דרעי והרצוג.
דרעי והרצוג.צילום: פלאש 90

1. מעט פחות מיממה של ניחושים, שהחלה עם הפרסום ב"הארץ" על פוליטיקאי שני שמתקיימת בעניינו בדיקה משטרתית, הסתיימה אתמול (רביעי) אחר הצהריים בדיווח לפיו הפוליטיקאי המדובר הוא יו"ר המחנ"צ יצחק הרצוג.

על פי הדיווחים, שאושרו על ידי משרד המשפטים, העילה לבדיקה היא עבירות שבוצעו לכאורה במהלך קמפיין הפריימריס בשנת 2013, בו התמודד הרצוג מול מי שעמדה אז בראש מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ'.

2. הנסיבות זימנו לנו בהקשר הזה מקרה מבחן מעניין מאוד. רק כמה שעות קודם לכן, מעט אחרי חצות הלילה, הושלם דיווח נוסף על פרשת שחיתות נבדקת, לאחר שבית המשפט התיר לפרסם כי איש הציבור שבעניינו מתקיימת הבדיקה הוא שר הפנים אריה דרעי.

מייד לאחר הפרסום נשטף המרחב הציבורי בתגובות זועמות, בעיקר מצד שמאל של המפה הפוליטית, על "הפושע שחזר למקום הפשע" ועוד סופרלטיבים שונים ומשונים, שככל הנראה בינם ובין אופי החשדות לכאורה נגד דרעי אין הרבה.

מנגד, לאחר הפרסום בעניינו של הרצוג השתררה בצד השמאלי של המפה הפוליטית דממה דקה. שעות רבות לקח עד שראשוני הפוליטיקאים משמאל התבטאו בנושא, וגם הם באופן מהוסס ומגומגם לחלוטין.

3. הבוקר כבר הגיע שלב התירוצים לפער העצום בין שני סוגי התגובות, והאמת, התירוצים מביכים יותר אפילו מהשתיקה עצמה.

התירוץ המרכזי הוא, "מה אתם רוצים, דרעי הוא מושחת מדופלם, אפילו בית המשפט הרשיע אותו", כביכול שחיתות היא מחלה אישית חשוכת מרפא.

אולם, המתרצים, שמתבססים על תדמית ה"מיסטר קלין" שדבקה בשנים האחרונות בהרצוג על לא עוול בכפו, שוכחים כמובן שגם הרצוג הוא לפחות בבחינת שור "חצי מועד".

כן, הרצוג, הפוליטיקאי בעל ה"בייבי פייס", היה זה ששתק בחקירה בפרשת עמותות ברק בראשית שנות האלפיים. דווקא במקרה הזה, מאחר שמדובר בעבירות ממשפחת "עבירות הבחירות" היה מתאים יותר מכל המשפט על הפושע החוזר לזירת הפשע, אך משום מה כל המצייצים והמצקצקים נאלמו דום.

4. חייבים לומר בהקשר זה שבאופן כללי אין שום דבר מפתיע בעובדה שאנשים בכלל, ופוליטיקאים בפרט, לא ממהרים לגנות את חברם לדרך ולהשקפה, ובודאי לא את בן בריתם הפוליטי. בסופו של דבר אדם קרוב אצל עצמו, אצל משפחתו, וגם אצל חבריו ומפלגתו. זה הכי טבעי בעולם. לכן, אגב, אני לא מותח ביקורת על הדרך שבה הגיבו בש"ס לחשדות החדשים נגד דרעי.

אולם, הדברים שונים אצל מי שעשו קריירה פוליטית בתחום המאבק לכאורה לשקיפות, טוהר מידות וניקיון כפיים, אשר פעם אחר פעם נוצר אצלם "כתם עיוור" כשמדובר בחשדות ובבדיקות בנוגע לחברי מפלגותיהם.

קחו לדוגמה את סתיו השותקת. מי שמטיפה לימין מוסר פעם אחר פעם על התנהלות מושחתת לטענתה, לא למדה לקח מתמיכתה בח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר, והיא ממשיכה לראות שחיתויות רק בצד הימני של המפה.

שפיר נוהגת פעם אחר פעם, וגם ביממה האחרונה, להאשים בשחיתות פוליטיקאים מימין, שמעולם אפילו לא נחקרו במשטרה על ההאשמות המופרכות שהיא מטיחה בהם. כעת מתברר שכאשר החשדות מגיעים ליו"ר מפלגתה להרצוג מקלדתה המהירה נעצרת ופיה נסכר.

5. השימוש החד צדדי בנושאים הקשורים להתנהלות ציבורית תקינה וניקיון כפיים הוא אולי לגיטימי ברמה הפוליטית, אבל בטח איננו יכול להיחשב לאמירה ערכית.

מי שמגזים בהאשמת הצד השני של המפה הפוליטית בשחיתות, ובמקביל סובל מכתם עיוור כשהחשדות מתקרבים לבית הפוליטי שלו, מאבד את הזכות לטעון בשם היושר והמוסר.