מאמר הלכתי: מותר להתקלח בחג

הרב אברהם סתיו טוען במאמר הלכתי העומד להתפרסם בשנתון 'תחומין' כי רחיצה ביום טוב הסמוך לשבת מותרת גם לאשכנזים.

שלמה פיוטרקובסקי , כ' בניסן תשע"ו

גם במים חמים. מקלחת
גם במים חמים. מקלחת
צילום: istock

מאמר הלכתי העומד להתפרסם בשנתון "תחומין" כרך ל"ו שיצא לאור בקרוב, עוסק בשאלת הרחצה ביום טוב שחל בערב שבת.

במאמר טוען הרב אברהם סתיו כי למרות שביום טוב רגיל נוהגים האשכנזים יש להחמיר ולא להתרחץ במים חמים (אלא רק בפושרים), או לרחוץ רק חלק מהאיברים, בחג הסמוך לשבת, כמו שביעי של פסח הקרוב, הרחיצה היא צורך "שווה לכל נפש", ועל כן מותר גם לאשכנזים לרחוץ כל גופם במים חמים.

במאמר מובא גם היתר מפוסקי דורנו להפעיל מערב חג את הדוד החשמלי בעזרת שעון שבת, כדי  שיחמם את המים עבור הרחיצה.

הרב סתיו מציין במאמרו כי בגמרא הותר לחמם מים לצורך רחיצת פניו ידיו ורגליו, אך לא לצורך רחיצת הגוף כולו, וכך פסקו כל הראשונים. כמו כן, אסור להשתמש בדיעבד במים שחוממו בחג.

הפוסקים נחלקו בטעם האיסור על חימום לצורך רחיצת הגוף: יש שכתבו שרחיצה זו אינה "דבר השוה לכל נפש" ולכן החימום אסור מן התורה, ויש שכתבו שהאיסור הוא מדרבנן "משום גזירת מרחץ".

בסיכום דבריו מחלק הרב סתיו בין שני סוגי רחיצה:

רחיצה שנחשבת בעיני רוב הציבור כצורך סביר, כגון בשני ימים טובים רצופים (או יו"ט ושבת) שחלו במזג אוויר חם, או לאחר פעילות גופנית. רחיצה כזו מותרת ללא חשש במים שחוממו מאתמול, ואף במים חדשים שנכנסו לדוד אפשר להקל. במקום צער ממשי אפשר אף לחמם מים במיוחד עבור הרחיצה.

רחיצה שאיננה נחשבת כצורך בעיני רוב הציבור, כגון רחיצה בבקר יום טוב לאדם שכבר רחץ בערב החג (כשמזג האוויר אינו חם בצורה קיצונית). ברחיצה כזו ראוי לאשכנזים להחמיר כדעת הרמ"א ולרחוץ בפושרים בלבד (או אבר-אבר במים חמים), ואילו ספרדים יכולים להקל כדעת השולחן ערוך ולרחוץ במים חמים.

אמנם כל זה דווקא במים שהיו בדוד מאתמול, אך אם נעשה שימוש אינטנסיבי בדוד ונראה שנכנסו מים חדשים לרובו, ואחר כך חוממו בעזרת שעון שבת, ראוי להחמיר ולא להשתמש בהם לרחיצה.