גיבורות על - ביקורת מופע

צמד אחיות לא ממש דומות הופכות סיטואציות נשיות רגילות למדי להצגה שמצליחה להצחיק את בנות כל המגזרים

שירה סטופל-פנסטרהיים , ו' בניסן תשע"ו

כל אישה היא גיבורה. 'כוח הלחץ'
כל אישה היא גיבורה. 'כוח הלחץ'
כתיבה, בימוי ומשחק: חנה כהן-אלורו ודינה גבריאלי

 'כוח הלחץ',

 תיאטרון אחיות במה,

כתיבה, בימוי ומשחק: חנה כהן-אלורו ודינה גבריאלי

כשנכנסתי לאולם שבו אמורה הייתה להתקיים ההצגה, הופתעתי.

מתברר שההצגה הועלתה בלב לבו של ערב ארוך מאוד שארגן בית חב"ד וייעד אותו לנשים בלבד.

באולם הקטן ישבו נשים ונערות רבות מכל המגזרים והסגנונות, ואני תפסתי את מקומי המסומן וחיכיתי בסבלנות. לידי ישבה אישה מבוגרת בפיאת קש ששלפה מתיקה סוכרייה נטולת סוכר, קילפה את העטיפה וגחנה הישר אל עבר האוזן שלי, ממלמלת בתוכה את הברכה בהדגשה כדי לזכות אותי באמירת אמן. מרוב שהופתעתי, שכחתי לענות.

על הבמה עלו שתי נשים, לא דומות, שרק מקריאה מוקדמת ידעתי שהן אחיות, וההצגה התחילה. תוך שתי דקות שכחתי מהקהל המורכב ומהאישה שלצדי. אחרי עשר דקות מצאתי את עצמי בוכה מרוב צחוק, ולהפתעתי הקהל כולו צחק.

ההצגה, שעשויה סצנות-סצנות שבאות ברצף זו אחר זו, מעלה את נושא הגבורה הנשית. כמו למשל גבורתה של ילדת הגן שזכתה בתואר הנכסף "אמא של שבת" והצליחה להתגבר על הרצון לאכול את כל הוופלים ולחלק דווקא קרמבו. או צעירה מתלבטת בערב חתונתה שתמיד חלמה להתחתן עם בחור עשיר, אבל בחיר לבה הוא מקסים ודלפון, ובאופן מפתיע גם ליצר הרע יש מה להגיד בכל עניין ולחמות כמובן לא חסרות הערות.

בעזרת תרגילים תנועתיים, שירים, חרוזים, מדרשים רבים שמשולבים בטקסט בצורה הומוריסטית והמון יצירתיות, חנה כהן-אלורו ודינה גבריאלי מעבירות את הצופות חוויה רגשית-נשית מקסימה. בעזרת תפאורה עדינה ומינימליסטית הן יוצרות בכל סצנה מקום ואווירה שונים לחלוטין, ומציפות באומץ ובחינניות את הקשיים, הלבטים והמאבקים שבהן עומדת כל אישה-גיבורה מן השורה. את ההצגה מלווה נגנית מוכשרת שמנגנת על הבמה שירים מוכרים באינטרפרטציה מעניינת, מה שעוזר לשזור את הסצנות לכדי סיפור אחד שלם.

הקהל, על כל גווניו, שחווה וצחק, הדגיש את העניין שההצגה איננה מגזרית אלא נשית, ושכל אחת מן הצופות יכולה למצוא בה נקודת הזדהות.