מדוע התיישבה השרה בכיסא גלגלים?

"אנחנו מחויבים להנמיך מחיצות, לפנות מכשולים ולסלול שבילי נגישות שיהפכו לדרך חיים", אמרה שרת המשפטים בועידת הנגישות.

חזקי ברוך , כ"ח באדר ב תשע"ו

להנמיך מחיצות. שקד
להנמיך מחיצות. שקד
צילום: דוברות שרת המשפטים

שרת המשפטים איילת שקד ביקרה היום (חמישי) בוועידת ישראל הרביעית לנגישות. הוועידה נערכה השנה בסימן נגישות בתרבות, ותיירות, תחבורה ופנאי נגישים.

טרם פתיחת הוועידה סיירה השרה בין תחנות הנגישות באולם אשר העבירו התנסויות חוויתיות הקשורות לעולמם של אנשים עם מוגבלות. למשל התנסות בעליה למטוס לאנשים עיוורים, ציור ללא הזזת אצבעות ועוד.

חוויית קשיי הנגישות נועדה על מנת להמחיש , ולו במעט ולזמן קצר, את תחושתיהם  של בעלי מוגבלות במציאות היומיומית.

לאחר מכן דיברה השרה בוועידה ופתחה בדברי ברכה לנציב שוויון הזכויות החדש, אברמי טורם. 

לאחר מכן אמרה השרה: "עמותת נגישות ישראל תורמת רבות לא רק לקידום הנגישות עבור בעלי מוגבלות, אלא גם להנגשת המידע לציבור, ולגישור על הפערים הקיימים עדיין בין היקף הבעיה הקיימת בכל הנוגע לנגישות לבין המקום הניתן לה בסדר היום הציבורי. לצערנו, הפערים הללו מלווים אותנו הרבה מאוד שנים".

לדבריה, "עיקרון היסוד שעל פיו כל בני האדם נולדו בצלם אלוהים וזכאים ליחס שווה, זוכה למקום מרכזי במורשת שלנו כעם, אבל  בין ההכרה בערך הזה ובין תרגומו בשטח יש דרך ארוכה ופערים גדולים. רק בשנים האחרונות החלה חקיקה שהעניקה מענה לנושא הנגישות: בשנת 2005 נוסף פרק הנגישות ל'חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות' שנחקק בשנת 98. החוק חולל שינוי מהותי והגדיר כי כל מקום המעניק שירות לציבור או מיועד לשימוש הציבור מחויב להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות".

שקד בכסא גלגלים צילום: דוברות שרת המשפטים

בשנים שחלפו מאז תוקן החוק, הותקנו מספר תקנות נגישות משמעותיות, ובהן תקנות העוסקות בנגישות השירות, המחייבות רשימה ארוכה של עסקים, רשויות וארגונים להנגיש את השירות שהם מספקים לציבור. אחת התקנות המרכזיות עסקה בהנגשת מידע המאפשר לאדם עם מוגבלות לבקש מנותן השירות להנגיש עבורו את המידע הניתן. רוב רובן של הוראות תקנות השירות כבר נכנסו לתוקפן והובילו מספר מדינות, ביניהן גם ארצות הברית, ללמוד מישראל על צעדי החקיקה שנעשו כאן", ציינה שקד. 

שקד הזכירה, "אחד המהלכים המרכזיים שקידמתי לצורך הנושא הוא חוק האפוטרופסות שאושר בשבוע שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה ועבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. התיקון מציע מסלול חלופי של תמיכה בקבלת החלטות לבעלי מוגבלות. הוא יאפשר, במידת הצורך למנות תומך לצורך סיוע בקבלת החלטות ובביצוע פעולות משפטיות, כאלטרנטיבה למינוי אפוטרופוס המקבל את ההחלטות באופן בלעדי. בכך, הוא מאפשר לייצר את האיזון הדרוש בין ההגנה והסיוע לנכה לַשמירה על עצמאותו, ונמנע מלהכניס כל אדם בצורה אוטומטית תחת ההגדרה שתשלול את חירותו".

"אנחנו מחויבים להנמיך מחיצות, לפנות מכשולים ולסלול שבילי נגישות שיהפכו לדרך חיים – ולדרך ארץ. ההיענות לצו המוסרי הזה היא משימה של כולנו ואני גאה באופן אישי על הזכות שניתנה לי לקחת חלק במימוש שלה", חתמה שקד.