''הביקורת של מרים נאור- טענות הקוזאק הנגזל''

שר התיירות יריב לוין תוקף בערוץ 7 את התערבות מערכת המשפט בניהול המדינה ומאשים את סיעת "כולנו" בהכשלת כל סיכוי לרפורמה בתחום.

שמעון כהן , כ' באדר ב תשע"ו

יריב לוין
יריב לוין
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בראיון לערוץ 7 שב השר יריב לוין ומביע את ביקורתו על התנהלות בג"ץ והתערבותו בסוגיות של משילות ושלטון.

זאת לנוכח התנגדות בג"ץ למתווה הגז ועל רקע דבריה של נשיאת בית המשפט העליון לפיהם לטעמה "חלק מהדברים שנשמעו, גם מטעם גורמים ברשות המבצעת וברשות המחוקקת, אינם מתאימים למדינה יהודית ודמוקרטית המכבדת את שלטון החוק ואת עצמאות הרשות השופטת".

דבריה של הנשיא נאור אינם מרתיעים את השר לוין, אחד האישים הבולטים בתביעה לרפורמה במערכת המשפט, שאומר כי הוא "מכבד מאוד את נשיאת בית המשפט העליון אבל קשה לי להשלים עם הטרוניות והטענות שלה בנושא.

''ראשית, האינסטינקט הבסיסי הזה שבו בכל פעם שמישהו מבקר את מערכת המשפט מיד הופכים את הביקורת הזו ללא לגיטימית ולהצמיד לה תארים חריפים ולהגדיר אותה כמנוגדת לערכיה של המדינה, אני חושב שזה לא מקובל לחלוטין. זה מעיד על היעדר הבנה בסיסית של מהי דמוקרטיה. בדמוקרטיה אפשר לבקר את הממשלה ואת הכנסת ואפשר וצריך לבקר גם את מערכת המשפט".

מוסיף השר לוין ואומר כי מעבר לכך גם לגופן של טענות הרי שמדובר ב"טענות הקוזאק הנגזל", כלשונו. "מה מבקשת נשיאת בית המשפט העליון לומר לנו? שביהמ"ש העליון יכול להתערב בתחומי הכנסת והממשלה, לרמוס את עקרון הפרדת הרשויות ברגל גסה וצריך לאפשר לו לעשות זאת באין מפריע ולכבד את החלטותיו ופסיקותיו מבלי לבקר אותם, בעוד כאשר הממשלה והכנסת פועלות על פי סמכותן בית המשפט אינו מכבד את הסמכות הזו ואינו מכבד את עקרון הפרדת הרשויות ובפסיקותיו רומס אותן פעם אחר פעם".

"אני חושב שההסתכלות הזו וההתייחסות הזו של נשיאת העליון מעידה על הלך הרוח שעומד ביסוד כל אותן פסיקות וביסוד המצב הבלתי תקין שאנחנו נמצאים בו", מחדד השר.

לנוכח העובדה שהחל מיומו הראשון בכנסת, ולמעשה מאז נאום הבכורה שלו כחבר כנסת, שב לוין וקורא לרפורמה נדרשת במערכת המשפט, נשאל כעת השר עד כמה התקדמה המערכת לקראת אותן רפורמות שהוא מדבר על נחיצותן וחשיבותן.



טוען....

לדבריו עיקר ההתקדמות היא בהכרה הציבורית בצורך לקדם את הרפורמות הללו, אם כי בזירה הפוליטית תמיד ישנם מי ששמים מכשולים בקידום מהלכים משמעותיים בתחום זה. "עשינו התקדמות מאוד משמעותית בהבנה שהצלחנו להנחיל בחשיבות העצומה של הנושא הזה, ובעובדה שהשינויים הללו דרושים. יש חלקים נרחבים מאוד בכנסת ובציבור שתומכים בכך.

''צריך לזכור שלפני שבע שנים, בנקודת ההתחלה, דיברו גבוהה גבוהה בשבח המהפכה, או אם תרצה ההפיכה, שעשה נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק תחת הכותרת המוזרה לכשלעצמה 'המהפכה החוקתית' במדינה שבה אין חוקה.

''במישור הזה התקדמנו מאוד", הוא אומר וכאשר דבריו נקטעים בבקשה להתייחס לבחירתו במילה 'הפיכה' כדי לתאר את מהפכת 'הכול שפיט' של השופט ברק, הוא קובע כי "בהרבה מובנים זה המצב. כשקומץ אנשים תופס במוסרות השלטון ומכתיב את ערכיו ודרכו לציבור בניגוד להחלטות שמתקבלים על ידי הגופים הנבחרים, זה מצב שלא לא הולם התנהלות תקינה.

''זו לא התבטאות שלי. השתמשו בו רבים שרואים במהלך הזה היפוך היוצרות. ביהמ"ש העליון נוטל לעצמו סמכויות שאמורות להיות לרשויות אחרות".

לדברים הללו מוסיף כאמור השר לוין ומעיר כי בפועל הרפורמות המדוברות עדיין רחוקות והסיבה מסתבר היא תמיד פוליטית: "לצערי במישור הביצוע של השינויים עצמם, אנחנו רחוקים מהתקדמות ממשית. בכל פעם קמו לנו מכשולים אחרים. בכנסת ה-18 היו אלה השרים מרידור בגין ואיתן, בקדנציה הקודמת השרה לבני והפעם נתקלנו במכשול חדש בדמות סיעת 'כולנו' שהטילה וטו על חקיקה בתחום הזה".

על עמדתה זו של סיעת 'כולנו', סיעתו של שר האוצר משה כחלון, אותו מגדיר לוין כידידו הטוב, הוא אומר שאינו מבין את העומד מאחוריה ולהערכתו מצביעי 'כולנו' אינם רואים את המציאות הקיימת כחיובית ולא לבלימת רפורמות בתחום זה שלחו את נציגיהם לכנסת. "יש לנו הזדמנות לשינויים יסודיים ואני קורא לראשי 'כולנו' להסיר את הווטו ולהצטרף למהלכי השינוי הללו".

עם זאת מעריך לוין כי "בוודאות אני יכול לומר שאנחנו הולכים ומתקרבים למקום שבו השינויים הללו יתבצעו כשיהיה להם רוב גדול. ההבנה של הצורך בכך הולכת ומעמיקה. אין לי ספק שנראה שינויים בעניין הזה ומצב הרבה יותר טוב".

בניסיון להבין את מניעי הווטו של השר כחלון ומפלגתו נשאל לוין אם יתכן ומה שעומד מאחורי ההתנהלות הזו היא היותה של מפלגת 'כולנו' צעירה וככזו היא חוששת לפעול במהלכים דרמטיים הזוכים לביקורת נוקבת מצד רבים מאוד בתקשורת ובעיקר במערכת המשפט. לוין משיב ואומר שאינו בוחן כליות ולב, אך עד כה "לא שמעתי שום הסבר אמיתי לעניין, למרות ששאלתי לא פעם".

צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"בנאום הבכורה שלי עמדתי על העניין הזה כשהייתי קול בודד. היום יש קולות רבים מאוד. אני מאמין שאיש ציבור צריך להגיע לעשייה עם אומץ לב למאבק על הדברים שבעיניו הם חשובים ומי שמחפש מפלט באי עשייה כדי להימנע מהתמודדות אמיצה חוטא לשליחות שהוא נטל על עצמו, אבל אני לא יודע אם זו העמדה של 'כולנו'. אני רק יכול לומר שהעמדה שלהם מסכלת את היכולת לבצע מהלך בעל תמיכה ציבורית רחבה וגם רוב ברור בכנסת".

לקראת סיומה של השיחה עמו מתבקש השר לוין להציג בראשי פרקים את השינויים שאותן הוא רואה כנדרשים במבנה מערכת המשפט הנוכחית, והוא משיב: "הדבר הראשון והיסודי הוא שינוי שיטת בחירת השופטים – הבעיה היא לאו דווקא החקיקה שהיא דווקא בסדר, אלא היישום והפרשנות שלא פעם היא מעוותת, ואת זה אפשר לשנות בגיוון השופטים והכנסת אנשים בעלי עמדות שונות, והדרך להגיע לשם היא על ידי הוצאת השליטה של השופטים בהליכי הבחירה.

''השופטים לא רק מחזיקים בזכות וטו על כל החלטה בוועדה לבחירת שופטים, אלא שהם גם מחזיקים יחד עם נציגי לשכת עורכי הדין ברוב בוועדה והם יכולים להכתיב את המינויים שהם מבקשים לקדם. הוצאת השופטים מתהליך המינוי כפי שקורה ברוב הדמוקרטיות בעולם ובראשן ארה"ב היא מהלך חיוני ראשון".

בנוסף מציין השר לוין את הצורך בתיקונים בתחומים נוספים כמו בנושא זכות העמידה, תיקוני שקיפות בהליכי הדיונים בבג"ץ, תחימת מרחב הפעולה של בית המשפט בסוגיות בעלות השלכות מדיניות וכלכליות, הקמת בית משפט לענייני מקרקעים "שיפתור את המצב הבלתי נסבל שבו אנחנו נאלצים להתמודד לא רק עם בעיות בינלאומיות בנושאי ההתיישבות אלא גם בבעיות מלאכותיות מבית, והרשימה ארוכה אם כי הדגש הוא על נושא בחירת השופטים.

''לא מדובר בדברים מורכבים אלא בהחזרת המציאות למה שהיה בעבר וישימו אותנו במקום אחד וראוי עם דמוקרטיות מערביות אחרות ולמעשה יחזירו את הדמוקרטיה למקום שבו היא צריכה להיות".