בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

למעלה מחמישים חברי כנסת כבר חתומים על הצעת החוק שאותה מקדם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ולפיה יקוצרו הליכי הערר המשפטי בעתירות של ניצולי שואה המבקשים לקבל את זכויותיהם.

בראיון לערוץ 7 מספר חבר הכנסת סמוטריץ' על הצעת החוק וחשיבותה בעיקר בתקופה בה מדי שנה הולכים לעולמם 14,000 מתוך 190 אלף ניצולי השואה החיים כיום בישראל, כלומר כארבעים ניצולי שואה נפטרים מדי יום, והסחבת המשפטית הקיימת גורמת להם שלא לקבל את הזכויות המגיעות להם בדין.

"לא פעם מימוש הזכויות נתקע בהליכים משפטיים ארוכים. כל אחד יודע שכשאתה נדרש לסכסוכים משפטיים זה נמשך שנה ושנתיים ויותר. אנחנו לא יכולים להרשות את זה כשמדובר בניצולי שואה", אומר סמוטריץ' ומבהיר כי כל עוד מדובר בערכאה ראשונה לא ניתן להגביל בחוק את התקופה בה על בית המשפט להכריע שכן הדברים תלויים בעדויות, מסמכים וראיות. לעומת זאת כאשר מדובר בערעורים הדברים יכולים וצריכים להיות קצרים הרבה יותר.

על פי הצעתו של סמוטריץ' פרק הזמן שבו יידון ערעור שכזה לא יעלה על שלושה חודשים. בדבריו הוא מציין כי מדובר בסך הכול בדיון אחד והכרעה של בית המשפט, וכשזו הפרוצדורה שנותרה אין עילה לסחוב את התיק פרק זמן ארוך יותר.

"החוק הזה הוא אמירה של המחוקק לתעדף את תיקי ניצולי השואה. זה חוב מוסרי להם. הם הולכים ומסתלקים מאיתנו וחובתנו לדאוג לכך שהכספים יגיעו אליהם".

במהלך הראיון עמו נשאל חבר הכנסת סמוטריץ' אם לא נכון היה לחוקק חוק המעביר את הזכויות של הניצול ליורשיו במידה והלך לעולמו תוך כדי תקופת הדיונים. לדבריו אמנם קיימים כללים בדבר הזכויות המוקנות ליורשים ואלה שאינן מוקנות להן, אך ברור לו שאם היה מבקש להוביל חוק גורף שכזה, חוק שמשמעותו כלכלית, היה קוצר התנגדויות מקיפות מצידם של אנשי האוצר.

תשובה מעין זו הוא משיב גם כשהוא נשאל מדוע לא יציע להקים בית משפט לניצולי שואה, ובכך לא יגרום לעומס נוסף על מערכת המשפט הקיימת, אך ייתכן ובית משפט שכזה היה מקצר תהליכים בהכירו את הנתונים, את העדויות והראיות ואת החומר הנדון. לדברי סמוטריץ' אמנם קיימות ועדות ערר המומחיות בנושאים אלה, וגם אודות פעילותן נסוב החוק המוצע על ידו, אך גם כאן הוא יודע שהצעת חוק שהייתה כוללת הקמת מנגנון משפטי חדש על הוצאותיו התקציביות, הייתה גוררת התנגדויות של אנשי האוצר וגורמים נוספים.

לעומת כל אלה, הצעתו הנוכחית שאינה כוללת עלויות כלכליות אלא רק תיעדוף ושינוי סדרי עדיפויות בבתי המשפט, זוכה מתוקף היותה כזו לקונצנזוס רחב של חברי כנסת.

"שלא ישתמע מדבריי שמערכת המשפט עושה בכוונה. יש עומס גדול", הוא מבהיר, מחדד ומדגיש כי כל כוונתה של ההצעה היא להורות על עדיפות בטיפול בתיקים אלה ודחיית תיקים אחרים למועד מאוחר יותר.

ומתי נראה את הצעת החוק הזו נכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל? סמוטריץ' נזהר מלהתנבא, אך מזכיר ומציין כי ברור שכאשר המערכת הפוליטית רוצה היא יודעת ויכולה להעביר חקיקה באופן מהיר מאוד. "יש לי תחושה אופטימית. יש הבנה בכנסת שלא עושים מספיק ואני מקווה שזה יקרה תוך חודשיים".

לקראת סוף הדברים נשאל סמוטריץ' אם היו גם מתנגדים להצעתו, והוא משיב בחיוב. אכן הייתה חברת כנסת אחת שסירבה להצטרף להצעה מתוך תפיסה הגורסת שאין להתערב בשיקולי העדיפויות של בית המשפט אלא להותיר את הדברים בידיו העצמאיות. סמוטריץ' מכבד את עמדתה אך סבור שסדרי העדיפויות הללו נובעים מערכים שאותם מבקשת וצריכה המערכת הפוליטית להנחיל, בין השאר באמצעות הצעות חוק מהסוג הזה.