שלום זה להסתכל לשונות בעיניים

הפעם בתוך הדמו-סערה סביב היולדות והתבטאותו של סמוטריץ', פשוט כי נראה שכבר לא באמת היה משנה לאף אחד מהצדדים מה הוא אמר.

מערכת 'עולם קטן' , י"ג בניסן תשע"ו | עודכן: 10:17

דגל ישראל
דגל ישראל
צילום: רויטרס

באופן מעט חריג, הפעם בתוך הדמו-סערה סביב היולדות והתבטאותו של סמוטריץ', לא טרחנו לשחזר
היהדות מציעה התמודדות חזיתית עם השונות. שמירה על זהות באופן הכי אדוק. השבת מלחמה לכל מי שמאיים שלא להכיר בזהות הלאומית והדתית שלה. ומשם צומח חיבור מפרה שמסוגל להכיל עם אחר בתנאים מבדלים ובהדרגה שהמציאות מקרה ועל פי המסורת היהודית
אותה מתהום החדשות. פשוט כי נראה שכבר לא באמת היה משנה לאף אחד מהצדדים מה הוא אמר.

השמאל המשיך להקפיד על זעקות האוטומט השחוקות שמוזילות את המושג הטעון 'גזענות'. חלק מהימין הדתי מיהר אף הוא להראות שהוא יודע 'לחשוב במורכבות' והשתמש בח"כ הצעיר כדי להראות שגם הוא נאור ואוהב ערבים באשר הם. וממילא את מי בכלל מעניין מה הוא אמר, ובטח שבכלל לא משנה למה הייתה כוונתו.

הרי המערכה בזמן האחרון היא לא על דעות ורצון ללבן אמת, אלא בתחרות על הצלחה במבחן התקינות הפוליטית. עד שיבוא איזה דונלד טראמפ כזה או אחר וייתן סתירה מצלצלת שתותיר וואחד סימן אדום על לחייה של כל המקהלה המזדעזעת. גם הוא לא ירצה ללבן את האמת, אלא רק לזעוק. לזעוק בכל ווליום על זה שכבר אי אפשר לחפש אותה בתוך ערימות גללי השיח התקשורתי.

 שהפך להיות משעשע הוא לזכור שכל מי שזועק כנגד הגזענות, שייך בדיוק לחבורה שברחה עם מכנסיים מופשלות מהבריכה בבלי כשפרחחי המלך הוא עירום מרזל וחבריו, הביאו להם חבורה של סודאנים לתוך מגדל השן. הרי ברור שכל אלה גם יולדים בתוך חדר פרטי מנוטרל כל יכולת לחדור לשלוות העולמים הלבנה שלהם. אבל עזבו את כל זה. ביסוד תוכניתם המדינית מונחת הגזענות הכי עליונה. כמעט בגובה הארי. מהי תורת השתי מדינות לשני עמים אם לא הרצון הקמאי לברוח מכל חיבור עם אחר. אבל הכי חזק זה לקלוט בעטיפה שדווקא השמאל בוחר כדי לטשטש את שנאת האחר שלו שיושבת ביסוד השתי מדינות: שמירה על זהותה של היהדות של המדינה. אין גבול לצביעות ולהדחקה.

אבל אנחנו לא נצטרף למשחק המטופש של זריקת כדור הגזענות, מאחד לשני. קיים הבדל לאומי בין משפחות העמים, ומי שלא מכבד אותו – סופו לבחור באחד משני המסלולים: או לייצר מחנות השמדה, או לטשטש זהות שתוביל בסוף לניתוק מתנשא שיגדיל את האיבה.

מתוך פחד שלא ליפול לגזענות הנאצית שהשמידה את השונה, קמה לה תפיסת עולם שבוחרת להתמודד עם המתח המפרה בין זהויות לאומיות על ידי טשטושם. הכי קל זה להגיד אני אוהב את כולם באשר הם ולהתעלם מהאיבה בסיסמאות ריקות. מכאן לא נוצר חיבור אלא ניתוק והתנשאות שמאפיינים כל כך את השמאל. הם לא מצליחים להבין מדוע עם כל דיבורי השלום והאנטי גזענות הם מייצרים כאן מלחמות ויוצאים בסוף הכי מנותקים, לא רק מהערבים אלא גם מהאחים שלהם בפריפרייה. כי מי שמתכחש להבדלים ולא יודע לכבד אותם ולהתמודד עם המתיחות שהם מייצרים, סופו לייצר משנה שמנתקת ולא מאחדת. זהו בערך סיפורו העצוב של השמאל המתכלה.

היהדות מציעה התמודדות חזיתית עם השונות. שמירה על זהות באופן הכי אדוק. השבת מלחמה לכל מי שמאיים שלא להכיר בזהות הלאומית והדתית שלה. ומשם צומח חיבור מפרה שמסוגל להכיל עם אחר בתנאים מבדלים ובהדרגה שהמציאות מקרה ועל פי המסורת היהודית. זאת הסיבה שדווקא הימין לא מגלה היסטריה ולא מרגיש איום על יהדותה של המדינה גם בהחלת ריבונות על איזורים שבהם חיים גם ערבים. מהפרדה כזו לא נולד רק חיבור אלא אותה הפרייה של "ונברכו בך כל משפחות האדמה" גם כלכלית וגם מוסרית.

סמוטריץ אמר השבוע את מה שעם ישראל זועק בכל דרך אפשרית – כדי לחיות כאן בטוב, אין דילוג על שלבים. כרגע אנחנו בשלב של מלחמה – והעויונות קיימת וחייבת להתקיים עד להכרעה ולדיכוי מוחלט של המוטיבציה של הישות הלאומית שמולנו להכריע אותן. במקביל חובתנו לבסס את זהותנו היהודית המוסרית וממילא ייווצר חיבור ואחריות עם כל הסביבה תוך הושטת יד אמיתית לשלום לכל מי שיקבל אותנו כפי שאנחנו. באופן מדהים יתגלה מהר מאוד שהסיכוי של אנשים כאלה לדור באותו חדר לידה עם ערבים, הוא גדול הרבה יותר מכל הבורחים מזהותם היהודית.

נטיות הפוכות VS תפילה על הפרנסה

בתחילת השבוע פרסם הרב יניב חניא באתר 'שורש' מאמר כנגד רוח הדברים שפרסמו ארגון בית הלל על בעלי נטיות הפוכות. המאמר שלו, שצריך לומר שדווקא נכתב בעדינות רבה הצליח לעורר תגובות נזעמות מכל כיוון. פנו אליו כמעט מכל כלי התקשורת הגדולים ברדיו, בטלווזיה ובאינטרנט, כדי שייכנס לשדה הצולב של הפאנלים הזועמים. הוא דיבר עם כעשר תחקרניות, נערכו איתו כמה וכמה ראיונות. המוני תגובות בפייסבוק. שיתופים בווטסאפ.

ו... ממש באותו יום, וממש באותו אתר 'שורש', על אותו עמוד בית, הועלתה גם תפילה לפרנסה לחודש ניסן. לתפילה הזו היו יותר מכפליים כניסות מהמאמר המדובר. אתם הבנתם את זה?

יכול להיות שהרעש התקשורתי הוא באמת סתם משחק?

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם" 

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן