים לתפיסה החדשה הרואה חשיבות בהעמקת המחקר לצד הנגשת אוצרות התרבות והרוח לכל אדם החפץ בכך.

אגף החינוך והתרבות בספרייה פועל לטיפוח אוריינות ולעידוד בני נוער לבסס עבודות חקר על מקורות האצורים בספרייה. קבוצות תלמידים מכל רחבי המדינה, יהודים וערבים, מבקרים באולמותיה מידי יום. זאת, במקביל למופעי תרבות, לכנסים ולהרצאות המושכים עשרות אלפי מבקרים בכל שנה.

דוד בלומברג, יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית, אמר: "תפיסת ההתחדשות של הספרייה תאפשר לנו להציב את הספרייה הלאומית במקום הראוי לה במארג התרבותי של המדינה. הספרייה הלאומית תהא המוסד התרבותי החשוב בעולם היהודי ובמדינת ישראל".

הלורד ג'ייקוב רוטשילד אמר:  "במשך 2,000 שנה היו כתבי העם היהודי פזורים בעולם. עתה, כתבים אלה מן העבר, ספרים העתידים להיכתב ואוסף רחב של אוצרות אחרים יזכו במשכן קבע במקום הראוי להם, בלבה של ירושלים. עלינו להיות נכונים לשרת קהילה וירטואלית גלובלית במקביל לזו המקומית, המורכבת מפסיפס אנושי של יהודים ומוסלמים, נוצרים ודרוזים, וקבוצות נוספות מתרבויות אחרות".

דוד ס. גוטסמן העומד בראש הקרן המשפחתית, השותפה המרכזית בבניית משכנה החדש של הספרייה, אמר: "תקוותי היא שהספרייה הלאומית של ישראל, מרכז דינאמי לשיתופי פעולה אינטלקטואליים ואמנותיים המעודדים יצירתיות, תשמש בתפקיד החיוני של קידום הבנה הדדית בין כל האנשים בישראל ומחוצה לה. זהו פרויקט טרנספורמטיבי המשמר את העבר וחוזה את העתיד". 

בעת הנחת אבן הפינה, יוטמן באדמה העתק של אמנת הספרייה שנחתמה לפני מספר שנים, בה הצהירו ראשי המדינה על השקת מפעל התחדשות הספרייה. לכתב האמנה יצורף מסמך מימוש החזון שעליו חתומים חברי דירקטוריון הספרייה.