בשבע מהדורה דיגיטלית

רק בת 17: מדליקת המשואה משדרות

"ההתנדבות עם הנוער היא המשך טבעי לחלום של סבא, הרב נריה"

משה גלנץ , ו' בניסן תשע"ו

"קיבלנו חיבוק מהעם, והרגשנו צורך גם לתת". הלל בראלי
"קיבלנו חיבוק מהעם, והרגשנו צורך גם לתת". הלל בראלי
צילום: צביקה נבו

היא אמנם רק בת 17, אבל ביום העצמאות הקרוב היא תעמוד בהר הרצל בירושלים ותדליק משואה בטקס הממלכתי.

הלל בראלי, תלמידה באולפנת שירת אמי"ת בשדרות, תושבת שדרות ופעילה חברתית בולטת בעיר, התבשרה בשבוע שעבר כי תהיה בין מדליקי המשואות בשנת תשע"ו.

"זה מאוד מרגש, הלם", מספרת בראלי ל'בשבע'. "ביום רביעי שעבר נחַתי מנסיעה למחנות בפולין, ואחרי טקס באולפנה הלכתי לישון. כשהתעוררתי אמא ספרה לי שאני אהיה בין מדליקי המשואה השנה. גם בגלל ההקשר של פולין, זה ממש מרגש. יש בזה מעבר משואה לתקומה בצורה הכי דרמטית שיש".

הלל מתגוררת בשדרות מזה כעשור, והיא שלישית מתוך משפחה של עשרה ילדים. אביה הוא הרב אריאל בראלי, ראש מכון משפט לעם - בית הדין לממונות שבישיבת ההסדר בשדרות ור"מ בישיבה, ואמה אסתי עובדת סוציאלית אשר מנהלת כמה מועדוניות רווחה בעיר. הלל היא נינתו של הרב משה צבי נריה זצ"ל.

מאוחדים סביב ההתנדבות 

בשנים האחרונות הלל מוצאת את עצמה מעורבת חברתית בעיר יותר ויותר. בשנתיים האחרונות היא פעילה רבות בתנועת הנוער אריאל, בשנה שעברה בהדרכה והשנה כרכזת גרעין בסניף, ומאחוריה לא מעט אירועים וכנסים שארגנה. בנוסף לכך היא מתנדבת בהנהגה הצעירה של עמותת 'מרפא לחיים', רכזת מתנדבים שם ופעילה במועצת הנוער בשדרות.

אך מה שגרם לוועדה לכבד אותה בהדלקת המשואה היה פעילותה בהובלת בני הנוער הרבים בשדרות ומחוצה לה במהלך מבצע 'צוק איתן' בשלל פעילויות התנדבותיות, תוך כדי ירי הקסאמים וסיכון עצמי. הלל מרגישה רק נציגת ציבור שבאה לייצג תופעה חברתית ולא כבוד אישי. "בכך שהוזמנתי להדליק משואה זה אומר שמדינת ישראל בוחרת לייקר ולהוקיר את הפעילות ההתנדבותית של הנוער למען הכלל", היא מצטנעת.

"מה שיפה בשדרות, שהנוער שמתנדב מאוד מגוון", היא מוסיפה. "הוא לא רק נוער דתי, ואפשר לראות את תנועת הצופים, אריאל, הנוער העובד והלומד ובני עקיבא ביחד בכל הפרויקטים האלה. זה כולם יחד, ומה שמיוחד שמצאנו את הדבר שמאחד בין כולנו  - ההתנדבות. כך שזה לא משנה אם אתה דתי, חילוני, ימני, שמאלני - כולם עובדים יחד בשיתוף פעולה למען האחר. יש פה נוער מיוחד באמת".

מה עשיתם ב'צוק איתן' שכל כך תפס את הוועדה?

"קודם כול היה לנו מאוד חשוב בימי 'צוק איתן' שמהעיר שדרות תצא אמירה של חוזק ולא של חולשה. בנוסף לכך, קיבלנו המון חום ותמיכה מרחבי הארץ, והרגשנו שזה הזמן שלנו לתת ולא רק לקבל. כך התחלנו עם מעגלים קרובים ולאט לאט הרחבנו אותם גם מחוץ לעיר, אל העיר באר שבע - שם ביקרנו את החיילים בבית חולים, ובשכונות בעיר כדי לסייע לתושבים". 

כך לדוגמה הייתה הלל שותפה בהקמת סיירי שכונות בשדרות, כאשר בכל סיור היו שותפים חניכי שתי תנועות נוער שונות שפעלו לשמח את התושבים בעיר, לעשות הפעלות לילדים ולבקר בבתי הקשישים כדי לוודא שלא חסר דבר. לדבריה, הדבר סייע גם לבני הנוער שהתנדבו להתמודד עם המצב הקשה, דווקא בזכות הרוח ההתנדבותית.

ולייחוס המשפחתי: סבא רבה שלה, הרב משה צבי נריה, עסק כל חייו בכך שהנוער יהיה מעורב ושותף בכל רובדי החיים, והיא שמחה שהיא מגשימה את חלומו. "היה לרב נריה חשוב לראות את הנוער אכפתי ומעורב בחברה", היא מציינת. "הוא פעל כל חייו כדי שזה יקרה. הוא האמין בנוער והטיל עליו משימות, ומבחינה זו אני מרגישה שזה המשך טבעי לחלום שלו. אני מניחה שהוא לא שיער שנינתו תזכה להדליק משואה בהקשר זה. מבחינתי, אמנם נתנו לי את הכבוד להדליק משואה, אבל זה רק בגלל שאי אפשר שכל הנוער בשדרות יעמוד שם וידליק את המשואה. אני אעמוד ואעשה את זה בשם כולם".