מאות השתתפו בברית לבנו של אטינגר

למרות המחאות, בית המשפט אסר על אטינגר לצאת למול את בנו; ח"כ דב חנין: "מעצר מנהלי הוא כלי מסוכן"

שמעון כהן , כ"ח באדר ב תשע"ו

עצורים אחרים שוחררו גם לזבד הבת. ברית המילה לבנו של מאיר אטינגר
עצורים אחרים שוחררו גם לזבד הבת. ברית המילה לבנו של מאיר אטינגר
צילום: יוצר אור

מאות בני אדם השתתפו השבוע (ב') בטקס ברית המילה לבנו הבכור של העצור המנהלי מזה כשבעה חודשים, מאיר אטינגר, שבצו בית המשפט נאסר עליו להשתתף באירוע.

הבן נקרא נצח-בנימין, על שם דודו של מאיר, הרב בנימין כהנא הי"ד, שנרצח עם רעייתו בפיגוע ירי במהלך האינתיפאדה השנייה.

נזכיר כי אטינגר האב קרוי על שם סבו, הרב מאיר דוד כהנא הי"ד, שנרצח גם הוא מירי של מחבל ערבי בניו-יורק.

המחאות ואף מכתבו של הרב הראשי, הרב דוד לאו, שביקש משב"ס לאפשר את שחרור האב תוך שציין את ההשלכות האישיות לעתידו של תינוק שאביו לא נכח בברית המילה שלו, לא הועילו. כשעה לפני האירוע קבע בית המשפט העליון כי אטינגר יישאר במעצרו.

"הרב כהנא הי"ד שוחרר לברית של נכדו"

"החלטה שמקוממת כל בר דעת", כך הגדיר עורך הדין אריאל עטרי, אחד מפרקליטיו של אטינגר בשם עמותת 'חננו', את ההחלטה.

לדבריו, לו היה אטינגר מואשם ומורשע בכל ההאשמות שככל הנראה מיוחסות לו, ואף אם היה כבר בעיצומו של ריצוי העונש, הייתה מאושרת לו ההשתתפות בברית המילה. דווקא מציאות הביניים של עציר מנהלי שאינו יודע על מה הוא עצור ואינו יכול להתגונן בהליך משפטי מסודר, מסביר עו"ד עטרי, היא זו שהותירה את מרשו במעצר ביום הזה.

עטרי גם דוחה את הטיעון שהעלה נציג השב"ס בדיון, כאילו לא ניתן היה להיערך ביום אחד ליציאתו של אטינגר לברית המילה. הוא מזכיר כי את הבקשה ליציאה לברית המילה הגישו פרקליטיו של אטינגר מיד עם לידת התינוק, כך שזמן להתארגנות שב"ס היה די והותר. לטעמו, נימוק זה שנקטו נציגי שב"ס מעיד על אחת האפשרויות: "או ששב"ס משוכנעים שבית המשפט מצוי בכיסם, ולכן לא ייתכן בעיניהם שבקשת השחרור תתקבל, או שבוחרים שם לצפצף על בית המשפט או לזלזל בזכויות אדם".

במסגרת הדיון שקדם להחלטת בית המשפט, הציג עורך הדין עטרי דוגמאות מהעבר לשחרורים בנסיבות שכאלה. בין השאר עלתה גם הדוגמה של סבו של אטינגר, הרב מאיר כהנא הי"ד, שבהיותו בעצמו במעצר מנהלי נולד לו נכד ובית המשפט נעתר לבקשתו להשתתף בברית המילה שלו. עטרי קובע כי גם באפיק הפלילי, עצורים ואסירים שוחררו לאירועי בר מצווה, ברית מילה ואף זבד הבת, אך במקרה זה בחר בית המשפט להקשיח את יחסו לאטינגר ולקבל את דרישת שב"ס במלואה.

לנוכח ההחלטה קרא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לציבור הרחב להצטרף אליו ולהגיע לאירוע ברית המילה. כאמור, למקום הגיעו מאות בני אדם. "זה היה מפגן אחדות מעניין של תלמידי 'הר המור', כידוע הוריו של אטינגר הם מתלמידי הרב טאו, לצד הנוער המכונה נוער הגבעות, וקבוצות נוספות בציונות הדתית ומחוצה לה. האירוע היה שמח מאוד, אבל מעל הכול ריחפו האכזבה והכעס מההחלטה שמעידה על אטימות המערכת. אני לא מצליח להבין את זה", הוא מוסיף.

"מתברר שיש פער עצום בין הרטוריקה החוקתית ובין היישום בפועל. אני אמנם אולי לא אוהב את עמדותיו של מאיר אטינגר, אבל מדובר במי שאין נגדו דבר ומעצרו הוא מעצר מניעתי. מדברים אצלנו על זכויות אדם, ולכן גם אם מישהו חושב שיש באטינגר מסוכנות, עדיין עומדת לו חזקת החפות. לכל היותר היו צריכים להחזיק אותו בתנאי מלון חמישה כוכבים כדי שלא לפגוע בזכויותיו כאדם. במלון שכזה אנחנו גם מונעים למינימום את הפגיעה בו וגם מונעים ממנו מסוכנות, אבל כאן הכול הפוך. כשמדובר בזכויות של ערבים מוציאים מיליונים לשנות תוואי דרך כדי לא לפגוע בהם, וכאן מספרים לנו שאין למערכת כסף כדי להתארגן ליציאה שלו מהכלא עם ליווי. מדובר בפער בלתי נתפס בין דיבורים למעשים. עצוב לי שזו המציאות. זה נובע מאטימות, חוסר רגישות וכמעט הייתי אומר - אכזריות".

"לנהל הליך פלילי מסודר"

להתנגדותו של סמוטריץ' לנוהל המעצרים המנהליים יש שותפים במערכת הפוליטית, על כל קצותיה. חבר הכנסת דב חנין מהרשימה המשותפת הוא אחד מהם. "מעצר מנהלי הוא אמצעי מאוד בעייתי. מדובר על כך שאדם נכנס לכלא בלי שיש כלפיו אישום או ראיות כלשהן, מבלי שהתנהל נגדו משפט ומבלי שהוא הואשם במשהו. זו בעיה עקרונית, ולא משנה אם מדובר בימין קיצוני, שמאל קיצוני, יהודי או ערבי. אם יש ראיות נגד אדם - צריך להעמיד אותו לדין ולשפוט בכל חומרת הדין, אבל מאוד בעייתי להכניס לכלא לתקופות ארוכות בלי שיש אשמה כלשהי".

מה לגבי צורך מניעתי מול מה שמוגדר "פצצה מתקתקת"?

לחנין ברור הצורך הזה, אך לטעמו המענה חייב ויכול להיות אחר. "אם יש חשש ממה שמוגדר פצצה מתקתקת, החוק הקיים מאפשר לעצור אדם לכל משך חקירתו. זה כלי שעומד לרשות המשטרה, שירותי הביטחון והפרקליטות ואי אפשר להתנגד לו, אבל בין זה ובין מצב שבו נעצר אדם ומושלך לכלא בלי אישום - יש הבדל גדול מאוד".

חנין מוטרד מאוד ממה שניתן להגדירו כמדרון חלקלק. "זה דבר מאוד מסוכן. זה מתחיל בעושי מעשים קיצוניים שלגביהם יש הסכמה של כולם להחזקת החשוד במעצר מנהלי, אבל זה מתפשט למעשים הפחות קיצוניים, ואולי יגיע בהמשך גם למעצר של אנשים שסתם עיצבנו את המערכת. זו סכנה לא מבוטלת, והדרך להתמודד איתה היא לקבוע שלגורמי החקירה יש כלים לחקור ולעצור ולבטל את האפשרות למעצר מנהלי".

חנין מקווה שכעת, כאשר המעצרים המנהליים הגיעו גם לחוגי הימין, "הדבר מביא לתודעה שלהם עוול שעד כה היה בצד השני של העולם החברתי והפוליטי", וניתן יהיה לקדם חקיקה משותפת שתחסום את האפשרות הזאת.

חבר הכנסת סמוטריץ' אינו מקבל את ההשוואה המוחלטת שעורך ח"כ חנין בין עצורים מנהליים יהודים לערבים, והוא מנמק: "כשאני במלחמה מול אויב, כל תפיסת הצדק שלי משתנה. יש כאן עם שרוצה להשמיד אותי ובמלחמה נפגעים גם חפים מפשע, והעובדה הזאת לא פוגעת במוסריות המלחמה שלי. זה קורה גם בזירת הקרב עצמה וגם בזירה המשפטית, ולכן אם יש לי פצצה מתקתקת מקרב האויב, בלית ברירה אני משתמש גם במעצרים מנהליים".

"כשאני עומד מול אויב, לא מדובר בטיפול בבעיות חברתיות פנימיות אצלי בבית, בין אם אלו בעיות פליליות, קהילתיות או לאומניות. משום כך אני מוכן לקבל מעצר מנהלי של אויב ולא של אנשים מהעם שלי. מול העם שלי אני דורש הליך פלילי מסודר שיוודא בשבילי שאני לא כולא חפים מפשע".

סמוטריץ' דוחה גם את טענות מצדדי המעצרים המנהליים בדבר קיומה של ביקורת שיפוטית שמלווה את המעצרים. לטעמו מדובר כמעט בביקורת דמה. "אני טוען שביקורת כזו לא יכולה להתבצע באופן הטוב ביותר, כי השב"כ מניח ערימות וקלסרים של חומר מול שופט שלא יכול באמת להתמודד עם החומר, להכיר אותו, לעבור עליו ולדעת אילו שאלות נכון לשאול. השופטים משתדלים, אבל לא יכולים. אני לא מכיר שופט שיהיה לו האומץ לעמוד מול ערימות החומר שמוצג בפניו ולשחרר עציר".

בימים אלה מכין חבר הכנסת סמוטריץ' הצעת חוק שתמזער את הבעיה. על פי ההצעה שלו, המתבססת על מודל בריטי, "לוקחים עורך דין בעל ניסיון ביטחוני, מישהו שבעברו היה איש מערכת הביטחון ויודע לבחון את החומרים הללו, והוא יקבל את החומר מספיק זמן לפני הדיון, ילמד אותו ויהיה מעין יועץ לשופט לגבי השאלות שנכון לשאול. אמנם לא מדובר במענה של מאה אחוזים, אבל זה יהיה מצב הרבה יותר טוב מהמצב הקיים כעת".

"פגיעה בזכויות אדם בסיסיות"

פרופ' יובל שני, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחבר מועצת זכויות האדם של האו"ם, מציג גם הוא את הבעייתיות שבהחזקת עציר במעצר מנהלי. "זה אמנם לא בלתי חוקי להחזיק אדם במעצר מנהלי במצבי מלחמה וחירום, אבל עם זאת כשמפעילים את הכלי החריג הזה יש לעשות זאת רק בצורה נחוצה ומידתית שמקיימת כללי הגינות בסיסיים".

לדבריו, המציאות בישראל בעייתית מכמה טעמים. "פרט לשאלת היקף התופעה והתחושה שמדובר במספרים גדולים יחסית של עצירים מנהליים, קיימים שני קשיים עיקריים. האחד הוא היעדר הגבלה במספר הפעמים שבהם ניתן להאריך את מעצרו של אדם, כך שתאורטית אפשר להחזיק עצור מנהלי ללא הגבלה. מדובר כאן בבעיה מידתית הנוגעת לתנאים שבהם הוא מוחזק, מבלי לדעת מתי יסתיים המעצר. בעיה נוספת היא שהשיטה כיום בישראל היא של מעצרים המבוססים על ראיות חשאיות שאינן מובאות בפני העציר או עורך דינו. למעשה מדובר בדיון במעמד צד אחד בלי יכולת להתגונן. מדובר בהליך בעייתי מאוד שיש בו פגיעה בזכויות אדם בסיסיות".

פרופ' שני מוצא בהצעה שמגבש כעת ח"כ סמוטריץ' את ראשיתו של פתרון: "יש לקבוע, או בחוק או בהכרזת מדיניות ממשלה, תקרה לגבי היקף המעצר. לגבי נושא ההליך יש כמה רעיונות שגם חלק מהשופטים תמכו בהם, ובהם גם ההצעה הבריטית של מנגנון שבו עורך דין ממונה מטעם הציבור מייצג את האינטרס של החשוד, מעיין בחומרים ויכול להופיע בהליכים. יש מקומות שבהם מציגים לעציר לא את הראיות, אלא איזושהי פרפרזה של טיב החומר שקיים נגדו. זה נותן לו לפחות מושג. כרגע האופן שבו העסק מתנהל מאוד בעייתי ומצריך תיקוני חקיקה או נהלים".

חשש נוסף לעינוי עצורים יהודים

ובתוך כך, גובר החשש לניסיון נוסף של המחלקה היהודית בשב"כ לחקור עצורים תוך שימוש בעינויים. שלושה בחורים יהודים נעצרו בליל יום ג' על ידי שוטרים מהיחידה לפשיעה לאומנית בימ"ר ש"י וכוחות שב"כ. השלושה נלקחו לחקירה במתקני השב"כ ונאסר עליהם בצו חריג לפגוש עורך דין.

שלשום (ג') הובאו השלושה לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם ב‑10 ימים. לאחר דיון שנערך שלא בנוכחות העצורים בעקבות צו איסור המפגש עם עורך דין, האריך השופט אברהם הימן את מעצרם בשישה ימים.

עו"ד אהרון רוזה, המייצג את השלושה מטעם ארגון 'חננו', מסר לאחר הדיון כי לא ניתן לתת פרטים על המקרה שכן הוצא צו איסור פרסום בעניין.

עו"ד רוזה הוסיף כי "ישנו בתיק זה צו המונע ממני לפגוש את שלושת החשודים. אני סבור שסוג העבירות אינו מצריך צו מניעת מפגש. אני מביע את מחאתי על השימוש התכוף בכלי זה. מדובר בחשדות שאינם טריים ושאינם כוללים פגיעה בנפש. אנו בדרכנו לערר שבו נבקש כי בית המשפט יורה לרשויות החקירה לאפשר לנו לפגוש את החשודים".