'משה קצב באיבוד תקווה וייאוש גדול'

עורכת הדין ששיגרה בקשה לחון את קצב: אנשים רוצים לא רק לראות את הדם מרוח על הקירות אלא למען יראו וייראו. הדבר גורם לאפליה פסולה.

שמעון כהן , כ"ד בניסן תשע"ו

משה קצב
משה קצב
צילום: קובי גדעון, פלאש 90

בשב"ס טוענים, כך על פי פרסומים שונים, כי מצבו הנפשי של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, אינו קשה כפי שמתארים אותו התובעים את שחרורו המוקדם.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עורכת הדין סוזי עוזסיני ארניה, השותפה, יחד עם עורך הדין חיים משגב, למכתב הבקשה למתן חנינה לקצב. עו"ד עוזסיני ארניה מספרת כי בערב החג האחרון שוחח קצב עימם ו"הוא היה נשמע רע מאוד. המצב הנפשי שלו לא טוב. הוא מרגיש רפיון כללי, איבוד תקווה וייאוש גדול מאוד. הייתה לו תקווה גדולה שנגוזה בעקבות החלטת ועדת השחרורים. לא ניתן לחלוק על מצבו הקשה".

לנוכח דבריה אלה נשאלה עורכת הדין עוזסיני ארניה אם תגובה נפשית שכזו אינה אופיינית לכל אסיר המקבל תשובה שלילית לאחר שציפה לשחרור, ולמעשה לכל אדם המקבל תשובה המאכזבת אותו וקוברת את תקוותיו. לדבריה אמנם קיימות תופעות שכאלה אך "במקרה שלו זה מקבל משנה תוקף. אני מייצגת אסירים ועצורים רבים במשך 18 שנה. יש תמיד תקווה גדולה לפני ועדת השחרורים, אבל כאן היה עליהום ציבורי ותקשורתי גדול מאוד. אנשים רוצים לא רק לראות את הדם מרוח על הקירות אלא למען יראו וייראו, והמקום הזה גורם לאפליה פסולה".

את העליהום הזה היא מוצאת בתגובה המיידית שנשמעת במרחב הציבורי על כל ניסיון להקל בעונשו של קצב, בין אם בקביעה הנוכחית שמצבו הנפשי מאפשר את המשך כליאתו ובין אם בטיעון לפיו קצב לא התחרט על מעשיו ולכן אין לחון אותו. לדבריה "אם אנחנו שוחרי שוויון והוגנות אנחנו צריכים לנהוג על פי מידת הרחמים". עוזסיני ארניה מספרת על תקדימים רבים בהם שוחררו אסירים גם מטעמי מצב נפשי מתדרדר. "שיקול הדעת של הנשיא הוא רחב וכמעט אינסופי. גם שיקול הדעת של ועדת השחרורים הוא רחב. היו תקדימים רבים של עברייני מין רבים ששוחררו למרות שהלכו עם האמת שלהם ולא הודו".

עוד היא מזכירה בדבריה את חנינת אנשי השב"כ בפרשת קו 300 בידי הנשיא המנוח הרצוג ובמקרים נוספים. להערכתה במקרה קצב קיימת התארגנות של אנשים וגופים שאינם בהכרח בקיאים בפרטי הפרשה והאישומים, אך עם זאת הם עושים הכול על מנת למנוע את שחקוקו של קצב וההקלה בעונשו. "כחברה אנחנו אוהבים להעלות אנשים על המוקד", היא אומרת ומזכירה: "אנחנו חברה יהודית חמלתית ודמוקרטית – בואו ננהג בחמלה".

כשנשאלה אם לטעמה יש לשחרר את קצב מטעמי מצבו הנפשי או מטעמי השוויון שלהערכתה הוא אינו זוכה לו, אמרה עוזסיני ארניה כי הדברים משתלבים אלו באלו. הבקשה הראשונית שהגישה עם עו"ד משגב התבססה על נתוני העבר של קצב כמי שפעל ועשה לא מעט למען החברה בישראל ועל פי הקריטריונים האובייקטיביים המאפשרים את שחרורו, וכעת הדברים מתחדדים לנוכח ההשפלה שעבר והירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, מכס הנשיאות אל תא הכלא.

לקראת תום דבריה נשאלה אודות הקביעה שהגיעה מבית הנשיא ולפיה כלל לא הגיעה לנשיא ריבלין בקשה לשחרור קצב. זאת בניגוד לדבריה אודות המכתב ששיגרה יחד עם עו"ד משגב כבר לפני כשנה. להערכתה כוונת אנשי הנשיא היא שמכתב לא הוגש לריבלין בנושא זה מאז דחיית בקשתו לקיצור עונשו בועדת השחרורים, אך בידיה ובידי עו"ד משגב קיים מכתב המאשר את קבלת מכתב בקשת החנינה שהגישו שניהם כאמור לפני כשנה.