מפגש מרגש - רגע לפני יום השואה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו נפגשו עם ניצולי השואה שידליקו מחר את המשואות בטקס הממלכתי ושמעו את סיפוריהם.

חזקי ברוך , כ"ה בניסן תשע"ו

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו נפגשו היום (שלישי) עם ששה ניצולי שואה שידליקו משואות מחר בערב, בעצרת הפתיחה הממלכתית לאירועי יום השואה ב"יד ושם".

זו הפעם הראשונה שרה"מ ורעייתו מקיימים מפגש שכזה עם מדליקי המשואות, מפגש אותו יזמה רעיית ראש הממשלה. 

מדליקי המשואות הגיעו יחד עם בן משפחה שליווה אותם: בנים, בנות, נכדים ונכדות. במפגש השתתף גם אבנר שלו, יו"ר יד ושם. 

ראש הממשלה נתניהו אמר לניצולים "רעייתי ואני מאוד שמחים ונרגשים להיפגש עמכם כאן. אתם יושבים בחדר של ממשלת ישראל, אני חושב שיש בזה הרבה סימבוליקה, משמעות, שכשבעים שנה אחר האסון הכבד ביותר שפקד את עמנו ואת האנושות, אתם, ניצולי השואה, יושבים כאן במרכז הריבונות של העם היהודי במדינתו החדשה, בארצו העתיקה. זה דבר שהוא אולי יותר סמלי מכל דבר אחר".

"אני יכול להגיד לכם שאני תמיד שואל את עצמי, כשאני שומע את הסיפורים האלה, מה הייתי עושה אני", הוסיף נתניהו. "מה היה קורה אם אנחנו וילדינו היינו מצויים במצב הזה, ואני תמיד נפעם מהרוח ומהיכולת הזאת לעבור את התלאות, לשרוד ואחר כך לבנות".

לדבריו, "המשימה שלי היא אחת, אני תמיד אומר את זה כשאני בא עם סנאטורים ונשיאים וראשי ממשלה ל'יד ושם', אני אומר להם יש לי משימה אחת - די ב"יד ושם" אחד, פעם אחת, פעם שנייה זה לא יקרה. היום המדינה שלנו היא מאוד מאוד חזקה. מה שקרה ב-70 שנה זה לא ששנאת היהודים נעלמה, היא לא נעלמה, היא מופנית היום למדינת היהודים, אבל המדינה מאוד מאוד חזקה. והכוח שלה זה הכוח שלכם, זה כוח החיים שלכם. זה לא יקרה עוד פעם".

שרה נתניהו אמרה במפגש, "זו זכות גדולה לכולנו לשבת יחד, לשבת אתכם. אני חושבת שגם כפסיכולוגית, כשאנחנו מדברים על דברים מקצועיים של טראומות ושל דברים קשים, אי אפשר להכיל את הדברים שאתם עברתם כי לא רק שזה לא אנושי, זה לא נמצא בשום סקאלה של שום דבר שאפשר להעלות על הדעת. לכן אני חושבת שלא סתם שאתם גיבורים אמיתיים של העם שלנו, אלא שאתם צריכים להיות האורים והתומים שלאורם העם שלנו צריך ללכת ולזכור, לזכור את מה שעשה לנו עמלק, ובמקרה הזה הגרמנים. אבל אנחנו צריכים לזכור שאנחנו, אסור לנו לתת שזה יקרה עוד פעם, אי פעם, וזה הלקח הכי גדול שלנו וזה רק בידנו, כי אין אחד בעולם מלבדנו שישמור עלינו חוץ מזה שלמעלה.  
מקרב לב אנו מעריכים אתכם, באופן הכי עמוק של המילה, את כל מה שעברתם ואת כל המשפחות שלכם". 

מטעם הניצולים דיברה במפגש זהבה רוט, שנולדה בשנת 1935 בז'בייץ שבפולין. בשנת 1939 רוכזו משפחתה ויהודי הסביבה בגטו הסמוך לקרקוב. לאחר שלא נותרו ילדים בגטו הבריחה אותה אמה אל מחוץ לגטו בתחבולות ובשוחד. בכוח ההישרדות ובמעבר ממקום למקום זהבה הצליחה לשרוד לבדה.

"אני רוצה לשתף אתכם ברגעים הקשים האלה של פרידה מאם ובת", פתחה רוט, "כשהאם יודעת שלא תראה אותם לעולם והיא מנסה לתת לה משנה סדורה לחיים. היא אמרה לי ביידיש: 'אל תשכחי שאת בת ישראל יהודיה'. זה כאילו שהיא נתנה לי איזשהו ציווי להמשיך לקיים את עם ישראל. המשנה הסדורה של אימא שלי ברגעים המצמררים האלה של פרידה, כשהיא באמת ידעה שמה שהיא אומרת זה לכל החיים שלי. מה שהם העניקו לי בתקופה כל כך קשה בתנאים בלתי נתפסים  - למצוות, לאורחות חיים, להגינות, להתחשבות באחר, לחמלה – זה נתן לי, אפילו שהייתי בת שבע, בסיס לכל ימי חיי. אבל באמת בחסדי השם הגעתי, הצלחתי להקים משפחה, בנים ובני בנים ונינים, כולם הולכים בדרך הישר. אני חושבת שזה מצד אחד מועקה מאוד גדולה, חסך גדול מאוד, ויש גם נחמה".

ששת מדליקי המשואות סיפרו לרה"מ ורעייתו את סיפורי הגבורה וההישרדות שלהם במהלך המלחמה עד עלייתם ארצה: כיצד ברחו מרכבות לאושוייץ וכיצד שרדו את המחנות ותלאות המלחמה.