המדינה נגד דיון נוסף בערעור זדורוב

פרקליטות המדינה ציינה בתשובתה לבקשה "עיון בפסק הדין מלמד כי בית המשפט לא קבע ולא ביקש לקבוע בו הלכה חדשה".

שלמה פיוטרקובסקי , ט' בניסן תשע"ו

יקבל דיון נוסף? זדורוב
יקבל דיון נוסף? זדורוב
פלאש 90

המדינה הודיעה לבית המשפט העליון כי היא מתנגדת לבקשתו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, לקיים דיון נוסף בפסק הדין שדחה בדעת רוב את ערעורו.

תגובת המדינה

בתגובת המדינה נאמר, כי הדיון הנוסף הינו הליך נדיר השמור למקרים חריגים ויוצאי-דופן, בהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה יש מקום לדיון נוסף.

"עיון בפסק הדין מלמד כי בית המשפט לא קבע ולא ביקש לקבוע בו הלכה חדשה. פסק הדין עוסק כולו בסקירה מדוקדקת ומעמיקה של מערכת הראיות המורכבת שעמדה ביסוד פסק דינו של בית המשפט קמא", נאמר בתגובה.

בפרקליטות מציינים, "המחלוקת בין דעת הרוב לבין דעת המיעוט, אשר צעדו כהגדרת בית המשפט כברת דרך ארוכה ביחד, היא על הערכת משקלן ומשמעותן של חלק מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט, ועל השאלה האם בסופו של יום נותר ספק סביר באשמתו של העותר. בכך נחלקו השופטים בסופו של דבר, אך מחלוקת מעין זו היא מחלוקת עובדתית טהורה, שאינה מקימה כל עילה לדיון נוסף".

בבקשה לדיון נוסף טען זדורוב כי בפסק הדין מצויים ארבעה "קשיים מהותיים" כהגדרתו, המצדיקים קיום נוסף בו.

"המחלוקת בין השופטים היא מחלוקת עובדתית הנוגעת להערכת חומר הראיות, ועל אף שהמחלוקת הובילה את האחד לזכות ואת האחרים להרשיע, הרי שלמעשה מפסק הדין עולה כי מדובר במחלוקת צרה מאוד", נאמר בתגובה.

המדינה מוסיפה, כי תוך כדי העלאת טענות ערעוריות במהותן, ובמסווה של אצטלה משפטית, מתבקש בית המשפט להורות על קיום דיון נוסף בתיק זה, על מנת שהרכב מורחב של בית המשפט יבחן שנית את חומר הראיות הרב והמורכב שנבחן על ידי המותב, ויאמץ את דעת המיעוט. אולם לפי החוק ופסיקת בית המשפט העליון, הליך זה לא נועד לקיום ערעור נוסף על ההכרעות העובדתיות העומדות ביסוד פסק הדין של בית המשפט העליון ולבחינה חדשה של חומר הראיות שנבחן על ידי ערכאת הערעור.

בתגובת המדינה, ישנה גם התייחסות פרטנית לכל אחד מה"קשיים" להם טוען זדורוב.