אישום: הבכירים קיבלו מיליונים כשוחד

שישה בכירים לשעבר בחברת החשמל מואשמים שלקחו מחברת סימנס תשלומי שוחד שהסתכמו במיליוני דולרים. החברה כלולה גם היא בכתב האישום.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ד בניסן תשע"ו

שוחד במיליונים. חברת החשמל
שוחד במיליונים. חברת החשמל
הלל מאיר

כתב אישום הוגש הבוקר (שני) נגד שישה בכירים לשעבר בחברת החשמל ונגד חברת סימנס ישראל במסגרת פרשת השוחד בחברה.

כתב האישום כולל עבירות שוחד, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים. הבכירים לשעבר נגדם הוגש כתב האישום הם דוד קון, יעקב (יאשה) חאין, יונה שוויצר, חיים ברנר, צבי אייל ודוד אלמקייס.

לפי כתב האישום, לקחו בכירים בחברת החשמל מסימנס תשלומי שוחד שהסתכמו במיליוני דולרים.

כתב האישום מתאר כיצד נרקמו לכאורה יחסי "קח ותן" בין נציגי סימנס בישראל לבין עובדים בכירים בחברת החשמל, במסגרתם נטלו מי שהיו אז בכירים בחברת החשמל טובות הנאה מסימנס, המהוות תשלומי שוחד.

השוחד שולם לכאורה במטרה שהשישה יפעלו לקידום ענייניה של סימנס בחברת חשמל בקשר למכרזים והתקשרויות של החברה בשנים 2005-1999. מערכת יחסים זו הוסתרה על ידי הנאשמים ממוסדותיה של חברת חשמל.

מרבית הבכירים בחברת החשמל נאשמים כי העבירו את תשלומי השוחד לחשבונות ברחבי העולם, במטרה להסוות את מקור הכספים:

דוד קון, ששימש כמשנה למנכ"ל חברת החשמל בתקופה הרלוונטית, נאשם בלקיחת מאות אלפי דולרים מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים לתפקידו ואף דרש תשלומים נוספים. הכספים הופקדו עבורו במזומן בכספת באנגליה.

יונה שוויצר, ששימש כמנהל האגף לתכנון הנדסי בתקופה הרלוונטית, נאשם בלקיחת 200,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו שהועברו לחשבון בשוויץ בשליטת חברו.

יעקב (יאשה) חאין, סגן מנהל אגף הייצור בתקופה הרלוונטית ומי שכיהן כמשנה למנכ"ל חברת החשמל עד לשלהי 2014, נאשם בלקיחת 290,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו שהועברו לחשבונו בשוויץ.

חיים ברנר, ששימש כסגן מנהל באגף לתכנון הנדסי בתקופה הרלוונטית, נאשם בלקיחת 430,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו שהועברו לחשבונו בשוויץ ואף דרש תשלומים נוספים.

צבי אייל, ששימש כמנהל מחלקה באגף לתכנון הנדסי בתקופה הרלוונטית, נאשם בלקיחת 260,000 דולר מסימנס כתשלומי שוחד הקשורים בתפקידו שהועברו לחשבונו בשוויץ.

דוד אלמקייס, ששימש כסגן מנהל אגף בתקופה הרלוונטית, נאשם בלקיחת 120,000 יורו במזומן מסימנס כתשלום שוחד הקשור בתפקידו.

בכתב האישום נטען, כי על מנת להסתיר את תשלומי השוחד לעובדי חברת החשמל, התקשרה סימנס בהסכם ייעוץ פיקטיבי עם חברת אוקפילד, שמקום מושבה בהונג קונג ועיסוקה בתחום הטקסטיל. בסך הכל, העבירה סימנס לאוקפילד כ-13.5 מיליון דולר שיועדו לתשלום שוחד. 4 מיליון יורו מתוכם שולמו לדן כהן, שכיהן כדירקטור בחברת חשמל, ונידון ב-2013 ל-6 שנות מאסר בגין לקיחת השוחד.

בכתב האישום ביקשה המדינה לחלט נכסים פיננסים וכספים של הנאשמים בסך של כ-14 מיליון שקלים, זאת לצד בקשה לחלט נכסי מקרקעין וכלי רכב ששוויים הכולל נאמד במיליוני שקלים.

בצד הגשת כתב האישום, בו נכללת סימנס ישראל, החליט פרקליט המדינה, בהתייעצות עם פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) ומנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), להיעתר להצעת חברת SIEMENS AG (סימנס העולמית) ולהתקשר עמה בהסדר המותנה בתנאים להפסקת הליכים, שנערך לפי חוק ניירות ערך.

במסגרת ההסדר, המהווה לפי החוק תחליף אפשרי להעמדה לדין, הודתה סימנס העולמית במתן שוחד לבכירי חברת החשמל והתחייבה לשלם סך של 160 מיליון ש"ח לקופת המדינה, וכן למנות מפקח חיצוני על עסקיה בישראל שיבקר את הטמעת תרבות הציות בכל הנוגע לעבירות שוחד בתאגיד.

לצד זאת הצהירה סימנס על כוונתה להמשיך ולהשקיע בישראל בהיקף משמעותי ולוותר על מחצית יתרת הזכות הכספית שלה מול הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי.

ההחלטה להתקשר בהסדר האמור עם סימנס העולמית התבססה על נסיבותיה הייחודיות של הפרשה בעניינה של החברה, ובין היתר על השיקולים הבאים:

מדובר בתאגיד גלובלי, שאינו יושב בישראל, שחטא במתן שוחד אך הציג הוכחות לכך שביצע תהליך יסודי של שינוי התרבות הארגונית הקלוקלת שנהגה בו. במסגרת השינוי הוחלפו גורמים שהיו אחראים למתן שוחד לפני שנים רבות וכן ננקטו צעדים שונים למניעת הישנות המעשים. עוד הוכח, כי התאגיד שהיה אחראי למתן שוחד בארצות שונות, התקשר בהסדרי אכיפה דומים ברחבי העולם, שכללו סנקציות משמעותיות שונות, הדומות לסנקציות שהוטלו עליו עתה בישראל.

במסגרת ההסדר עם התביעה בישראל לקחה סימנס העולמית אחריות למתן תשלומי השוחד לבכירים בחברת החשמל ונטלה על עצמה סנקציה כספית משמעותית כביטוי מעשי לנטילת האחריות על המעשים. בשנים האחרונות סימנס פועלת להטמעת תרבות של ציות בכל הנוגע לעבירת השוחד בתאגיד ואף נטלה על עצמה במסגרת ההסדר, פיקוח חיצוני ביחס לעסקיה בישראל. עוד יש לזכור כי העונש המוטל על חברה המועמדת לדין ומורשעת הוא עונש בדמות קנס, ובמסגרת ההסדר החברה אכן התחייבה לשלם סכום משמעותי ביותר לקופת המדינה.