מטופל, עורך דין במקצועו, שעבר ניתוח לייזר לתיקון הראייה בשתי עיניו, התלונן בפני המרפאה על כאבים וזומן לפגישה עם הרופא המנתח.
לטענת המטופל, הרופא לא התפנה לקבלו בשעה שנקבעה, ולאחר המתנה ממושכת עזב את המרפאה בזעם מבלי שנבדק כלל.
בעקבות החוויה הלא נעימה פרסם המטופל פוסט בפייסבוק, שבו תיאר את השירות שקיבל ואת אכזבתו הרבה מהרופא אשר ניתח אותו..
"הייתי אומר לכם ראו הוזהרתם, אך במקרה זה אומר רק – הוזהרתם" כתב המטופל, כשהוא רומז כי הניתוח שבוצע בו לא צלח, וכי הוא עדיין סובל מכאבים וזקוק למשקפי ראיה. הפוסט זכה לתגובות בקרב חברי הפייסבוק של המטופל, ועורכת דין העובדת עמו אף שיתפה אותו בין חבריה.
הרופא מצדו פנה למטופל ולעורכת הדין ששיתפה את הפוסט, בבקשה להסיר את הפרסומים בטענה כי מדובר בלשון הרע, אך נענה בשלילה. לפיכך, הגיש הרופא תביעה נגד השניים, בשמו ובשם המרפאה שבבעלותו, על סך כ- 280,000 שקלים.
המטופל וחברתו עורכת הדין, יוצגו ע"י עו"ד רן שפירא ממשרד אלמוג-שפירא, אשר טען בכתב ההגנה, כי הפרסום אינו עולה לכדי לשון הרע. עו"ד שפירא הוסיף, כי גם לו היה בכך לשון הרע, הרי שהפוסט חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק. עוד נטען כי האמור בפוסט היה אמת, וכי הדברים נכתבו בשפה ראויה ובתום לב. כמו כן, לרשות התובע עמדה האפשרות להגיב בפרסום נגדי דבר שהוא לא עשה.
השופטת שרון גלר מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את עמדת הנתבעים ודחתה את התביעה,
תוך שקבעה כי הפוסט שפורסם אינו משום לשון הרע, ואף אם היה כזה, היו עומדות לנתבעים ההגנות שבחוק.
בנוסף, חייבה כבוד השופטת את הרופא בהוצאות משפט.