ח"כ אוחנה: לציבור נמאס

דיון סוער במליאת הכנסת על חוק ההשעיה. ח"כ אמיר אוחנה: נמאס מחברי כנסת שעומדים דום לזכר מחבלים. מחבלים צריך להרוג.

חזקי ברוך , י"ח באדר ב תשע"ו

אמיר אוחנה
אמיר אוחנה
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

מליאת הכנסת קיימה הערב (שני) דיון סוער על חוק ההשעיה שיעלה בשעות הקרובות להצבעה בקריאת ראשונה.

''לציבור הישראלי נמאס", אמר ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד. ''נמאס מחברי כנסת המשתתפים במשטי טרור, נמאס מחברת כנסת שבעיצומה של חטיפת נערים שלא חטאו בדבר, מביעה הבנה ומתן לגיטימציה למעשה החטיפה והזדהות עם מבצעיו.

''נמאס מחברי כנסת שעומדים דום לזכר מחבלים שרצחו ישראלים בעוד דם אזרחינו זורם ברחובות. נמאס מחברי כנסת הקוראים להטיל מצור על מדינתם מבלי שתופעל נגדם סנקציה. נמאס", הוסיף.

ח"כ אוחנה הדגיש כי אין עוד דמוקרטיה שתחת אותם איומים עימם מתמודדת מדינת ישראל – מקיימת שיח פוליטי סוער, חופשי ובועט של כל חלקי החברה. ''אך גם כאן החופש אינו בלתי מוגבל. אותם כללים שחלים על מועמד בבואו להיבחר לכנסת – יחולו עליו גם בעת כהונתו, זה כל מה שהצעת החוק הזו אומרת.

"'להוציא את הערבים'? לא. לדרוש מכל חברי הכנסת כללי הגינות פרלמנטריים בסיסיים כלפי אזרחי המדינה - כן וכן'', דברי אוחנה.

במהלך נאומו של אוחנה התפתח ויכוח בינו לבין ח"כ מאיר כהן מ"יש עתיד". ח"כ אוחנה הבהיר כי "מחבלים צריך להרוג", ואמירתו הובילה לתגובות זועמות מספסלי האופוזיציה.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) תקף במליאת הכנסת את חוק ההשעיה וטען כי "זהו חוק אנטי דמוקרטי שמוביל למטרת העל של ראש הממשלה - דיקטטורה שהוא שולט בה.

"נתניהו שוכח שלמטבע יש שני צדדים, אם החוק היה קיים ב-1998 וחזן היה חבר כנסת הוא כנראה היה פועל להדיח את ראש הממשלה נתניהו שחתם על הסכם הנסיגה בטענה שמדובר בבוגד''.

"במדינה דמוקרטית את נבחרי הציבור רק הריבון יכול לבחור ובישראל העם הוא הריבון. נתניהו שוכח פעם נוספת שהוא פה בזכות האזרחים ולמען האזרחים, מבחינתו הוא מלך", הוסיף ח"כ ילין וטען כי "אישור החוק לא יסיע במאבק נגד הטרור, אלא ישים סוף לצביון הדמוקרטי של מדינת ישראל".

לקראת ההצבעה על חוק ההשעיה הערב, ציין היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון כי רצוי להעביר את החוק ברוב של 61 חברי כנסת בלבד.

"כידוע, לא כל תיקון לחוק יסוד מחייב רוב מיוחד", כתב היועמ"ש ינון בחוות דעת מיוחדת ששיגר ליו"ר הכנסת, "אך יש להביא בחשבון שיכול ותיטען טענה כי השעיית חבר כנסת מהווה פגיעה עקיפה בעיקרון השוויון – ולכן יש להחיל על סעיף זה את דרישת הרוב המיוחד", כתב.

"איננו מחזיקים בעמדה זו", הבהיר היועץ המשפטי, "אולם אנחנו סבורים כי נוכח פסיקת בית המשפט העליון ונוכח חשיבותו החוקתית של התיקון המוצע, רצוי שאישור הצעת החוק יהיה ברוב של 61 חברי כנסת לפחות בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית".