הירדנים מתלבטים: מה עושים עם הסורים?

האם יש לתת לפליטים הסורים מעמד של אזרחים ירדנים? האם ניתן להעדיף את המקומיים על פניהם? האם ניתן למנף את נוכחותם לטובת ירדן?

שמעון כהן , כ"ו בניסן תשע"ו

מודאג. מלך ירדן  עבדאללה
מודאג. מלך ירדן עבדאללה
פלאש 90

בירדן מתעוררת שאלת היחס הראוי לפליטים הסורים שמצאו מקלט ומפלט על אדמת הממלכה הירדנית.

האם לאפשר להם זכויות אזרחיות? האם לתת העדפה מובנית לאזרחים ירדניים? אלו חלק מהשאלות המעסיקות את התקשורת והמדינאים שם.

במכון ממר"י המדווח על הפולמוס הפנימי בירדן מציינים כי כמה סיבות מרכזיות מובילות לדיון זה. "מפקד האוכלוסין שנערך בממלכה בסוף שנת 2015 וחשף נתונים רשמיים על שיעור התושבים שאינם ירדנים באוכלוסייה. מתוצאות המפקד עולה כי 30.6% מקרב האוכלוסייה אינם ירדנים וכי מספר הפליטים הסורים הוא 1.3 מיליון, כ-13.2% מכלל האוכלוסייה. נתונים, שפורסמו במוסף מיוחד של היומון הממסדי אל-ראי שהוקדש לנושא הפליטים הסורים, מלמדים כי 62% מהפליטים הסורים בירדן לא נרשמו בנציבות הפליטים של האו"ם, ולפיכך הנציבות לא נושאת בהוצאות שהייתם בממלכה. כמו כן, 80% מהפליטים הסורים חיים מחוץ למחנות פליטים, כלומר בערים ובכפרים ברחבי ירדן ולפיכך הם צורכים שירותים כמו חינוך ובריאות בדומה לאזרחי הממלכה".

המלך הירדני עצמו נשא דברים בועידת לונדון העוסקת בסוגיית הפליטים: "אני רואה בעיניהם את הדאגה ואת העייפות מהנשיאה בנטל תוצאות המשברים. לכן, אני אומר לכולכם: הגענו לקצה גבול היכולת של הנשיאה בנטל. כשאני מדבר אתכם היום, אני מייצג את עמי הירדני, שביטחונו ורווחתו הם בראש מעיניי. ארצנו תמשיך לעשות ככל יכולתה כדי לסייע לנזקקים. אולם הדבר לא יהיה על חשבון פרנסתו ורווחתו של עמנו".

בראיון ל-BBC אמר מלך ירדן עבדאללה כי "כאשר פליטים מגיעים למדינה הם נוטים להישאר בה זמן רב. הערכות של האו"ם מדברות על 17 שנה לכל הפחות. אז בין אם נרצה ובין אם לאו, הפליטים הסורים יהיו חלק מהמדינה שלנו בתקופה הקרובה. לכן הם צריכים להשתלב בכוח העבודה, כולם יודעים זאת. אולם, בבואנו לוועידה הזאת, [ברור לנו] שאם ניצור מקומות עבודה עבור הפליטים הסורים, צריך ליצור אף יותר מקומות עבודה עבור הירדנים. אנו ניגשים לוועידה מנקודת המבט הזו. אי אפשר לעשות זאת רק עבור הסורים ולהתעלם מהירדנים. זה חלק מהתהליך".

כאמור, דברים אלה גוררים שיח ער בתקשורת ובציבוריות הירדנית. חוקרי מכון ממר"י מצטטים שורת אמירות סביב הסוגיה:

טארק מצארוה, בעל טור ביומון אל-ראי הממסדי, התייחס להשתקעות הפליטים הפלסטינים והעיראקים בירדן, והזהיר כי בדומה להם גם פליטים סורים רבים יעדיפו להישאר בשטחה. לדבריו: "הפסקת הלחימה בסוריה לא תגרום לכל הפליטים לשוב לארצם, שהרי אנשים, כמו עצים, לא יכולים לחיות מבלי להכות שורשים באדמה, במיוחד לאחר שנים בהן חיו בה כפליטים... כאשר תסתיים המלחמה בסוריה, רבים [מהפליטים] יחזרו, אך רבים אחרים יישארו... אנו בירדן אנשי סובלנות, כבוד וערביות, אך השיטפון האנושי, שעלול להטביע את ארצנו ולפגוע בריבונותנו, מפחיד אותנו... כולם מתקבלים בברכה, בתנאי שלא תהיה פגיעה בזכותם של הירדנים על מולדתם ובזכותם הבלעדית להגן על חוקת ירדן, על צבאה, על ביטחונה, על יציבותה ועל כבודה הלאומי".

עיסאם קדמאני, בעל טור ביומון אל-ראי, התייחס אף הוא לסוגיית העסקת הפליטים הסורים בירדן, וטען כי העדיפות במקומות העבודה צריכה להינתן לירדנים. הוא כתב: "נושא העסקת הפליטים הסורים בירדן יידון בוועידת התורמים בלונדון וכבר היה נושא עיקרי לדיון של בכירים מהאו"ם, שביקרו בממלכה במהלך השבועות האחרונים, אולם מה עם העסקת הירדנים גם כן?... אני תומך בכך שהעסקת הסורים תיעשה במסגרת סביבת עבודה הפתוחה לכולם תוך מתן עדיפות לירדנים, אלא שהדבר יצריך השקעות ומיזמים גדולים וקבועים, צירי מסחר פתוחים ושווקים המוכנים לצריכת הסחורות. כל אלה יושגו רק באמצעות סיוע אמיתי של הקהילה הבינ"ל, מבלי להעלות את רף הציפיות. אל לה לירדן להיענות לדרישות הקהילה הבינ"ל, אם זו לא תיענה לצרכיה".

ג'ומאנה ר'נימאת, העורכת הראשית של היומון אל-ר'ד, מתחה ביקורת על היקף הסיוע שקיבלה ירדן במסגרת ועידת לונדון וטענה כי הוא אינו מספק.  לדבריה, רק חלק קטן מהסיוע – 2.1 מיליארד דולר – התקבל כמענקים, ויתר הסיוע – 5.7 מיליארד דולר התקבל כהלוואות שירדן תיקח על עצמה. היא סיכמה: "ההיקף הגדול של ההלוואות לעומת המענקים מוכיח שהעולם טרם חש באחריותו האמיתית לפליטים ולסבל שלהם ושל מארחיהם. על האירופים לצפות לתנועה נוספת של פליטים לכיוונם, כיוון שהסיוע שנתנו אינו מספק".

בעקבות תוצאות ועידת לונדון, היו מי שהשלימו עם העובדה ששהות הפליטים הסורים בירדן תהיה ארוכה ואולי אף קבועה, והציעו רעיונות למנף זאת לטובתה של ירדן באמצעות פיתוח שוק העבודה, הפיכתם לצרכנים הקונים תוצרת מקומית ושילובם במיזמי תעשייה ומסחר.

כאמור, אלה רק חלק קטן מהציטטות המלוות את הדיון הציבורי בירדן סביב הסוגיה ונראה כי עוד ימשיכו להעסיק את הירדנים והנהגתם הכלכלית והמדינית.