עושים סדר

אנחנו מתכוננים לליל הסדר מנקים, מקרצפים, ממיינים, קונים, מגהצים, מבשלים ומתבלים. ואז...איך נעבור את הלילה הזה בשלום?

דנה בוסקילה , כ"ה באדר ב תשע"ו

זוג גם בפסח
זוג גם בפסח
פלאש 90

ליל הסדר הוא אירוע שיא בחיי העם היהודי ככלל ובחיי כל אחד ואחת מאתנו כפרטים. אנו מתכוננים לרגע זה שבועות (ויש אפילו – חודשים) – מנקים, מקרצפים, ממיינים, קונים, מגהצים, מבשלים ומתבלים. ואז...

מגיע ערב החג – כולם לבושים יפה, הבית נקי, תבשילים ריחניים ושולחן ערוך. ואז זה מתחיל! ההתלבטויות הקשות של איך לעשות, איך לשתף את הילדים, איך לייצר אוירה נעימה, איך לעבור את הלילה הזה בשלום. מה שנקרא: "לזה לא התכוננו". אז זהו, השנה מתכוננים לערב ליל הסדר מראש- והפעם נתמקד בשני מוקדים: אוירה ותוכן בסימן "והגדת לבנך".

אוירה

בליל הסדר אנו מייצרים אוירה רוחנית ואוירה פיזית – בשתיהן אנו נצטרך לקבל החלטה ולהתכונן לכך מראש.

אוירה רוחנית היא לא רק כמה חידושים, פירושים ודברי תורה אמסור במהלך הסדר, אלא גם ובעיקר, באיזו הוויה אנו בוחרים להגיע אל הערב המיוחד הזה.

באימון יהודי קוראים לזה "בחירת הוויות" אני יכולה לבחור מי ו/או מה אני רוצה להיות ברגע נתון. זו בעצם עמדה נפשית שאני בוחרת להיות בה, כמו שלובשים בגד מלכות שמחייב אותי להתנהג כבת מלך או כל דימוי אחר ש"מלביש" את הנפש שלי באור אחר שגורם לי להתנהג בצורה שונה ורצויה למצב הנתון.

ולכן לפני ליל הסדר, אשאל את עצמי: מי אני רוצה להיות בליל הסדר? באיזו הוויה אני רוצה להיות לא משנה מה יקרה? האם שמחה, נינוחה ורגועה או אולי מנהיגה, כריזמתית וסוחפת? אולי גם וגם או משהו אחר?

הכלל הוא שאנשים מגיבים להוויות של אנשים אחרים (במיוחד ילדים) יש לי אפשרות להשפיע על אוירת החג! זה בהחלט בידיים שלנו.

אוירה פיזית לעומת זאת היא הדרך שלנו "להכניס לאווירה" עוד לפני שהוצאנו מילה. את זה אפשר לעשות באמצעות חמשת החושים. וזה בדיוק מה שנעשה: קישוטים, ציורים, בדים, וילונות, כריות, אביזרי קישוט, כלים יפים, פתקים – קדימה להתפרע. להוציא מהבוידעם כל דבר שאפשר לייצר ממנו תפאורה ולהלביש את הבית מלכות. אנחנו בני חורין, בני מלכים וצריכים להרגיש כך – אצלנו בבית מקשטים את הבית כמו ארמון, פורסים מזרנים על הרצפה, כריות ושמיכות – זה פשוט אחר!!! אי אפשר להתעלם מכך. הסתייגות אחת: אני יודעת שלאנשים מבוגרים פחות נוח לשבת על מזרנים נמוכים לאורך זמן – להם אנו מעניקים את "כורסאות הכבוד" או שמוותרים על זה ומקשטים את כיסאות שולחן האוכל בבדים מיוחדים אחרים.

תוכן

גם אם קשה להודות בכך – להקריא את ההגדה בצורה יבשה ולקונית – זה מ ש ע מ ם !!! במיוחד ילדים (וגם חלק מהמבוגרים שכבר רוצים להגיע לשלב של האוכל).

הפתרון לכך הוא: להשקיע בתוכן. להשקיע פירושו של דבר לחשוב על הדברים מראש, לתכנן ממש כמו כל מהלך שחשוב לנו בחיים, ולהכין את הנדרש כך שהערב הזה ייצא בדיוק (או לפחות, קרוב) כמו שדמיינו.

השלב הראשון הוא להבין שהילדים במרכז. ולכן צריך להגדיר מה גיל הילדים הממוצע ואיך לנסות ולכוון לכולם כאשר יש מגוון רב-גילאי.

השלב השני הוא להחליט איזה נקודות/תכנים חשוב לנו להאיר ולהטמיע בילדים מתוך ההגדה וסיפור יציאת מצריים.

השלב השלישי הוא לחשוב איזה סגנון תוכן מתאים למשפחה שלנו (כולל סף קשב וריכוז, כמות המשתתפים ומכנה משותף בין הסועדים).

קיבצתי בפניכם מספר רעיונות שאנחנו מיישמים בבית שלנו לשימושכם האישי – נא להעתיק!

1. פורים לא הסתיים – מוציאים את כל התחפושות מהארון, כולל אביזרים. מאלתרים עם הילדים תוך 10 דקות הצגה משעשעת שמתמקדת באחד האירועים המשמעותיים ביותר בסיפור ההגדה. משום מה אצלנו "מישהו" הוא תמיד פרעה (...) זה מצחיק ומדהים אותנו מחדש היצירתיות וגם – לראות מה באמת הילדים קלטו והפנימו מכל "הסיפור" הזה.

2. חפש ת'אפיקומן – הרבה שנים הנקודה הזו בליל הסדר היתה דווקא מכניסה אוירת מתח ותחרות בין הילדים – עד שהחלטנו שאין "מנצחים ומפסידים" קונים מתנה אחת גדולה לכל המשפחה (בשנה שעברה זו היתה טרמפולינה...) וכולם נהנים ואז ברגע שצריך לחפש את האפיקומן זו כבר לא תחרות אלא משחק. רעיונות למשחק – "חם-קר" או חלוקה לזוגות שמתפצלים בכל הבית ועובדים בשיתוף פעולה או להתכונן לזה ממש מראש ולהשאיר "סימני דרך" בצורת פתקים עם חידות שהפתרון מוביל למקום הסודי...

3. מה נשתנה – הפעם זה באמת יהיה שונה מכל לילות הסדר שעברו - מכינים 4 פתקים עם שמות 4 הבנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול ובמקביל מכינים 4 כובעים תואמים לכל דמות: כובע טמבל, מגבעת של צדיק, כובע גרב/מסיכה ופיאה – נותנים לכל ילד להוציא פתק – בהתאם לדמות שיצאה הוא חובש את הכובע ושואל את השאלה המתאימה...

4. כתר מלכות – מכינים כתר פשוט עם אטב והרבה פתקים עם מושגים שונים הקשורים לחג הפסח, כולל: דמויות, מקומות, 10 המכות וכו'. מי שחובש את הכובע צריך לשאול שאלות כדי לזהות את המילה שתלויה על הכתר – ילדים מתים על זה. ממש מחכים לקטע הזה. אפשר לעשות הפסקה כל כמה קטעים בהגדה ולשחק מס' פעמים קצרות במהלך הסדר.

5. פתקים משמחים – מתחת לכל צלחת לטמון פתק משמח עם איחול או ברכה אישית לכל סועד וסועד.

6. בני מלכים – לקנות או להכין כתרים לכל הסועדים.

טיפים קטנים לסיום:

1. לשתף ילדים בקריאת ההגדה – זה כיף. יש סבב בניהם, הם מחכים לתורם. גורם להם לעקוב ולהיות בקשב.

2. להכין אוכל שהילדים אוהבים – לא רק גורמה וכו'... (תכל'ס – מה אפשר עוד לעשות עם תפוחי אדמה ועוף...)

3. לוותר על מה שלא הולך – לשחרר. לא חייב להיות מושלם – להיות נוכחים בהוויה ולא רק פיזית.

4. לישון לפני – כדאי, מומלץ ורצוי... הדברים נראים אחרת אחרי 22:00 בלילה.

5. כוס אליהו הנביא – אני בדילמה קשה בעניין. שנים חייתי בשקר/עבדו עליי/לא ישנתי בלילה של ליל הסדר... אשמח לעצות איך להסביר לקטנים ומה לעשות כשהגדולים מנחסים לנו את השאוווס...

שיהיה חג כשר ובעיקר שמח