סמים. ארכיון
סמים. ארכיוןפלאש 90

במהלך השבוע שעבר התקיים באו"ם מושב מיוחד שעסק במאבק הבינלאומי בנגע הסמים.

האירוע הסתיים בחתימה משותפת של נציגי כל המדינות החברות בארגון על מסמך משותף ובו הסכמות באשר ליחס לתופעה וההתמודדות איתה.

על המושב המיוחד ועל ההסכמות, כמו גם על תרומתה של ישראל למאבק הבינלאומי, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם סוניה חיזי, יועצת באגף לניתוח קשרי חוץ ושת"פ בינלאומי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, שנכחה במושב והשתתפה בו.

על האירוע היא מספרת כי מדובר בפעם הראשונה מזה 18 שנה שהאו"ם מקדיש מושב מיוחד שכזה, ולמעשה מדובר בפעם השלישית שאירוע שכזה מתקיים בכלל.

"במהלך האירוע אומץ מסמך שהוסכם על 193 המדינות החברות באו"ם. המסמך היה בעבודה במשך זמן רב וגם ישראל הייתה שותפה בהכנתו. המסמך משקף את מה שהמדינות רוצות בהתמודדות עם הסמים בעולם בעתיד. הקו המרכזי של המסמך הוא הדגש על היחס לסמים בגישה של בריאות הציבור", היא אומרת ומבהירה כי המבט בסוגיית הסמים כעת מבקש "לשים את האדם במרכז ונסות לעזור לכבד זכויות אדם, לא כמו שהיה לפני הרבה שנים, גישה אכיפתית בלבד".

"נושא הסמים בעולם הוא בעל אספקטים רבים, וההתייחסות במסמך הזה הוא בדגש רב על מניעה וטיפול. בעבר לא היו ההיבטים האלה והיום זה הכיוון שאותו רוצים להוביל. מובן שעדיין יש עיסוק בנושאי הפשע המאורגן וטרוריזם שקשורים בסמים, הלבנת הון וכו'.

"כל אלה הם עדיין מוקדים לטיפול, אבל הגישה השתנתה לכיוון נוסף כמו הצורך בזמינות של תרופות המכילות סמים, נושא שעסקו בו באחד מימי הועידה".

את דבריה אלה מפרטת ומסבירה חיוי: "ארגון הבריאות העולמי מעריך ששמונים אחוזים מהאוכלוסייה בעולם חי במדינות שבהן אין גישה לתרופות לכאב. המשמעות היא שבעוד כאן אנשים הולכים לניתוח ומקבלים את התרופות וההרדמה, יש מדינות רבות בעולם שבהם תרופות מכילות סמים אינן זמינות. נושאים מהסוג הזה היו במוקד השיח".

בהמשך השיחה איתה נשאלה חיוי אם העמדות המשתנות במדינות שונות על לגליזציה, כמו גם העובדה שמדינות מסוימות מושתתות על כלכלת סמים, לבד ממנהיגי מדינות מסוימות שמתעשרים על גב הסחר בסמים, האם העובדות הללו אינן גורמות לכך שהחתימה המשותפת על המסמך – מסמך שכאמור כל מדינות האו"ם חתומות עליו – תהיה למעשה חתימה חסרת משמעות?

חיוי משיבה לדברים ואומרת כי אמנם "יש הבדל ושוני רב בין המדינות. יש מדינות שהולכות ללגליזציה ויש מדינות שהמדיניות שלהן היא עונש מוות, מה שגרם להסתייגות רבה של הרבה מדינות. המסמך הזה הוסכם על ידי כל המדינה ולכן פנו בו למכנה המשותף הנמוך ביותר, ועם זה עדיין מצליחים לראות את השינוי בגישה ששמה את האדם במרכז ומקדמת ראיה חדשה.

"לכל מדינה יש את הריבונות שלה והיא יכולה לעשות כרצונה, אבל כשכל המדינות רוצות להגיע לקו משותף זה מה שאנחנו מקבלים. לפני עשר שנים זה היה אחרת".

באשר למדיניות הישראלית, נשאלה חיוי כיצד מציגה ישראל עמדה אחת כאשר חלקים מהאוכלוסייה בה תומכי לגליזציה ואילו חלקים אחרים, שמרנים יותר, אינם מוכנים לקבל כל פשרה בנושא? לדבריו דווקא "המדיניות של ישראל מאוד תואמת את מה שהושג במסמך הזה".

לכך היא מציגה שתי דוגמאות: "במהלך הועידה, במקביל לדיונים היו גם אירועי צד שבהם מדינות וארגונים יכולים לעשות אירוע קטן ומשתתפים ממדינות אחרות יכולים לבוא ולהתרשם.

"ישראל עשתה אירוע יחד עם האו"ם הארגון הבריאות העולמי ומועצת אירופה והצגנו את הטיפול בארץ במתבגרים – נושא חשוב מאוד: טיפול מותאם לצרכים, שיקום בני נוער - ושלושת הגורמים החשובים האלה דיברו איתנו. זה מלמד שאנחנו שותפים לקו ברמה העולמית".

דוגמא נוספת שהיא מציגה: "בישראל אנחנו עושים הכשרה בנושא סמים לאנשים ממדינות מתפתחות. בשנים האחרונות אנחנו זוכים לשיתוף פעולה עם מטה האו"ם לנושא הסמים. הם מגיעים לכאן להעביר הרצאות ובשנה שעברה הנושא שודרג כשהמשתתפים בקורס היו עובדי האו"ם במשרדים השונים מרחבי העולם. הם באו לכאן ללמוד מישראל את המדיניות שלה. זה מראה שהעולם רואה במדיניות הישראלית כמדיניות הנכונה.

"אנחנו לא עוצרים במקום כלשהו אלא מסתכלים על המתרחש בעולם ומחפשים את השיטות שהוכחו מדעית ועובדות. לא רק על בסיס שמועות. כדי שמדיניות תהיה יעילה היא צריכה להיות מבוססת הוכחות, לראות איזה שיטות הוכחו כטובות ואותן ליישם ואת אלה שלא פחות להתמקד בהם".

ומה עם פוליטיקה ומדיניות? מסתבר שנושא המאבק בסמים משותף למדינות ולאומים רבים ולכן לא נצפו מפגנים אנטישמיים סביב הנוכחות הישראלית באירוע המדובר.

"נושא הסמים חוצה גבולות ואנחנו מצליחים להביא לשיתוף פעולה ולעשייה משותפת בלי לערב את הפוליטיקה", היא אומרת וכשהיא נשאלת אם זה כולל גם שיתוף פעולה עם איראן היא משיבה ואומרת שלצערה הדברים לא מגיעים עד כדי כך "אבל עם רוב מדינות העולם אנחנו עושים עבודה משותפת, כמו בנושא ההכשרה של האו"ם שבאים אלינו להכשרה ואחר כך יוצאים למדינות שבהם הם פועלים כדי ליישם את המדיניות שלמדו כאן".