האקדמיה מתוודעת למורשת יהודי המזרח

לאחר עשרות שנים של השתקה הולכת ונחשפת, גם באקדמיה, מורשת קהילות יהודי המזרח וקורותיהן בתקופת השואה.

שמעון כהן , י"ט באדר ב תשע"ו

יעקב מרגי
יעקב מרגי
צילום: פלאש 90

מתוודעים. פרופ' סעדון

בועדת החינוך התרבות והספורט התקיימה (שני) ישיבה מיוחדת שנדחתה מאז ימי השלג וגולת הכותרת שמאחוריה היא הקהילות היהודיות בארצות המזרח והבלקן במלחמת העולם השנייה ובתקופת השואה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הפרופ' חיים סעדון שפתח את הישיבה עם מצגת בה הציג ממצאים סביב הסוגיה שעד כה נדחקה לקרן זוית באקדמיה במחקר ובתכניות הלימודים.

פרופ' סעדון, דקאן הלימודים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה ומנהל מרכז התיעוד על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה במלחמת העולם השנייה, שיבח בדבריו את התנהלותה של הועדה בראשותו של חבר הכנסת מרגי, "ועדת החינוך בראשות מרגי עושה עבודה חשובה להעלות את הנושא לא בצורה בכיינית אלא בצורה אקדמית", אמר סעדון ותיאר את הדיון שהתקיים לאחר שהציג את המצגת ובה הנתונים סביב הפגיעה הקשה בקהילות יהודי המזרח והבלקן בתקופת השואה.

בדבריו מציין פרופ' סעדון כי השיח נסב על כלל הקהילות, גם לא קהילות יוון והבלקן שבהן הייתה השמדה מאסיבית של היהודים תוך הקמת מחנות השמדה וגטאות, אלא גם הפגיעה הקשה ביהודי צפון אפריקה. לדבריו קריאתה של הועדה בתום הדיון לעסוק בתחום זה היא האקט החשוב ביותר בעצם קיומו של הכינוס.

פרופ' סעדון מונה בדבריו שני אלמנטים שהובילו לשינוי המשמעותי ביחס לקורות יהודי המזרח בתקופת השואה – ראשית התפתחות המחקר המתבסס על מחקר מקדים סביב הקהילות ועברן. ללא תשתית מחקרית זו לא ניתן היה לקיים מחקר אמיתי אודות קורות הקהילות בשואה. בהקשר זה מציין פרופ' סעדון את שיתוף הפעולה של מוסד 'יד ושם' עם המחקרים וביסוסם. עוד הוא מזכיר ומציין כנס מחקרי הצפוי להתקיים בשבוע הבא ביד בן צבי ואליו צפויים להגיע 15 חוקרים מרחבי העולם.

בדבריו מעיר סעדון כי במשך שנים רבות מאוד סברו יהודי ארצות המזרח כי העובדה שלא הייתה השמדה המונית אצלם מוציאה אותם מהסיפור האמיתי של קורות השואה, "זו הייתה גישה מוטעית", הוא קובע ומוסיף כי בשנות החמישים והשישים יהדות המזרח הייתה עסוקה בקליטת עצמה ולא היה בה המודעות לדבר על קורותיה בתקופת השואה. "המחקר התחיל להפתח בשנות השבעים בעקבות ההחלטה בכנסת להקים את מרכז מורשת יהדות המזרח. תופעה מעניינת היא התופעה הגילית. יוצאי ארצות המזרח יודעים שאם לא יספרו כעת, בעתיד לא יהיה מי שיספר".

בכל דבריו של פרופ' סעדון לא נשמעת האשמה כלפי הממסד שדחק והבליע את מורשת וקורות הקהילות בארצות המזרח. סעדון ממקד את דבריו לאפיק האקדמי ענייני, וכשהוא נשאל על כך הוא אומר "ההאשמה והבכייה לא משרתת אף אחד. ליהדות המזרח יש עושר יצירתי, קהילתי, תרבותי, פוליטי ועוד. הם לא זקוקים לבכיינות. הם זקוקים למחקר ולהוספת הנושא למערכת החינוך", הוא אומר ומברך על החלטתו של שר החינוך בנט להקים ועדה שתבחן את דרכי שילובה של מורשת יהדות המזרח בתכנית הלימודים. לדבריו בהכירו את החברים בועדה הוא יודע שאלו אנשים טובים "והלוואי ויצליחו", כלשונו.