סופית: התקציב הבא - דו שנתי

התקציב הדו-שנתי יפעל על פי המנגנון שאישרה הממשלה בתקציב הקודם, המחייב אותה למצוא מקור מימון לכל החלטה.

שלמה פיוטרקובסקי , ל' בניסן תשע"ו

הסכימו. נתניהו וכחלון
הסכימו. נתניהו וכחלון
צילום: מרס ישראל סלם. פלאש 90

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ונציגי אגף תקציבים באוצר, השתתפו היום (ראשון) בדיון מיוחד בנושא תקציב המדינה.

בתום הדיון הוכרע כי התקציב הבא, אשר צפוי להיות מאושר בסוף השנה הנוכחית, יהיה דו-שנתי, וזאת בהתאם להסכמים הקואליציוניים. התקציב יחול על השנים 2018-2017.

התקציב הדו-שנתי יפעל על פי המנגנון שאישרה הממשלה בתקציב הקודם, המחייב אותה למצוא מקור מימון לכל החלטה בעלת משמעות תקציבית.

בנק ישראל פרסם היום את עמדתו בסוגיית התקציב הדו שנתי, ממנה עולה כי הבנק איננו מתנגד לכך עקרונית.

"לשאלת התקציב הדו-שנתי היבטים כלכליים, פוליטיים, ופרלמנטריים, אך מההיבט של ניהול המדיניות הכלכלית זו אינה סוגיה קרדינלית", נאמר בעמדה שהציג הבנק.

בבנק מציינים כי תקציב דו שנתי עלול להקשות על הממשלה להגיב לשינויים לא צפויים בנסיבות, אך ניתן לצמצם את הסיכונים באמצעות הקצאת רזרבה פנימית גבוהה יותר, יתר גמישות בתוך התקציב, ושימוש הדוק בנומרטור.

בבנק מציינים, "הדבר החשוב ביותר בעיצוב התקציב, בוודאי ובוודאי ככל שלתקציב אופק יותר ארוך, הוא שהתקציב יתמקד כבר היום באתגרים של הטווח הארוך. חשוב שהתקציב הדו-שנתי יקצה מקורות בהיקף ראוי להשגת יעדי הממשלה ובכלל זה תמיכה במנועי הצמיחה, ובתשתיות פיסיות ושל הון אנושי. ככל שהתקציב הוא לאופק ארוך יותר, כך חשוב יותר שהוא יתמקד בהתמודדות עם האתגרים ארוכי הטווח של המדינה".