מכתב גלוי לבצלאל סמוטריץ'

הרבנית הדסה פרומן פרסמה מכתב גלוי לחבר הכנסת סמוטריץ'. "אינך ראוי להוביל, דבריך מובילים ציבור שלם אל תהום מסוכנת".

הרבנית הדסה פרומן , כ"ט באדר ב תשע"ו

הרבנית פרומן
הרבנית פרומן
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בצלאל שלום, 
אישית אינני מכירה אותך, אבל אני מכירה את הורייך. באופן מסוים, אפשר לומר שאתה מייצג את דור ההמשך לתנועת גוש אמונים שהקמנו הוריך ואני.

האירועים האחרונים והפולמוס הציבורי שהם עוררו (השריפה בדומא, ירי החייל בחברון) הציפו מחדש את הצורך לחדד את ההבנה העמוקה של משמעות ישיבתינו בארץ הזו.

תנועת ההתנחלות שיצאה מבית מדרשו של הרב קוק זצ"ל נשאה איתה את חזון החזרה לארץ מנקודת מבט רוחנית. הרב קוק בספרו "אורות" חוזר ומבטא את שליחותו של עם ישראל להוביל את אור השם, הצדק והמוסר, האהבה והחסד בעולם.

הוא מבטא את אלה דווקא במונחים אוניברסליים. זוהי תכלית שיבתינו אל הארץ, זוהי הגבורה היהודית האמיתית ואותה עלינו לקומם בארצנו. אספר לך, האם שמעת שהרב צבי יהודה אמר, וחזר ואמר: "אין לנו דבר נגד אחמד או מוסטפה, איננו נלחמים באיש הערבי כי הוא ערבי" או כמו שכותב הרב קוק, הלאומיות היהודית צריכה להיות נקייה מכל טומאה של גזענות, שאם לא כן- אין לה זכות קיום.

הרב קוק (כמו הוגים אחרים בדורו מראשית הציונות) ראה בחזון הציוני בשורה רוחנית שתביא איתה לעולם את אור הצדק והמוסר, את אהבת האדם וקדושתו ושתקומם את אותה בשורה בארץ הנכספת.

זוהי הבשורה שלנו, עם הרוח הגדולה הזו- הקמנו מדינה. זהו המהלך ההיסטורי האלוקי שחיבר אותנו מחדש לארץ וזוהי השליחות שלנו כלפי העולם.

בתוך מהלך זה, העם הפלסטיני היושב איתנו כאן איננו טעות בתכנית האלוקית. הוא כאן כדי שנדע לבסס את הישיבה שלנו בארץ מתוך הרחבת ראייתנו את המציאות. זהו דבר-אלוקים אותו אנו צריכים להכיל; איך חיים כאן מתוך בניית שיח עם עם אחר, תרבות אחרת, דת אחרת.

זוהי משימה קשה ועלינו להחיל אותה בפועל באופן שבו אנו מנהלים את המציאות; מוסדות המדינה, המערכות האזרחיות והצבאיות, מערכת התרבות והסעד ומערכת החינוך. זה הרבה מעבר לשאלה היכן תבנה ישוב ואיך תגן עליו, זהו הבסיס לעצם קיומינו.

אם לא נבין זאת- לא נהיה כאן. עם ישראל, במודע או שלא במודע, מביא איתו בשורה רוחנית עמוקה לעולם והוא לא יתן לך להוביל אותו מתוך תפיסה גזענית של שלילת קיומו של האחר. אם אתה רואה את האחר בעין שלילית, לא מתחבר לחאפלות שלו, או רואה בתינוק שנולד רוצח פוטנציאלי- אינך מבין, ואינך ראוי להוביל כי אתה צר אופקים ומובל על ידי הפחד הקיומי שלך.

גישה זו שומטת את הקרקע מתחת לעצם הקיום שלנו כאן בארץ. לא בשביל זה באנו לכאן- להשתלט , לגרש את האחר או לבטל את זכות קיומו.

המחשבה שאתה מביא לכאן את הקדושה, הטהרה והקשר העמוק לארץ על ידי שלילת קיומו של האחר מבטאת חוסר הבנה רוחנית מעבר להיותה לא ריאלית. דבריך מובילים, לצערי, ציבור שלם אל תהום עמוקה שמסכנת ומערערת את עצם קיומנו.

גם אתה וגם אישתך אותה ציטטו, עליכם כמשפחה ועלינו כציבור שרוצה לשאת את בשורת חזרתנו לארץ, לעשות בדק בית רציני ולהבין שפחד, הדרה ושנאה הם אובדן דרך.

הלכת לאיבוד. חזור בך לפני שיהיה מאוחר והכל ידרדר לתהום. אני קוראת לך ולציבור שאתה מוביל, להפנים את המטבע שטבע הרב מנחם פרומן- "ההתנחלויות הן האצבע המושטת לשלום". רק מתוך הקשר העמוק לארץ ולדבר השם נוכל באמת לקרב את העם הפלסטיני אל האהבה, השלום והקדושה הטמונים בארץ זו.

הדסה פרומן