הצגה חדשה ליום העצמאות: על האש

ההצגה כה מיטיבה לעשות עד אשר היא נמנעת מכל דיון פוליטי ורק מותירה בראשנו שאלות: לאן פנינו? מה יהיה עם הדור השלישי? נקי ואיכותי

קובי פינקלר , א' באייר תשע"ו

על האש
על האש
צילום: הקאמרי

כמה נפלא הוא החיבור בין עמק יזרעאל,זיקוקי דינור מעל שמי עפולה,"על האש" בחצר בית קיבוצי,דגל ישראל וברקע שירי ארץ ישראל עם "באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל .. בעמק יזרעאל".

כל החיבור הנפלא הזה,על רקע  בית קיבוצי ועץ שנכרת, מהוה רק את הרקע והתפאורה הצבעונית  לסיפור ישראלי כל כך, שדוקא בערב יום הזיכרון ויום העצמאות מקבל משמעות מיוחדת.

ההצגה החדשה שמעלה תיאטרון הקאמרי בכתיבתו ובימויו של דרור קרן "על האש",  נאה לשמה ושמה נאה לה.

כשאב המשפחה (השחקן רמי ברוך) עומד לאורך כל הערב ליד המנגל ומפנק את המשפחה בשיפודים שונים זה רק פן אחד וקטן מ"על האש".

"זה חג", אומרת רוחל'ה המארחת לצביקה בעלה, לפני שכולם מגיעים, "ואני רוצה שיהיה שמח". ואכן בחצר ביתם, בקיבוץ בעמק יזרעאל, הכל מוכן למסיבת יום העצמאות.  הדשא בחצר ראה ימים טובים יותר.

גם המשפחה... הבן, שגדל פה ועזב, בא הביתה לחג, לביקור מברלין עם אורחת שההורים לא ציפו לה. וגם הוא, שלא היה פה ארבע שנים, לא מצפה לפגוש את סבתו כשהיא סיעודית ומטופלת בידי עובד זר וגם לא את אהובתו המיתולוגית, שתפתיע בביקור.

בעורף, כמו בחזית, מתיחות. המטוסים שעוברים בשמי העמק והחדשות מהחדר השני, "מאתגרים" את כל הנוכחים... אל תוך השעות הקטנות של הלילה, בתוך עשן המנגל ושירי הארץ הישנה והטובה, הכל יצוף אל פני השטח. ויהיה "שמח"...

אבל "על האש" הוא גם מסר.

אש המלחמה,אש הבן הלום הקרב, אש האם השכולה שבנה גוייס  ללחימה בחזית ("יכנסו או לא יכנסו -זו השאלה..." מוכר לא?) והאש הבוערת בסבתא (מרים זוהר הנפלאה) לחזור לחיים.

ההצגה כה מיטיבה לעשות עד אשר היא נמנעת מכל דיון פוליטי ורק מותירה בראשנו שאלות: מה עתיד התנועה הקיבוצית,לאן פנינו? מה יהיה גורלו של הדור השלישי?

אבל כשאתה רואה את ערכי האב והשכן (שעד היום עוסק ומתחזק את ארכיון הקיבוץ), שומע את האם השכולה שבנה מתגייס למרות הפטור שיש לו ליחידה קרבית, שירי ארץ ישראל ונאמנות לארץ, אתה מרגיש הזדהות. אפילו דמעות ביצבצו אצל שכניי לכיסאות .

משחק מעולה, כתיבה יפה, תפאורת ארץ ישראל של פעם והרבה תובנות.