מכון וולקני
מכון וולקניצילום: יגאל אלעד

בימים הקרובים יימשך הדיון סביב כוונת משרד החקלאות להעתיק את מכון וולקני מהמרכז לצפון.

במכתב לשר הפנים, אריה דרעי, מבקשים מספר ראשי רשויות בגליל לתמוך ברעיון ומונים את היתרונות שהם רואים בו. זאת מתוקף כהונתו גם כשר לפיתוח הפריפריה.

במכתבם מצטטים ראשי הרשויות את היתרונות אותם מונה פרופ' דן לבנון, לשעבר סגן מנהל מכון וולקני והמדען הראשי במשרד החקלאות, כחלק מחוות הדעת המקצועית אותה גיבש ובה הסביר את תמיכתו במעבר המכון לגליל:

"1. מגוון אזורים טופו אקלימיים בתא שטח קטן יחסית - האקלים הקיים בגליל המזרחי, לא קיים
בשום מקום אחר בעולם כולו. בגליל ניתן לגדל גידולים חקלאיים בגבהים בין מינוס 250 מטרים
לגובה 1200 מטרים. 2. תשתיות קיימות - כבר כיום פועלות באזור תחנות לניסיונות בחקלאות במגוון תאי שטח אלו. כך הבסיס לקיום מחקר חקלאי בשטח במגוון התנאים הרחב ביותר קיים כבר בפועל ובקלות יחסית ניתן להרחיבו לפי התפתחות וצרכי המחקר. .3 קשר עם האקדמיה – בגליל המזרחי, הוקמה תשתית אקדמית בתחום מדעי החיים, הסביבה והטכנולוגיה שכבר היום מפותחת למדי. במכונים אלה, כאמור, עוסקים במחקרים הקרובים לתחומי המחקר של מכון וולקני. הקהילה האקדמית/מדעית באזור כבר קיימת, והיא תצמח ותתפתח עם הצטרפות חוקרי מכון וולקני. 4. תרומה לחברה ולקהילה בגליל המזרחי - לתוספת כוח אדם במספר וברמה המדעית שתגרם מהעברת מכון וולקני לגליל המזרחי, תהיה תרומה משמעותית לחברה בגליל המזרחי וכן לשירותים הנלווים כגון בריאות, תרבות וחינוך".

בהמשך המכתב צוטטו דבריו של חבר הכנסת פרופ' מנואל טרכטנברג , לשעבר ראש הות"ת המצדד אף הוא במעבר מכון וולקני לגליל: "המערכת המחקרית והאקדמית שתיווצר לאחר מעבר מכון וולקני לגליל יכולה להפוך לבסיס עוצמתי שיקרין על כלל הפוטנציאל הכלכלי והחברתי של הגליל, אבל עבור מינוף אמיתי של הבסיס הזה צריך ג'וקר - מכון וולקני הוא הג'וקר הזה".

עוד כתב טרכטנברג וצוטט במכתב המדובר: הטיעון לפיו תחול פגיעה בסינרגיה המחקרית בין המכון והפקולטה לחקלאות ברחובות ומכון ויצמן הוא שגוי – היחסים עם מכון ויצמן אינם תלויים גיאוגרפיה בעיקרם והפגיעה היא מינורית. בכל הנוגע לסינרגיה עם הפקולטה לחקלאות – הפקולטה מלכתחילה הייתה צריכה לחזור לאוניברסיטת האם שלה – העברית בירושלים – וסביר כי בטווח הבינוני-ארוך זה מה שיקרה בין כה, מסיבות תקציביות ואחרות".

ראשי הרשויות חותמים את מכתבם ובו ציטטות נוספות המצדדות במהלך, וכותבים: "מדובר בהחלטה בעלת משמעות אדירה לפיתוח הגליל וליכולת שלנו כראשי רשויות, למשוך אוכלוסיות חזקות לישובים ולרשויות שלנו וליכולתה של ממשלת ישראל לחזק את הכוחות הכלכליים, המחקריים והיזמיים החיוביים בגליל כולו. לצעד מחולל שינוי זה השפעות רבות, לא רק על הגליל, אלא גם על עתיד מחקר החקלאות בישראל והזדמנות אדירה לשדרג את המכון ולהתאימו לצרכי העתיד".

בין החתומים על המכתב ניתן למצוא את ראש עיריית קריית שמונה, ראש עיריית צפת, ראש מועצת הגליל העליון, ראש מועצת חצור הגלילית, ראש מועצת מבואות החרמון, ראש מועצת מטולה, ראש מועצת קצרין, ראש מועצת מג'דל שאמס, ראש מועצת ראש פינה, ראש מועצת גולן, ראש מועצת מרום הגליל ועוד.