מהפיגוע באיתמר ועד לצמרת הכדורסל

עשהאל שבו שאיבד את רגלו בפיגוע, הניף את גביע המדינה בכדוסל נכים וכעת הוא בדרך לאירופה. "כשרואים אותי זה נותן המון כוח".

בני טוקר , כ' באדר ב תשע"ו

עשהאל שבו
עשהאל שבו
צילום: עצמי



טוען....

עשהאל שבו (22) שאיבד את רגלו בפיגוע באיתמר בשנת 2002, היה רק בן תשע, כשלנגד עיניו נרצחו אמו ושלושה מאחיו.

הוא נפצע קשה מאוד ועבר תהליך שיקום ארוך, שבמהלכו פתח בקרירה ספורטיבית מצטיינת בשחייה וכדורסל.

אתמול הוא זכה להניף את גביע המדינה בכדורסל נכים, בפעם השנייה ברציפות, כשסייע לקבוצתו "אילן רמת גן" לגבור על "בית הלוחם תל אביב". עכשיו הוא בדרך לאירופה -שש קבוצות חפצות בו.

שבו, שנחשב לאחד השחקנים המבטיחים בכדורסל הנכים, מספר לערוץ 7 על השיקום הארוך והקשה שעבר, "בפיגוע איבדתי את הרגל מירי של שלושה כדורים בברך ועוד שני רימונים שהתפוצצו, נפצעתי מאוד קשה והיית בבית חולים שנה ושמונה חודשים, עברתי שיקום פיזי ושיקום נפשי ארוך של תשע שנים, כולל פסיכולוגים".

שבו שמשתדל תמיד לראות את הטוב, החל את הקריירה הספורטיבית בשחייה ורק לפני חמש שנים עבר לענף הכדורסל, "את השחייה חוויתי בשנים הקשות, הרופאים אמרו לי שלא כדאי לי כי אני מלא בברזלים, אבל אני עקשן והם ראו שזה עושה לי טוב.

"הגעתי להישגים גדולים בענף השחייה, החזקתי בשיא ארצי והגענו להמון תחרויות, אני במקביל מאמן שחייה בעיקר לילדים נכים. אבל בגלל שהשחייה והמים חיברו אותי לפיגוע כי במים הייתי בעיקר בשנים הראשונות אחרי הפיגוע, החלטתי ללכת על התחלה חדשה".

לכדורסל הוא הגיע די במקרה, "פגשתי בחדר כושר מאמן כדורסל שהציע לי לקפוץ לענף, התיישבתי בכיסא גלגלים והתחלתי לשחק ופשוט התאהבתי. זכינו כבר פעמיים בגביע ובפסח אנחנו נוסעים לטורניר היורוליג באירופה".

שבו מחכה לסיים את התואר הראשון בחינוך גופני בווינגייט כדי להתחיל בקרירה מקצוענית באירופה, "כבר פנו אלי שש קבוצות כדורסל מקצועני, ברגע שאסיים את התואר אני נוסע לאחת הקבוצות הגדולות של אירופה, זו עבודה בשכר, רכב ודירה, המשחקים אמנם בשבתות אבל נראה איך נתמודד עם זה".

במקביל הוא מעביר הרצאות בכל הארץ, "קודם כל אני מאמן ילדים נכים, כדי שהם יעברו את מה שעברתי בצורה קלה יותר אני רוצה לתת להם תקווה. אני לא מתעסק במה היה קורה אם, אבל ברור שאם לא היה הפיגוע הייתי כמו כולם חייל קרבי בצה"ל שגדל בשומרון למשפחה עם שבעה ילדים.

"מאז מה שקרה אני מנסה לתת המון כוח ותקווה לאנשים דרך ההרצאות. במישור האישי כרגע אין תכניות, אני מאמין שתוך שנתיים יהיו, בינתיים אני משאיר את זה לעצמי".

שבו משמאל עם עוזר מאמן הקבוצה עצמי