נתניהו נגד גולן: השוואה מקוממת

ראש הממשלה נתניהו תקף בפתח ישיבת הממשלה השבועית את סגן הרמטכ"ל בטקס יום השואה: "דבריו גורמים לזילות השואה".

חזקי ברוך , ל' בניסן תשע"ו

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
Emil Salman/Flash 90

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הבוקר (ראשון) בפתח ישיבת הממשלה לדבריו של סגן הרמטכ"ל יאיר גולן בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אשר עוררו סערה ציבורית.

"זו ישיבת הממשלה שמתקיימת בין יום השואה ליום העצמאות. מדינת ישראל היא פלא היסטורי, וכולנו מתגאים בהישגיה ומתגאים גם בצבא ההגנה לישראל", פתח נתניהו את דבריו בנושא זה.

לדבריו, "הרבה דברים נאמרו בימים האחרונים על מדינת ישראל. אין מדינה שאין בה גילויים של חוסר סובלנות ואלימות, אבל הדמוקרטיה הישראלית איתנה. היא מוקיעה את הגילויים הללו והיא מטפלת בהם באמצעות החוק ובאמצעים אחרים".

נתניהו הדגיש, "ההשוואה שעלתה מדבריו של סגן הרמטכ"ל לתהליכים שאפיינו את גרמניה הנאצית לפני 80 שנה, היא מקוממת. הדברים מופרכים מיסודם. הם לא היו צריכים להיאמר בשום עת, בוודאי לא בעת שנאמרו. הם גורמים עוול לחברה בישראל, והם גורמים לזילות השואה. סגן הרמטכ"ל הוא קצין רב זכויות, אבל דבריו בעניין זה היו שגויים לחלוטין ואינם מקובלים עליי".

טרם ישיבת הממשלה התקיים דיון סוער בישיבת שרי הליכוד בעקבות נאומו המביך של סגן הרמטכ"ל בערב יום השואה. השרה מירי רגב קראה לגולן להתפטר לאלתר, "תפקידו של סגן הרמטכ"ל הוא לא להתעסק בנושאי חברה".

השר יובל שטייניץ פנה לראש הממשלה: "צריכה להיות פה נזיפה בסגן הרמטכ"ל. זה כבר היה צריך לקרות, כדי לסיים עם הפרשה. כולנו טועים, ובגלל מעידה לא מחסלים קריירה ומדיחים קצין מוכשר, אבל נזיפה צריכה להינתן".

השר אופיר אקוניס הוסיף, "האלוף גולן הוא קצין מוערך מאוד, אבל דבריו הם אומללים ומסיבים נזק ענק להסברה הישראלית בכל העולם. הבהרה אינה מספיקה, נדרשת התנצלות ברורה וחזרה מהשוואות מחרידות ורחוקות מהמציאות".

"אם יש מקום להשוואה בין ימינו לבין אירופה של שנות ה-30׳ הרי שזוהי העלייה באנטישמיות, סימון מוצרים של יהודים וחרמות. זה מה שהיה בגרמניה בשנות השלושים ולתדהמתנו חוזרת על כך בימינו. חבל שעל השוואה זו דילג סגן הרמטכ"ל", הוסיף אקוניס.

נזכיר כי בערב יום השואה בחר סגן הרמטכ"ל לשאת נאום שבו השווה בין גרמניה הנאצית למדינת ישראל, "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו־90 שנה, ומציאת עדות להם כאן, בקרבנו, היום, ב־2016".