מבקר המדינה:
ליקויים חמורים בפיקוח על הבנייה ביו"ש

דוח המבקר על מערכת הביטחון מציג ליקויים חמורים ביחידת הפיקוח של המנהל האזרחי, בעלי השפעה רחבה על אכיפת החוק באזור יהודה ושומרון

עדו בן פורת , י"ח באדר ב תשע"ו

ממשיך במרץ בקו של קודמו. המבקר, יוסף שפירא
ממשיך במרץ בקו של קודמו. המבקר, יוסף שפירא
צילום: יצחק הררי, פלאש 90

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, פרסם אחר הצהריים (רביעי) את דוח הביקורת על מערכת הביטחון אשר עוסק בנושאים הנוגעים לצה"ל ופעילותו, למשרד הביטחון, לאזור יהודה ושומרון ולתעשייה הביטחונית.

המבקר שפירא מצא ליקויים חמורים בפעילות המנהל האזרחי נגד בנייה בלתי חוקי ביהודה שומרון. המנהל האזרחי, כותב המבקר, לא קבע ליחידת הפיקוח שלו נוהלי עבודה בנוגע לרישום ומעקב אחר הבנייה הבלתי חוקית, ולא קבע תקני זמן (יעדים) לטיפול בהם על ידי היחידה או על ידי גורמים אחרים השותפים לתהליך מורכב זה.

"משכך, אין למנהל האזרחי יכולת לקיים בקרה ולהעריך את יעילות הטיפול בבנייה הבלתי חוקית על ידי כל אחד מהגורמים המעורבים בתהליך, ואת השפעתם על יכולתה של יחידת הפיקוח לממש את את ייעודה ביעילות", מתריע המבקר.

מנתוני דוחות סיכום השנה של יחידת הפיקוח עולה כי מרבית מקרי הבנייה הבלתי חוקית שאיתרה היחידה בשנים 2013-2008, לא נהרסו. שיעור ''האכיפה הנמוך באיו"ש מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק ובשוויוניות כלפי החוק", נכתב בדוח.

בנייה בלתי חוקית   צילום ארכיון: רגבים

בנוסף, הטיפול של המנהל האזרחי בבקשות להיתר בנייה עבור מבנים בלתי חוקים שהוצאו להם צווי הריסה נמשך זמן רב, דבר המכביד על מערכת אכיפת החוק באיו"ש ומעכב את פעילותה. מבקר המדינה מדגיש כי חלק מהמבנים הבלתי חוקיים הנמצאים בסדר עדיפויות גבוה להריסה, אינם נהרסים כלל. 

המבקר מציין כי המנהל האזרחי אינו מקיים פעולות פיקוח ואכיפה בשטחי C על הבנייה הפלסטינית בשטחים שבהם יש תכניות מתאר מאושרות. כמו כן, אין פיקוח לאורך תקופה ארוכה על חלק מהבנייה הישראלית שבמסגרת תכניות מתאר מאושרות, ואין פיקוח ואכיפה על בתים רבים אשר נבנו במרוצת השנים במספר יישובים ישראליים באיו"ש באופן בלתי חוקי, חלקם על אדמות פרטיות ללא היתר בנייה ואף ללא תכניות מתאר מאושרות.

"צוות קו כחול" פוגע גם בישראלים וגם בפלסטינים

בדו"ח חושף המבקר בעיות שהתגלו בנושא ההכרזה על אדמות מדינה ביו"ש, ואשר פוגעות היום הן בישראלים והן בפלסטינים. מהדו"ח עולה כי מסוף שנות ה-70 ועד ראשית שנות ה-90 חתם הממונה על תעודות הכרזה על אדמות מדינה, שלהן צורפו מפות.

אולם, בשנות ה-90 התברר, כי קביעת הגבולות של אדמות המדינה לא התבססה על סימון בשטח ועל מיפוי מדויק בסמוך למועד ההכרזה, ועובדה זו יצרה פערים ניכרים וחוסר התאמה בין מפות ההכרזה ההיסטוריות לבין השטח.

בהסתמך על מפות הכרזה ותעודות ההכרזה ההיסטוריות אישר המנהל האזרחי תכניות מתאר אשר על בסיסן ניתנו היתרי בנייה ונבנו מבנים בתחומי ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון והממונה הקצה את המקרקעין הנמצאים בתחומי מפות ההכרזה ההיסטוריות, לרבות מקרקעין פרטיים שנכללו בהם, בין היתר לגופים העוסקים בהתיישבות.

כתוצאה מהטעויות בסימון מפות ההכרזה ההיסטוריות נפגעו זכויות הקניין של בעלי מקרקעין פרטיים, שעל חלקם נבנו ואוכלסו יישובים ישראליים ללא תמורה לבעלי הקרקע או ללא קבלת רשות מהם. כעת, משהחל צוות "קו כחול" לתקן את הטעויות שנעשו בסימון מפות ההכרזה, נפגעת זכות הקניין של תושבים ישראליים, שבתום לב רכשו בתים או זכויות במקרקעין באותם שטחים שבתחומי היישובים הישראליים, שנגרעו מגבולות ההכרזה ההיסטוריים.

אולם, מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי לא טיפלו בממצאי צוות "קו כחול" כראוי, ולא גיבשו, בנפרד או במשותף, דרכים כיצד לטפל בכל המשמעויות הנובעות מתוצרי העבודה של צוות "קו כחול", ובפרט בנוגע לזכויותיהם של פלסטינים וישראלים. בכך, למעשה, מונצח המצב הקיים והוא אף מחריף.

המנהל אמנם מעביר את מפות ההכרזה המתוקנות לידיעת הרשויות המקומיות, אך אינו מביא את דבר התיקונים שנעשו בגבולות ההכרזה על אדמות מדינה לידיעת כל מי שהתיקון במפות רלוונטי לגביו. בכך יש משום פגיעה בחובת ההגינות מצד הרשות המנהלית האחראית כלפי התושבים הישראלים. (תגובת המנהל האזרחי מובאת בהמשך)

צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

שאר עיקרי הדוח:

מבקר המדינה מצא ליקויים, חלקם מהותיים, בתחומי הליבה של ההכשרה וההדרכה בחיל המודיעין. הצטברות הליקויים מביאה לפגיעה ביכולת חיל המודיעין למלא באופן מיטבי את ייעודו ואת תפקידו.

בית היתר נחשף כי ענף ההדרכה החילי ובית הספר למודיעין אינם מעורבים בגיבוש התכנים המודיעיניים של כלל הכשרות המודיעין בצה"ל כנדרש, למעט מספר קורסי פיקוד והכשרות בתחום מודיעין השדה. בסיס הטירונים, המהווה בשעת חירום מחנה רב-יחידתי לביה"ס למודיעין וליחידות נוספות של אמ"ן, אינו ערוך מבחינת התשתיות הנדרשות לקליטת כוח האדם המתוכנן לעבור לשם בשעת חירום.

הפקת לקחים בצה״ל ויישומם - ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים בעריכת התחקירים בצה"ל. תמונת מצב זו של אופן יישום הלקחים בצה"ל הינה מדאיגה. 

המבקר כותב כי חרף פעילות צה''ל ליישום לקחים שנלמדו לשם שיפור ומניעת אירועים דומים בעתיד, מתקיימים מפעם לפעם אירועים דומים לאירועים שתוחקרו ושבעטיים כבר הופקו לקחים בעבר.

במסגרת זאת התברר, כי חוזרים על עצמם גם אירועים שהייתה להם תהודה רבה בצה"ל ובציבור, שהופקו ונלמדו מהם לקחים, ובכלל זה אירועים מרכזיים בתחום הבטיחות ואירועים בתחום פעילות ביטחון שוטף.

היבטים בבקרה של משרד הביטחון על  רכש טובין מסוימים - בכ-90% מההזמנות שנבדקו לא קיים מינהל הרכש במשרד הביטחון בקרה ייעודית ויזומה על הספק. העדר בקרה עלול להוביל לשימוש בטובין המסוימים שרכש משרד הביטחון שלא לצורכי ההזמנה שאליה יועדו.

מערך ההתרמה לחיילי צה"ל - הביקורת מציגה תמונת מצב עגומה ביותר. קצינים וחיילים מקיימים מגע ישיר עם תורמים ומעורבים בגיוס ובקבלה של תרומות בכסף ובפריטים שונים, ובהם אף ציוד לחימה; כל זאת בניגוד לפקודות ולהוראות וללא פיקוח ובקרה של צה"ל.

מבקר המדינה קורא לצה''ל לנקוט מיד את כל הפעולות הנדרשות ולאכוף בנחרצות את קיום הפקודות על מנת למגר תופעה זו ולהדק את הפיקוח והבקרה על ייעוד התרומות בתוך צה"ל.

התקשרות חברת ''רפאל'' עם מומחים - ממצאי הביקורת מצביעים על כשל בהתנהלות הנהלת רפאל, שמקורו במידה רבה בפיקוח ובקרה לקויים של הגורמים הבכירים בהנהלת רפאל ובחטיבותיה ושל הדירקטוריון באשר להתקשרויות עם מומחים.

הליכים לאיוש משרות במשרד הביטחון - נמצאו ליקויים חמורים ומהותיים בנוגע לאיוש משרות בכירות במשרד הביטחון ולאופן הפיקוח והבקרה של נציבות שירות המדינה על תהליך האיוש.

המבקר מדגיש כי דוח הביקורת בנושא זה הוא התראה ותמרור לעתיד. הישנותם של מקרים דומים עלולה להביא להמלצה מפורשת של מבקר המדינה לנקוט צעדים משמעותיים ואופרטיביים.

התגובות לדוח המבקר

מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר כי ''בעקבות המלצות מבקר המדינה אשר הובאו במהלך הביקורת ופורסמו בדו"ח הסופי, החלה היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, באמצעות המנהל האזרחי, בעבודת מטה לטיפול וליישום ההמלצות העולות מהדו"ח. נציין, כי יישום חלק מההמלצות החל עוד בטרם פרסום הדו"ח''.

גורמים צבאיים מתייחסים לביקורת על היעדר הריסת מבנים בלתי חוקיים, ואומרים כי ''מטה היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, באמצעות המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, החל בגיבוש מדיניות פיקוח ובקרה נאותים בעניין פעילותו כנגד בנייה בלתי חוקית.

''בין היתר, המנהל האזרחי גיבש הוראות ונהלים בעניין הטיפול בבנייה בלית חוקית, והקים מערכת ממוחשבת לרישום, ניהול, בקרה ומעקב אחר הטיפול בבנייה בלתי חוקית. נוסף על כן, החל המנהל האזרחי להוביל תוכניות שעניינן פיקוח ואכיפה בחופי הרחצה המוכרזים איו"ש''.

''בתחום הסדרת המקרקעין, בוחן המנהל האזרחי את פעילותו של צוות 'קו כחול' ומפיק את לקחי הדו"ח בנוגע לבעיות העולות מעבודת הצוות האמור, על מנת לקדם את הסדרת מעמד המדינה בקרקעות הנוספות לתחומי ההכרזות", נמסר.

ממשרד הביטחון נמסר בנוגע לביקורת על מערך ההתרמות לצה"ל, כי "משרד הביטחון מוביל בשנים האחרונות מהלך היסטורי לשינוי במבנה  מנגנון ההתרמה לרווחת חיילי צה"ל, שבמסגרתו נחתם בשנת 2015 הסכם המסדיר את איחוד קרן לב"י עם האגודה למען החייל. זאת כחלק מיישום המלצות הועדה ציבורית (ועדת מינטקביץ'), שמינה שר הביטחון, להסדרת פעילותן של שתי העמותות.

''החל מתחילת שנת 2016 פועל הארגון תחת גג אחד, שתחתיו שני גופי משנה- גוף לגיוס תרומות למען החיילים וגוף תפעולי שעוסק במימוש התרומות ובפעילות לרווחת חיילי צה"ל, ע"פ הנחיות וסדרי עדיפויות שיקבעו ע"י צה"ל, למטרות שקבע צה"ל ובתיאום עמו. האיחוד של האגודה למען החייל לקרן לב"י לגוף אחד ייעל וימקד את פעילותם הברוכה למען חיילי צה"ל, ויבטיח שכל תרומה תגיע על פי סדרי עדיפויות נכונים לחיילים שבאמת זקוקים לה.

''כמו כן נבנו מנגנוני בקרה בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנועדו לפקח על: שימוש נאות בתרומות, הימנעות מהתרמה ישירה של יחידות הצבא והפניית התרומות לרווחת החיילים ולא לרכש ציוד לחימה".

באשר לביקורת על מינויים ומכרזים במשרד הביטחון, נמסר כי "משרד הביטחון פועל במגוון של דרכים על מנת לבחור ולגייס את אנשי המקצוע המנוסים והמתאימים ביותר לתפקידי הליבה הבכירים במשרד, תוך הקפדה יתרה על כללי התקשי"ר. כל המועמדים המוזכרים בדוח המבקר הינם בעלי ניסיון מקצועי ופיקודי מוכח, רחב ומגוון, ואושרו על-ידי נציבות שירות המדינה.

''משרד הביטחון פועל על-פי כל הכללים המוגדרים בתקש"יר, הן לגבי התנהלות ועדות הבוחנים, הן לגבי ועדות איתור לתפקידים בכירים והן באשר להעסקת פורשי מערכת הביטחון. כל זאת תחת הקפדה על עמידת המועמדים בתנאי המכרז.

''במידה ונציבות שירות המדינה תשנה את סדרי מכרזי כוח האדם, משרד הביטחון יפעל בהתאם. עוד יודגש, כי החל משנת 2015 נציבות שירות המדינה מקיימת בקרה שוטפת אחר כל פעילות המינויים והמכרזים במשרד הביטחון", נמסר.

בנוגע לביקורת על מינהל הרכש במשרד הביטחון כי "המשרד למד את דוח הביקורת, ובמסגרת זו רועננו ההנחיות. הבקרה על ספקים תהודק בהתאם".